הסרט "שתיקת הארכיון" עוקב אחר תהליך יצירתו של סרט תעמולה נאצי שצולם בגטו וארשה בשנת 1942 זמן קצר לפני האקציה בה נשלחו רוב יהודי הגטו למחנה ההשמדה טרבלינקה. באמצעות סרט זה בוחן הסרט "שתיקת הארכיון" את הקשר והזיקה שבין אמת לזיכרון כמו גם את כוחה של התמונה (במקרה זה סרט כביכול דוקומנטרי) להבנות את הזיכרון שלנו ואת הידע שיש לנו לגבי המציאות.
הסרט "שתיקת הארכיון" מאתגר את הדימויים השחוקים לעייפה שיש לנו אודות השואה ושופך עליהם אור בצורה חדשה. קשה להאמין אך רבים מהצילומים וקטעי הארכיון המשודרים בהקשר של השואה וחייהם של היהודים בגטו לקוחים מאותו סרט תעמולה נאצי שבו כל הסצנות מבוימות.
סרט תעמולה זה שהתגלה רק בשנת 54, כמעט עשור לאחר תום המלחמה, הופק על ידי הנאצים, לאחר שמשרד התעמולה הנאצי קיבל את ההחלטה להפיק סרט על היהודים. הסרט נועד לחנך את ילדי הרייך השלישי, וללמד אותם אודות הגזע היהודי ,החוליים שלו, ניוונו והסכנה שהוא מהווה עבור החברה הגרמנית. הסרט נועד להציג את היהודים כמטונפים ומדורדרים מבחינה חברתית ומוסרית כאחד. הסרט מציג תמונה מעוותת של יהודים עניים ומרודים כאשר למולם מעמד של יהודים אמידים ומדושנים המבלים במסבאות ונהנים מהחיים. המצב המחפיר של היהודים, עולה מסרט,התעמולה הנאצי, הוא תוצאה ישירה של אטימות ליבם של היהודים המבוססים יותר, החיים בגטו.
סביב סרט התעמולה נותרו שאלות רבות לא פתורות שכן לא נמצאו מסמכים המתייחסים להפקת הסרט כך שאין מידע רב לגבי האנשים העומדים מאחורי יצירתו. יחד עם זאת, ידוע כי ההפקה הייתה יחסית מורכבת וכללה ציוד צילום יקר לרבות מסילות ברזל שסייעו בהנעת העגלה עליה הונחה המצלמה. כמו כן, כפי שעולה בסרט "שתיקת הארכיון" גרסה ערוכה וסופית של הסרט מעולם לא נמצאה.
קטעים מסרט התעמולה הנאצי שזורים בתוך הסרט "שתיקת הארכיון" כאשר בד בבד נחשפת התרמית הנאצית .בסרט מובאות עדויות שונות ביניהן, עדותו של הצלם הנאצי של הסרט שמתאר איך ביימו את הסצנות בסרט. באמצעות העדויות השונות מפרק הסרט "שתיקת הארכיון" את הדימויים המוכרים ומקרב אותנו אל הזוועה שהתרחשה.