חפש מאמרים:
שלום אורח
09.12.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

היפה והחנון- ניתוח סוציולוגי

מאת: דורון מוסנזוןסוציולוגיה21/03/201110843 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

תוכנית הטלוויזיה "היפה והחנון", שמקורה אמריקאי אך הגיעה לאחרונה לישראל, הינה תוכנית ריאלטי שמנגדת ומשחקת על המתח בין שני סטריאוטיפים תרבותיים מרכזיים- האישה היפה והטיפשה, והגבר החכם אך חסר היכולות החברתיות ("חנון"). תוכנית זו הכתה הדים בביקורות חיוביות ושליליות עוצמתיות מאוד, ואכן ניתן לראות בה תופעה תרבותית ראוי לציון. אנסה לבחון את "היפה והחנון" משתי זוויות ראיה סוציולוגיות שונות: תאורית האינטרקציה הסימבולית ותאוריות הקונפליקט.

גישת האינטרקציה הסימבולית מסתכלת על החברה ברמת המיקרו, משמע האינטרקציות החברתיות הספציפיות בין פרטים. כל אינטרקציה היא משא ומתן על הגדרת מצב משותפת, וכוללת תמרון בין הצגת רושם מסוים ונתינת סמלים מסוימים שתואמים לדרך בה הפרט רוצה להציג את עצמו, לבין פענוח האמת מאחורי הרושם והסמלים שהפרטים האחרים נותנים על ידי הסתכלות על סמלים שהאחרים מפיצים שלא בכוונה ועל סמלי סטטוס שונים שהאחרים נושאים איתם.

גופמן, ההוגה המרכזי של גישה זו, מציע את "המודל הדרמטורגי"- הסתכלות על האדם כשחקן על במה, שעוסק בהצגה של עצמו בפני הקהל (בני החברה האחרים). "היפה והחנון", בהיותה תוכנית טלוויזיה, מתאימה מאוד למודל הדרמטורגי. למרות היותה תוכנית ריאלטי שאמורה להציג מצב מציאותי, המשתתפים יודעים שהם נמצאים במצב של הצגה ושיש אנשים הצופים בהם- קהל, פשוט כמשמעו. כתוצאה מכך המשתתפים יהיו עסוקים אפילו יותר מאנשים רגילים ב"משחק".

גופמן אומר ש"מידע על הפרט עוזר להגדרת המצב ומאפשר לאחרים לדעת מראש מה מצפה הוא מהם ומה יכולים הם לצפות ממנו. [...] אם אין הם מכירים אותו, יכולים הם להשוותו עם פרטים דומים שקדמו לו, או חשוב יותר, לישם לגביו סטריאוטיפים בלתי-בדוקים"(1). ואכן, בתוכנית ישנו יישום קיצוני במיוחד של סטריאוטיפים- אותם "יפה טיפשה" ו"חנון מגושם". על כל אחד מהפרטים מוצג מידע שמשייך אותם באופן ברור לקטגרויות דיכוטומיות אלו ומעצים את הסטריאוטיפים. הגדרת המצב עוברת מניפולציה על ידי העורכים של התוכנית כדי שתיצור רושם ברור ומבדר של אופי המשתתפים. ה"אינטרקציה" המדומיינת בין המשתתפים לצופים ובין המשתתפים לבין עצמם, אם כך, מושתתת על הגדרת מצב משותפת שנקבעת על ידי עורכי התוכנית שמוצאים קטעים שעלולים לפגוע ברושם הסטריוטיפי של המשתתפים.

בהיותה של "היפה והחנון" תוכנית טלוויזיה פופולרית, היא מהווה בו זמנית ביטוי וגורם בתהליכי סוציאליזציה, שהופכים את האדם לחלק מהחברה ומשייכים אותו לקטגוריות חברתיות מסוימות.

לפי גישת האינטרקציה הסימבולית, הסוציאליזציה היא תהליך תמידי של הבניית הזהות והמקום של האדם לפי הסיטואציות השונות בהן הוא נמצא. קולי טבע את מונח "האני במראה" שמתאר את הייצור של הזהות החברתית אל מול הצורה שבה אנו חושבים שאחרים תופסים אותנו. התוכנית משפיעה על אותו "אני במראה" של הצופים בה על ידי כך שהיא מראה כיצד החברה רואה את הנשים היפות- כטיפשות, ואת הגברים החכמים- כמאותגרים חברתית. דימויים אלו הם למעשה מרכיבים בסוציאליזציה לתפקידי מגדר, שמשפיעים על מחשבותינו לגבי גבריות ונשיות. ששון-לוי מזכירה את מחשבתה של באטלר ש"זהויות מגדריות הן סדרה אינסופית של פרקטיקות, שהנן חיקוי החוזר ונשנה של זהות מגדרית אידיאלית, מדומיינת, בלתי ניתנת למימוש"(2). התוכנית, אם כן, מראה לצופיה צורות אינטרקציה מגדריות מסוימת שנתפסות כברורות מאליהן, וכך הצופים מניחים שכך החברה תופסת את תפקידי המגדר, ומשתמשים בהן כנקודות ייחוס.

הגישה הקונפליקטואלית, בשוני מוחלט מגישת האינטרקציה הסימבולית, מתייחסת לחברה ברמת המאקרו. מרקס ראה בחברה כזירת מאבקים בין שתי קבוצות- בעלי אמצעי הייצור וחסרי אמצעי הייצור. בכך מרקס מציג דיאלקטיקה מטריאליסטית שלפיה הכלכלה קובעת את שאר תחומי החיים- "הוויה קובעת תודעה". כל הדברים שאינם יחסי הייצור מיוחסים ל"מבנה העל האידיאולוגי", שהוא חלק מתודעה כוזבת שמטרתה להסיט את בני החברה מראיית אי-השיוויון הכלכלי הבסיסי.

מרקס מצהיר באמירתו "תחת הניצול המועטף באשליות דתיות ופוליטיות כוננה [הבורגנות] את הניצול הגלוי, המחוצף, הישיר, הנוקשה"(3) שהניצול הבורגני מסווה בענן של תחומי אידיאולוגיה שונים. התרבות היא אחת מהם, וניתן למצוא ב"היפה והחנון" ביטויים לאותו ניצול וקונפליקט.

אם נמשיך מהניתוח האינטרקציוני של הסוציאליזציה שאותה יוצרת התוכנית, הגישה הקונפליקטואלית תראה בה כמשעתקת את אי השוויון המגדרי הקיים. התוכנית מעמעמת את המסרים האי שיוויוניים שבה תחת מעטה בידורי- אותה תרבות שבמבנה העל המרקסיסטי. הייצוג של האישה היפה והטיפשה (כמו שמשתקף בביטוי "תהיי יפה ותשתקי") אוגד בתוכו את תפקיד המגדר האי שיוויוני והמשעבד של הנשים על ידי הגברים שהופך אותן לאובייקטים של יופי ומין חסרות תוכן ועומק.

התוכנית, אם כן, יכולה להתפרש כנותנת לגיטימציה ומשעתקת את אותו אי שוויון מגדרי. וולסטונקרפט מכריזה ש"גברים העמיקו את נחיתותן של נשים עד כדי כך שהן כמעט חדלו להיות יצורים בעלי תבונה"(4), ואכן הנשים המוצגת בתוכנית מוצגות כחסרות תובנה לחלוטין. על ידי הטמעה של ייצוגים נשיים מבזים בתרבות דרך תוכניות כגון "היפה והחנון", הנשים הצעירות עוברת תהליך של סוציאלזיצה מגדרית שמחדירה אותן לאי השוויון והופכות אותן, בהווייתן הממשית, לנחותות.

שני ניתוחים אלו יחדיו עוזרים לגבש צורת הסתכלות סוציולוגית לגבי "היפה והחנון" ותוכניות הדומות לה. הגישה האינטרקציונית מראה את צורת ההשפעה של תוכנית הטלוויזיה על היחיד, וגישת הקונפליקט מעבירה אותו למישור של הכלל ומראה מגמות ניצול חברתיות גדולות. בעידן שבו הטלוויזיה בפרט ואמצעי התקשורת בכלל חודרים לחיינו בצורה של ניתן להתעלם ממנה, חייבים לתהות על ההשפעה החברתית העצומה שיש לה על החברה שלנו. אין ספק שהתרבות שלנו מוצגת אלינו חזרה, בצורה מוקצנת ומגוחכת, כמו ב"היפה והחנון", אך עלינו לתהות על ההשפעות של ייצוגים כאלה על חיינו ועל חשיבתנו.



(1)גופמן, אירוינג. (1993). "הצגת העצמו בחיי יום-יום". בתוך: רוט-הלר, דניאלה ונוה, ניסן (עורכים), היחיד והסדר החברתי. תל אביב: הוצאת עם עובד. ע"מ 28.

(2)ששון-לוי, אורנה. (2006). זהויות במדים- גבריות ונשיות בצבא הישראלי. ירושלים: הוצאת מאגנס. ע"מ11.

(3)מרקס, קרל ואנגלס, פרדריך. (1950). "המאניפסט הקומוניסטי- בורגנים ופרולטרים". בתוך: רוט-הלר, דניאלה ונוה, ניסן (עורכים), היחיד והסדר החברתי. תל אביב: הוצאת עם עובד. ע"מ 297.

(4)וולסטונקרפט, מרי. (2006). "הגנה על זכויות האישה, 1792". בתוך: באום, דלית, אמיר, דלילה, ברייר-גארב, רונה ואחרות (עורכות), ללמוד פמיניזם: מקראה. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. ע"מ 26.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

דורון מוסנזון, סטודנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ולחינוך באוניברסיטה העברית.

ליצירת קשר- norod005@gmail.com

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת דורון מוסנזון

מאת: דורון מוסנזוןתרבות דיגיטלית25/05/131630 צפיות
בקטע זה אני דן באתגר שעולם האינטרנט מציב בפני החינוך במאה ה-21, ומנסה לחשוב על אופציות של חינוך המתאים לעולם הדיגיטלי והטכנולוגי בהתאם לעקרונות הפדגוגיה הביקורתית.

מאת: דורון מוסנזוןחינוך ולימודים - כללי25/05/131694 צפיות
בחינה של "פרדוקס השחרור" בגישת הפדגוגיה הביקורתית דרך בחינה של תפיסת החירות בגישותיהם של הרברט מרקוזה, אריך פרום, וג'ונת'ן קוזול.

מאת: דורון מוסנזוןסוציולוגיה27/07/1110967 צפיות
תת-תרבויות נוער הן נושא מרתק שמהווה הצצה לעולמם של בני הנוער בעולם המודרני. כל אחת מתת-התרבויות השונות מתמודדת עם הקונפליקטים הזהותיים הפסיכולוגיים והחברתיים בצורה שונה תוך כדי יצירת זהות משותפת. במאמר אבחן כמה מתת-התרבויות הבולטות כיום דרך המושג של "הון תת-תרבותי", ואנסה להראות את הצורות האקספרסיביות המגוונות שבני הנוער יוצרים לעצמם.

מאת: דורון מוסנזוןחינוך ולימודים - כללי27/07/112174 צפיות
פאולו פרירה היה מייצג בולט של גישה פילוסופית חינוכית של "פדגוגיה ביקורתית". אנסה להציג את גישת הפדגוגיה הביקורתית ואת היחס שלה למערכת החינוך בישראל.

מאת: דורון מוסנזוןסוציולוגיה29/03/1110200 צפיות
הדיון על נטיות מיניות אחרות הוא כל כך סוער ונמצא בכותרות. למה? מה הדבר שמפחיד אותנו כל כך בבעלי הנטייה המינית השונה? במאמר אנסה לחקור זאת בעזרת פוקו ומאמר מאת כלנית צאלח.

מאת: דורון מוסנזוןסוציולוגיה21/03/1121705 צפיות
סוגיית בתי הספר הפרטיים היא סוגייה משמעותית שמעסיקה אותנו רבות. במאמר אנתח את התופעה מזוויות מנוגדת בתאוריה הסוציולוגית: הפונקציונליזם וגישת הקונפליקט.

מאת: דורון מוסנזוןסוציולוגיה25/02/1111361 צפיות
הסתכלות סוציולוגית על פייסבוק מנקודת מבט פונקציונליסטית ואינטרקציוניסטית-סימבולית

מאמרים נוספים בנושא סוציולוגיה

מאת: לי באומןסוציולוגיה05/03/129891 צפיות
בעשור האחרון, ההתייחסות להפרעת אכילה נהייתה מאוד פופלארית בתרבות שלנו, עד כדי כך שהיא ממש הפכה להיות כמעט כינוי נרדף למישהי שעושה דיאטה . אם אנחנו רואים מישהי רזה או מישהי שמנסה לא לאכול מתוק בהפסקות אוכל עם יתר האנשים, או רואים אשה שמנה- מיד אומרים כלאחר יד "יש לה הפרעת אכילה"

מאת: לי באומןסוציולוגיה04/03/129251 צפיות
זהות מינית היא נושא שהפך להיות מאוד נחקר בעשורים האחרונים. אם בעבר הומוסקסואליות ו לסביות הוגדרו כסטייה מינית, כיום ברור לחלוטין שלא מדובר במשהו שאינו נורמטיבי, והתופעה אינה מופיעה כהפרעה ב-DSM- המדריך הסטטיסטי להפרעות נפש.

מאת: tom lachamסוציולוגיה01/11/119301 צפיות
המכון לחקר מין, מגדר ופריון השוכן באוניברסיטת אינדיאנה הוקם בשנת 1947על ידי אחד מחוקרי המיניות הגדולים ביותר בעולם. שמו היה אלפרד קינסי.

מאת: דורון מוסנזוןסוציולוגיה27/07/1110967 צפיות
תת-תרבויות נוער הן נושא מרתק שמהווה הצצה לעולמם של בני הנוער בעולם המודרני. כל אחת מתת-התרבויות השונות מתמודדת עם הקונפליקטים הזהותיים הפסיכולוגיים והחברתיים בצורה שונה תוך כדי יצירת זהות משותפת. במאמר אבחן כמה מתת-התרבויות הבולטות כיום דרך המושג של "הון תת-תרבותי", ואנסה להראות את הצורות האקספרסיביות המגוונות שבני הנוער יוצרים לעצמם.

מאת: דורון מוסנזוןסוציולוגיה29/03/1110200 צפיות
הדיון על נטיות מיניות אחרות הוא כל כך סוער ונמצא בכותרות. למה? מה הדבר שמפחיד אותנו כל כך בבעלי הנטייה המינית השונה? במאמר אנסה לחקור זאת בעזרת פוקו ומאמר מאת כלנית צאלח.

מאת: דורון מוסנזוןסוציולוגיה21/03/1121705 צפיות
סוגיית בתי הספר הפרטיים היא סוגייה משמעותית שמעסיקה אותנו רבות. במאמר אנתח את התופעה מזוויות מנוגדת בתאוריה הסוציולוגית: הפונקציונליזם וגישת הקונפליקט.

מאת: סגן ניצב ד"ר אבי זלבהסוציולוגיה08/03/119344 צפיות
וכשגדלתי, הבנתי מהו יעודי וסיימתי לימודים בעבודה סוציאלית- תפסו אותי כסמרטוט!!! המאבק של העובדים הסוציאליים- זה המאבק של כולנו לצדק, שוויון ורווחה!

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica