את צמד המילים "פחדים וחרדות" אני שומע הרבה פעמים כתיאור של מטופלים למצב רגשי הכולל בתוכו תסמינים של קוצר נשימה, לחץ בחזה, דפיקות לב, בלבול, חשיבה לא ברורה, קיפאון ועוד.
הנטייה הרווחת היום לחבר את שני המושגים שגויה וכן ההתייחסות הטיפולית.
לפחד וחרדה יש תסמינים דומים, אך ביסודם הם מונחים שונים מאוד. בעוד פחד עולה מול גורם ספציפי שאפשר להגדירו, חרדה עולה מתוך הלא מודע מול גורמים נעלמים.
חרדה היא מצב פסיכולוגי ו/או פיזיולוגי בו אדם חש פחד גדול מפני איום דמיוני או בלתי מודע, הגורם לו לפתח תסמינים לא רצויים, כגון: קוצר נשימה, כאבים, דפיקות לב חזקות ומהירות ועוד.
לשם הדוגמא נשווה בין פחד מנחשים וחרדה מנחשים.
חלק מהנחשים הם בעלי ארס רעיל ועלולים לגרום למוות. זוהי עובדה אשר אנו מודעים לה מתוך חינוך ולימוד. כאשר אנו רואים נחש אנו מגיבים אליו בפחד הישרדותי, שכן קיימת כאן סכנה ממשית לחיינו. לחץ הדם וקצב הנשימה עולה, רמת האדרנלין בדם עולה, וכל זה כדי שנתפקד ברמה גבוהה יותר כדי להימנע מהסכנה. הפחד מתפקד במקרה הזה כמנגנון הגנה, שמחייב אותנו זהירות וכללי התנהגות מסוימים. הפחד משמש כשריון ובמקרים מיוחדים חשוב מאוד להישרדותנו, בלעדיו לא היינו שורדים בכל מקום שדורש זהירות – בטבע, על הכביש או בקרב.
במקרה של חרדת נחשים התגובה יכולה להיות קיצונית ובלתי נשלטת: קוצר נשימה, סחרחורת ואפילו עילפון, תגובה שבהחלט יכולה להמיט עלינו אסון.
מה מקור ההבדל בתגובה? הרי אדם שסובל מחרדות יודע את אותם כללים מול נחשים, מה גורם לגופו להגיב בצורה לא הגיונית וחסרת שליטה? אפשר אף לומר, בצורה שגויה.
מה גורם לאדם אחד לחרדת בחינות ולאדם אחר לתפקד בריכוז באותם תנאים?
מה גורם לחרדת זרים אצל ילד אחד? בעוד האחר חייכני ונינוח בראותו פרצופים חדשים?
מה גורם לחרדה קיומית ולחרדת מוות אצל אנשים צעירים ובריאים בגופם?
בכל המקרים הנ"ל אנו יכולים לזהות תגובה מוגזמת ושגויה של המוח הלא מודע מול גורמים שאינם מזיקים.
קיימת מערכת בגוף היכולה לפעול בצורה דומה – מערכת החיסון של הגוף.
כאשר מערכת החיסון של הגוף מזהה גורם מאיים כמו חיידק או וירוס, היא תוקפת אותו בעזרת נוגדנים שונים. אך מה קורה כאשר מערכת חיסון תוקפת גורמים שאינם מזיקים, כמו סוגי מזון או גורמים סביבתיים? למצב הזה אנו קוראים אלרגיה.
אלרגיה היא תגובה חיסונית שגויה של הגוף מול גורמים שבדרך כלל אינם מזיקים.
ההיקש ברור והדמיון לא מקרי. חרדה היא תסמין של אלרגיה!
הגורמים לאלרגיה יכולים להיות כל דבר בעולם, ולאו דווקא גורמים ישירים הקשורים לתסמין. לדוגמא: חרדת מבחנים יכולה להיווצר על רקע כשלון טראומטי במבחן, אבל לא בהכרח. החרדה יכולה להיווצר על רקע רגשי של דימוי עצמי נמוך, שנוצר על רקע השמנה, שנוצרה על רקע של חוסר איזון הורמונאלי בגוף, שנוצר מרגישות לסוכרים. (תרשים הזרימה הזה הוא רק דוגמא כמובן ואופציה אחת להתפתחות חרדת מבחנים ולא תהליך קבוע אצל כל אדם להיווצרותה).
תהליך טיפולי מוצלח לביטול חרדות לא מסתמך בלבד על התמודדות עם התסמין הבולט, אלא עם כל הגורמים שתרמו להיווצרותו.
אדם שסובל מחרדת בחינות יכול בעזרת תמיכה להתמודד עם התפקוד בזמן הבחינה, אבל זה רק פתרון חלקי. אם חרדת הבחינות "יושבת" על דימוי עצמי נמוך, לא יעבור זמן מה והאדם יסבול מחרדה מסוג אחר שגם היא תהייה תסמינית לדימוי העצמי.למשל חרדה חברתית מול בני המין השני וכך הלאה.
חובתו של המטפל לזהות את כל הגורמים הבסיסיים ביותר להיווצרות החרדה, שכן אם הטיפול לא יהיה שורשי הבעיה תחזור במקום אחר. כמו שרופא שיניים לא יסתפק בניקוי מקומי של השן לפני הסתימה, אלא יבצע טיפול שורש לפי הצורך ורק אז יסתום את השן, כך גם בטיפול הפיזי
IPEC - Integrated Physical Emotional Clearing הרגשי המשולב - אייפק .
שיטת אייפק מתמחה באבחון מדויק ומהיר של כל הגורמים האפשריים לכל סוגי החרדות ברובד הפיזי, הרגשי והאנרגטי. רק כאשר נכלול את כל הרבדים האפשריים נדע שהצלחנו לבצע "טיפול שורש" לבעיית החרדה אצל המטופל ולהגיע לתוצאות טובות ולכאלה שיתמידו.
שיטת אייפק הינה טכניקה לאבחון ולביטול של כל גורם מחליש, פיזי, רגשי או אנרגטי, אשר גורם לסימפטומים לא רצויים כמו – נזלת כרונית, עיטושים, גירוי בדרכי הנשימה והעיניים, כאבי בטן, בעיות בדרכי העיכול, קנדידה, גזים, כאבי ראש, מיגרנות, סחרחורות, עייפות כרונית, בעיות עור, פטרת ואקזמות. טראומות, התמכרויות, חרדות, מעצורים אישיים והתמודדות עם תקופות מעבר בחיים -כל דבר שעוצר מבעדנו להיות בעלי בחירה חופשית בכל מצב.