האוכל והמוסיקה תופסים מקום נכבד וחשוב בחיינו.
ישנן נקודות דמיון רבות בין אוכל ואכילה, לבין מוסיקה.
* כאשר אנחנו אוכלים, בין אם מתחושת רעב או סתם "מנשנשים", אנחנו מרגישים הנאה,שובע ורוגע.
גם המוסיקה - בין אם זו מוסיקה מושמעת באמצעי תקשורת (רדיו, טלוויזיה, ווקמן, דיסק וכד') ובין אם זוהי פעילות מוסיקלית אקטיבית של נגינה או שירה, היא גורמת לנו לתחושת רוגע והנאה. כלומר - שני העיסוקים - אכילה ופעילות מוסיקלית עונים על הצורך להשקיט רעב פיזי או נפשי , ולהביא את הגוף והנפש למצב רגוע, יש אומרים - מאושר...
* תהליך הכנת האוכל (בישול, אפייה, טיגון) אורך בין מספר דקות ועד מספר שעות....את זאת יודע כל חובב בישול ממוצע, ובוודאי אם הוא שף או קונדיטור. גם הלחנת שיר חדש אורכת לעיתים קרובות מספר שעות, או מספר ימים. את זאת חווה כל מלחין, בין אם הוא חובבן ובין אם הוא מקצוען ומנוסה בתחום ההלחנה.
* הקלטת שיר באולפן - על ידי הרכב מוסיקלי - נגן, זמר, תזמורת, מקהלה וכד' - מזכירה את התהליך הממושך של הבישול / האפייה.
טכנאי האולפן והמפיק המוסיקלי טורחים על סאונד נכון (איכות הצלילים והקולות) הקלטת הזמרים, הקלטת הנגנים, הפעלת פלייבק מוסיקלי, סידור המיקרופונים לשירה ו / או לנגינה, ולבסוף - מיקס - ערבוב הקולות והכלים לאחר סיום ההקלטה. העבודה על הקלטת שיר באולפן אורכת מספר שעות עד לקבלת התוצאה הסופית הרצוייה על ידי הטכנאי והמפיק המוסיקלי.
* האוכל שטרחנו על הכנתו זמן לא קצר נאכל במשך דקה עד מספר דקות. כך גם במוסיקה - השיר הממוצע, שהולחן ומבוצע בכל אמצעי תקשורת או בביצוע אישי בשירה או בנגינה - נמשך בין דקה וחצי עד 4 דקות.
* כמו בהלחנה, כך גם בעיבוד מוסיקלי, המוסיקאי שמעבד שיר לקולות או לכלים יקדיש לרוב מספר שעות בבית כדי ליצור את העיבוד המושלם מבחינתו.
בנקודה זו נזכיר את העבודה של המדריך המוסיקלי עם ההרכב המוסיקלי - הרכב קולי (מקהלה, חבורת זמר) , הרכב כלי (תזמורת, להקה, נגן בודד וכדומה). המדריך המוסיקלי מביא שיר / יצירה מעובדת לקול / קולות ו/או לכלי / כלים, ועובד עם המבצעים על ביצוע יפה, מדוייק, מעניין ואטרקטיבי.
ביצירה קולית עבודת המנהל המוסיקלי כוללת פיתוח קול, הקנייה ותירגול הקולות - קול מוביל, קולות ליווי, אופן ביצוע השיר, הגיית מילים - דיקציה, גיוון השיר באמצעות שינויי דינמיקה (עוצמה- חזק, שקט, בינוני, לחזק, להחליש), גיוון באמצעות שינויי טמפו (מפעם - מהר, לאט, להאיץ, להאט) ועוד...
הכנת השיר עם ההרכב המוסיקלי נעשית ברצף של חזרות, כאשר כל חזרה נמשכת מספר שעות, ונפרשת על פני תקופה של ימים ושבועות.
* בהכנת האוכל יודע כל בשלן שהתיזמון משחק תפקיד מכריע - מתי לשים את התבלין המסויים, כמה זמן מדוייק דרוש לכל שלב בהכנת האוכל. אם תוסח דעתו על ידי צלצול טלפון, למשל, מה שקורה לעיתים קרובות, הוא עלול לשכוח את האוכל על הגז או בתנור, וישבש או יקלקל או ישרוף את התבשיל.
כך גם במוסיקה: כאשר מבצעים שיר בליווי של כלי נגינה או פלייבק, הזמר / הנגן חייב להקשיב היטב לליווי, כדי לשיר במדוייק את השיר, להתחיל בדיוק בשנייה הנכונה לאחר הפתיחה של השיר, להיכנס ולשיר בדיוק בזמן לאחר מעבר מוסיקלי וכדומה. אין כאן פשרות, ואין אפשרות "לוותר" למבצע. אם תוסח דעתו והוא "יפספס" את הכניסה ולא ישיר בשנייה הנכונה, הביצוע יתקלקל, ישתבש וכל אוזן תוכל לשמוע את חוסר ההתאמה בין השירה שלו לליווי המוסיקלי המתנגן .
במוסיקה נדרש דיוק של שניות, באוכל - דקות או שעות מדוייקות, אך בשניהם נדרש דיוק מושלם כדי להצליח!
* אמנות - גם במוסיקה וגם באוכל מדברים על "אמנות הביצוע".
במוסיקה - מספר נגנים או זמרים יבצעו אותה יצירה, אותם תווים, אותם סימני ביצוע בתווים, אך כל אחד מהם ייבצע בדרכו, בדרגת אמנותו, והתוצאה לאוזן המאזין תהיה שונה.
כך גם באוכל - כל מבשל / אופה / מטגן ישתמש באותם חומרים להכנת האוכל, אך הטעם הסופי יהיה שונה בהתאם לדרגת אמנותו של מכין האוכל.
לסיום, ישנן נקודות דמיון רבות בין אוכל - אכילה לבין מוסיקה ופעילות מוסיקלית. במאמר נסקרו חלק מהן... ישנן עוד נקודות דמיון , שלא נסקרו כאן, אך קרוב לוודאי שכל מי שקורא מאמר זה יזדהה עם מה שנאמר, וייזכר בנוספות...
תוספות ותגובות למאמר: מלכה כהן - ראשון לציון
בשבוע שעבר צפיתי בתוכנית מאסטר שף, אחד המתחרים הראה מספר מאכלים שהכין.
כל מאכל שהכין לווה בשיר מיוחד,שונה, הוא אמר שכך אימו נהגה לבשל , וכך גם כן הוא נוהג.
השיר נותן לו השראה, מצב רוח מתאים , בהתאם לארוחה.
אומרים שמוסיקה ואוכל מקרבים בין אנשים. האוכל נקרא גם 'תקרובת',
ומוסיקה חוצה גבולות חוצה שפות ומקרבת ביין אנשים גם כשאינם מבינים זה את זה בשפה, תרבות וכו'.
אכן תהליך הכנת השיר ותהליך הכנת התבשיל דורשים זמן, ריכוז, דיוק, מיומנות, כישרון ועוד...
והשיא... האזנה לשיר.המוכן ,או אכילת המאכל הגמור, קורים במהירות, אולם טעמם לטוב או חלילה לרע נשארים לאורך זמן...
אוכל ומוסיקה מכניסים לאוירה. כשאנחנו אומרים שאנחנו מתגעגעים ל"אוכל של אמא", 'או ל"זמירות השבת של אבא",
אנו בעצם מתגעגעים לילדותנו. כמו בשיר "שתלתם ניגונים בי אמי ואבי ניגונים מזמורים שכוחים..."
הזכרונות כמו מנגינות נטועים בנו , ולעיתים צפים ועולים עם כל הזכרונות הנקשרים בהם.
מוסיקה ואוכל משיבים נפשו של אדם. בתנ''ך יש שפע של דוגמאות לכך.
הנה כמה דוגמאות:
כשיצחק רוצה לברך את בנו טרם מותו, הוא מבקש ממנו: "..צא השדה וצודה לי צידה ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי ואביאה לי ואוכלה, בעבור תברכך נפשי בטרם אמות'' בראשית כ''ז,ד."
על שאול המלך מסופר כאשר בעתתו רוח רעה ,הציעו לו עבדיו ''יבקשו איש יודע מנגן בכינור, והיה בהיות עליך רוח אלוהים רעה, וניגן בידו וטוב לך'...שמואל א ט''ז ט''ז, ואכן כך קרה : שאול ביקש את דוד מאביו וכאשר חש ברע ''..ולקח דוד את הכנור ונגן בידו, וטוב לו, וסרה מעליו רוח הרעה..'' שם ט''ז כ''ג.
סיפור יפה בתנ''ך מראה לנו איך אוכל שיכך אך זעמו של דוד טרם היותו מלך:
מסופר על דוד ששלח אל איש עשיר אחד,נבל שמו, ביום בו חגג את גז צאנו, לבקש ממנו צרכי אכל לו ולאנשיו,
בהזכירו כי הם היטיבו עם רועיו ועבדיו. לאחר שנבל סרב להענות לבקשת דוד, החליט דוד לנקום בו ולהרוג את כל אנשי נבל,
בגלל כפיות טובה. כשנודע הדבר לאביגיל אשת נבל,היא העמיסה על חמורה שפע של מטעמים, לחם ,יין , צמוקים ודבלים,
ולאחר בקשת סליחה מדוד, הציעה אותם לעבדיו. חמת דוד שככה,ויותר מאוחר לאחר מות נבל, והוא אף נשאה לאישה.
רבקה בר
מוסיקאית M.A.
http://www.bar.omanim.org
.http://www.facebook.com/RivkaleBar?sk=app_156130587768435
*