NLP – Neuro Linguistic Programming - תכנות לשוני-נוירולוגי, נקראת כך משום שמדובר בתכנות מחדש של המח, כך שהתגובות, התחושות וההתנהגויות הרצויות יהפכו לאוטומטיות ולא מודעות. אנחנו מחוללים את השינוי באופן לא מודע, משום שהלמידה הלא מודעת עמוקה יותר, טבעית יותר, ונוטה להישאר כהתנהגות ארוכת טווח.
הדוגמה הטובה ביותר ללמידה לא מודעת היא פוביה – פחד שעוצמתו אינה עומדת ביחס לאיום. למשל, אדם שיש לו פוביה מג'וקים יחוש חרדה על כל מרכיביה בכל פעם שיראה ג'וק. אם אבקש ממך לחוות פעימות לב חזקות ומהירות, הזעה מוגברת, חרדה, וכן לעלות למקום גבוה ולצרוח בכל פעם שתראה ג'וק, יש סיכוי בלתי מבוטל שלפחות בחלק מהמקרים תשכח לעשות לפחות חלק מההתנהגויות. בפוביה, הפחד נרכש באופן לא מודע, וההתנהגויות והתגובות הרגשיות אוטומטיות ואינן מודעות בהתאם. גם אם נשאל אדם באופן מודע רגוע ושקול, סביר להניח שהוא ידע שהג'וק אינו מסוכן עד כדי כך... ובכל זאת, הלמידה הלא-מודעת של הפחד היא מוחלטת ומתקיימת במאה אחוז מהמקרים.
עכשיו נסה לחשוב על ההתנהגויות ותחושות שהיית רוצה לסגל לעצמך, כמה נפלא זה יהיה כשהן תהיינה אוטומטיות כמו הפוביה המתוארת כאן.
טיפול ב NLP מתרחש במצב של הרפיה מלאה, כך שהאדם מתקשר בעצם דרך הלא מודע שלו.
כלי העבודה שלנו הוא הדמיון – כשאנחנו מדמיינים משהו במצב של הרפיה, בעצם המח שלנו קולט את המידע ומפנים אותו, כאילו חווינו זאת. נסו לחשוב כמה פעמים התעוררתם מחלום או מסיוט כשאתם עדיין חווים את הרגשות שחלמתם...
ב NLP את/ה מגדיר/ה את מטרות הטיפול בעצמך. בעצם, טיפול ב NLP משול למסע שאדם רוצה לקחת, כשהוא מגדיר לאן הוא רוצה להגיע, המנחה היא רק מורת הדרך.
למה זה עובד?
משום שהמח שלנו מגיב לדמיון, בדיוק כשם שהוא מגיב למציאות. הנוירונים יורים, גם כשזה "רק" דמיון.
ה-הוכחה לזה נמצאת בתרגיל מאד מאד פשוט: נסו לדמיין מאכל שאתם מאד אוהבים. ממש אוהבים. הכי אוהבים... תארו את המרקם, הצבע, הריח, דמיינו צלחת מלאה מולכם... עכשיו דמיינו את הטעם... מה קרה לבלוטות הרוק?
סביר להניח שהפה שלכם עכשיו מלא ברוק, ממש כפי שהיה לו היה המאכל מונח מולכם באמת, לו נגסתם בביס, או ציפיתם לביס... וזה בלי שממש טעמתם...