כששלחנו את הבת השלישית לכיתה א', הבטחתי לעצמי שהפעם לא יצליחו לגייס אותי לוועד הכיתה, או לוועד השכבה, ובוודאי שלא לוועד הבית ספרי. די! אני את שלי תרמתי עם השניים הבוגרים וכבר ממש לא היה לי כוח, חשק או סבלנות לדאוג שוב למזגן שהתקלקל ואין תקציב לתקנו, או לקניית המתנות המתאימות לכל מורה ומורה לפי טעמם האישי בסוף השנה. אבל הנה הקטנטונת הגיעה לסיום בית הספר היסודי ואני כרגיל הפרתי את ההבטחה שנתתי לעצמי.
האמת היא שפשוט לא הצלחתי לעמוד מול המחנכת המקסימה שלנו, זו שלימדה גם את ילדינו האחרים והכירה אותי מסופי שנה קודמים. היא התחננה לעזרה, מכיוון שפתאום הסתבר ששום דבר לא סגור לקראת מסיבת סוף המחזור, בעיקר התפאורה לטובת ההצגה של הבוגרים. המורות אומנם ניסו לארגן משהו יצירתי עם הילדים, אבל הסתבר שכל אפשרות שהועלתה, נפלה מהפרק מכיוון שהייתה יקרה מידי או מסובכת מדי ודרשה זמן עבודה רב וידיים יצירתיות שלא נמצאו בשפע. האמת שכבר הייתי בלבטים הללו בעבר- בריסטולים לא יחזיקו מעמד עד הפרימיירה, וצביעה על בדים היא יותר מתוחכמת וזקוקה לבעלי מקצוע או להמון הורים מתנדבים שיסכימו לפנות זמן רב בעשייה.
ואז עלה הרעיון להשתמש בלוחות קאפה, וזו ידידיי, הייתה פשוט הברקה. מדובר בחומר שניתן לקבלו בכל גודל נדרש, הוא קל מאוד ונוח לאיחסון, מגיע במידות עובי שונים, וההדפסה עליו בעזרת טכנלוגיית צילום חדישה יוצאת משובחת ומצטיינת במראה מוקפד, שמעניק לתפאורה לוק של תיאטרון מקצועני ביותר.
בראייה לטווח רחוק, בחרנו לחלק את התפאורה לכמה דקים בגדלים שונים והעדפנו יצירה כללית לצורך ההדפסה. כל זאת בכדי שההדפסים על קאפה יתאימו בעתיד לכל הופעה ולכל הצגה שנרצה להעלות בבית הספר. העלות הנמוכה של ההזמנה והמהירות שבה הוכנו המסגרות, הפכו את המבצע לשמח במיוחד, וכך גם הידיעה שבשנה הבאה יוכלו ליהנות מהתפאורה, למרות שאני- סוף כל סוף- כבר לא אהיה זו שתצטרך להוציא אותה מהמחסן.