חפש מאמרים:
שלום אורח
28.11.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

פרשת ויחי: כוח השלטון או שלטון הכוח

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע04/01/2012975 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

פרשת ויחי: כוח השלטון או שלטון הכוח? / מוטי לקסמן, תשע"ב

"למרות דמותו המושלמת של דוד במסורת ובתרבות, הרי במסופר במקרא וגם בדברי פרשנים, בכל הדורות, יש זיהוי של אלימות בהתנהגויות שונות של דוד המלך" [1].

מה עניין דמותו של דוד המלך לפרשת "וַיְחִי"?

שלב, שלב.

הדיון יפתח בפרשת השבוע, פרשת "וַיְחִי".

זוהי הפרשה החותמת את חומש בראשית גם את סיפור מסכת חייו של יעקב.

לקראת פרידתו מן החיים אומר יעקב האב לבניו דברים אחדים.

מה טיבם של דברים אלה?

טיבם ואפיונם של דברי יעקב מופיע בפרשת "וַיְחִי" פעמיים, בפתיחת דבריו ובסיכומם.

בחינה מדוקדקת מורה שאין זהות בין אפיוני שני הניסוחים של דברי יעקב.

בפתיחה

בפתיחה מגדיר יעקב עצמו את הדברים כתחזית או כדברי נבואה לעתיד: "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" [2].

בסיכום

קריאת סיכום הדברים, מפי המספר המקראי, מציגה את הדברים כברכות: "כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם" [3].

ובכן, האם אלה דברי נבואה או ברכות לבנים?

נבחן שאלה זו אגב דיון בדברי יעקב ליהודה.

יעקב מתאר את יהודה כשליט, בשלושה פסוקים: "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ. גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ.

לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילוֹ וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים" [4].

התיאור בפסוק הראשון ובפסוק השלישי

"יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ" "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילוֹ וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים" [5], פסוקים אלה מתארים את ייעודו של שבט יהודה לשלטון. מובן זה נובע, לכאורה, מפשטו של מקרא [6].

עם-זאת, במדרש מקשרים אמירה זו לתפקודו של יהודה בסיפור תמר [7]: "אמר לו הקב"ה אתה הודית במעשה תמר, יודוך אחיך להיות מלך עליהם" [8], כלומר, השלטון הוא גמול על קבלת האחריות של יהודה בסיפור תמר, יונתן גם רש"י מאמצים קישור זה [9].

רשב"ם, נכדו של רש"י, מתנגד להסבר זה ובלשון בוטה הוא טוען: "המפרש ישבחוך אחיך שטות בידו, אלא לפי שגינה את הראשונים ונטל מלכות מראובן ופיזר שמעון ולוי [10], אמר ליהודה, אבל אתה יתנו לך אחיך הוד מלכות" [11].

כלומר, יהיה ההסבר לדברי יעקב אשר יהיה, מוסכם, שפסוק ח' מציין את שבט יהודה לשלטון בעתיד.

נכון, אבל לפני שנמשיך ונדון בפסוק הביניים, פסוק ט, נשים לב: "המושל יקרא שבט לפי שרודה על העם ומיסרם כמו שמיסר אדם בשבטו וכן דרך המושלים להיות שבט בידם" [12].

פירוש מקרי או איתות לגבי ההמשך???

התיאור בפסוק השני

המוקד בפסוק ט הוא דימוי לשליט העתידי: "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ"[13].

בפסוק זה מדומה יהודה לאריה.

האם יש דימוי מתאים יותר לשליט?

הרי עמוס הנביא קובע באופן ברור ביותר: "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא" [14].

אכן, האריה כדימוי או כסמל נפוץ מאוד:

מאות שנים אחר-כך, במאה השתים-עשרה, כונה כך מלך אנגליה שהצטרף לצלבנים, ריצ'ארד הראשון: ריצ'ארד לב-הארי.

האריה מופיע בסמל הממלכה המאוחדת, הוא גם הסמל של ממשלת בריטניה.

כידוע גם חברת המכוניות פיג'ו אמצה את האריה לסמלה.

גם בארץ נמצא את האריה מסמל נושאים והישגים שונים: האריה השואג בתל חי, סמל ירושלים, שער האריות בחומה דרכו פרצו החיילים לעיר במלחמת ששת הימים. האריה הוא גם תג היחידה של פיקוד מרכז.

ואף מטוסי-קרב שתכננו לבנות בתעשייה האווירית נקראו בשם לביא וכפיר שמות.

בתרבות האנושית מוגדר האריה בטבע מוגדר כ"מלך החיות" [15].

סביר להניח, שזה הטעם המרכזי להיותו נפוץ כמסמל שלטון, כוח והישג מיוחד.

האם פרשני המקרא מסתפקים בכך?

בואו נבדוק כיצד מובן הדימוי של האריה בהקשר ליהודה.

במדרש מבינים את הביטוי "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ" כהימנעות מטרף: "מטרפו של יוסף שאמרת מַה בֶּצַע [16], ד"א מטרף מטרפה של תמר שהצלת ד' נפשות עצמך ותמר ושני בניה" [17]. יונתן, גם רש"י מבינים באופן דומה [18].

רשב"ם, בדרכו, לועג לפרשנות המקשרת ביטוי זה למכירת יוסף: "והמפרשו במכירת יוסף לא ידע בשיטה של פסוק ולא בחילוק טעמים כלל" [19]. אבל הוא מסכים שהביטוי משקף שלטון עתידי [20].

עד כאן, האריה כדימוי לשליט, האם זה כולל תפיסה אחת בלבד?

אבל, כדי להבין יותר את משמעות הדימוי במקרא, נשהה את הדיון ביהודה ונבדוק מספר הופעות של האריה במקרא.

בלעם, בברכתו את עם-ישראל, אומר, בין השאר: "כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר" [21]. הדימוי של בלעם מבטא עוצמה, כוח.

גם עמוס הנביא משתמש בדימוי לציון עוצמה רבה: "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא אֲדֹנָי ה' דִּבֶּר מִי לֹא יִנָּבֵא" [22]. אבל, נשים לב, עמוס אינו מסתפק בעוצמה, הנביא מוסיף שהאריה מעורר פחד, "מִי לֹא יִירָא".

אכן, הפחד הוא אפיון נפוץ יותר של האריה, אולי זה קשור לכך שהאריה הוא בעל-חיים טורף, אפילו טורף אכזר.

כך מתואר דימוי האריה גם בברכת בלעם: "הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה" [23].  

ישעיהו מעצים את הדימוי באכזריותו, בתארו את נקמת ה': "שְׁאָגָה לוֹ כַּלָּבִיא יִשְׁאַג כַּכְּפִירִים וְיִנְהֹם וְיֹאחֵז טֶרֶף וְיַפְלִיט וְאֵין מַצִּיל" [24].

יתר-על-כן, האריה מתואר כשליח אלוהים המיועד לפגוע באלה שאינם מצייתים: "וַיֹּאמֶר לוֹ יַעַן אֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' הִנְּךָ הוֹלֵךְ מֵאִתִּי וְהִכְּךָ הָאַרְיֵה וַיֵּלֶךְ מֵאֶצְלוֹ וַיִּמְצָאֵהוּ הָאַרְיֵה וַיַּכֵּהוּ" [25].

מאידך, כאשר מתארים את אחרית הימים, בהם ישכון שלום עולם, מתואר האריה כמחוסר אפיוניו המאיימים: "וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם [...] וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן"[26].

מה עולה מדיון זה?

שליט או מלך המדומה לאריה הוא אדם העשוי אמנם ללא חת, אבל הוא מאיים, טורף, ואינו חדל עד אשר שבע.

האם יש גבול לשובע של האדם, בעיקר כאשר הוא שליט?

זוכרים את אמירת רד"ק: "המושל יקרא שבט לפי שרודה על העם ומיסרם כמו שמיסר אדם בשבטו וכן דרך המושלים להיות שבט בידם" [27].

כלומר, שליט המדומה לאריה אין לצפות ממנו שידאג קודם-כל לרווחת העם [28].

נחזור לפתיח, דוד המלך משבט יהודה.

דוד אכן מתואר כמלך, שלא נרתע משימוש באלימות לפני, בזמן כהונתו וגם במורשתו לממשיכו שלמה [29], ממש כאריה...

והעיקר, מה יש בדברי יעקב?

יעקב מדמה את יהודה לאריה: האם זו ברכה, "וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם" או שמא יש בדבריו ביטוי להכרה במציאות האנושית, "וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" מציאות בה שולטים כוח, אלימות ואכזריות?

האם דברי יעקב שידרו ברכה למקור השלטון, לכוח השלטון או שהוא כיון גם, ואולי בעיקר, למציאות עתידית של שלטון הכוח?

שאלה היא ועיון היא צריכה,

מה תשובתך?

<><><><><> 

 

 

מקורות והערות

[1] מוטי לקסמן, דוד בן-ישי, יחס הכתובים ופרשנויות שונות לאלימות בחייו, עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך, במחלקה לתנ"ך של אוניברסיטת  בר-אילן, רמת-גן, תשס"ד.

[2] בראשית מט, א.

[3] בראשית מט, כח.

[4] בראשית מט, ח–י.

[5] פסוקים ח, י.

[6] "זוהי הודעה לכל באי עולם בכלל ולעם ישראל לדורותיו בפרט על מלכותו של יהודה לדורות" (יהודה קיל, ספר בראשית, כרך שלישי, ירושלים תשס"ג, עמ' רצג).

[7] בראשית פרק לח.

[8] מדרש בראשית רבה צט, ח.

[9] "יהודה אתה הודית על מעשה של תמר בעבור כן לך יְהוֹדוּן (יודו) אחיך ויקראו יהודים על שמך" (יונתן על אתר); "לפי שהוכיח את הראשונים בקנטורים התחיל יהודה לסוג לאחוריו (שלא יוכיחנו על מעשה תמר) וקראו יעקב בדברי רצוי יהודה לא אתה כמותם" (רש"י על אתר).

[10] בראשית מט, ג–ז.

[11] רשב"ם על אתר.

[12] רד"ק לבראשית מט, י.

[13] פסוק ט.

[14] עמוס ג, ח.

[15] לא שמעתי שמישהו שאל את האריה אם הוא מרוצה מתואר זה...

בכל-אופן, צריכה להישאל שאלה: מדוע האריה מלך החיות ולא הטיגריס הגדול ממנו?

יש להניח שההסבר טמון בתפוצה. כמות הפרטים של האריה הייתה תמיד גבוהה יותר מאשר של הטיגריס.
בזמנים עברו האריה היה נפוץ באסיה (גם ישראל!) אפריקה ובחלק מיבשת אירופה ולכן היה מוכר מאוד. הטיגריס לעומתו לא היה קיים באירופה ולכן היה לו פחות סיכוי להיות בסיס לדימוי שליט או שלטון.

[16] "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ. לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו" (בראשית לז, כו–כז).

[17] מדרש בראשית רבה צט, ח.

[18] "מדמה אני לך יהודה בני לגור בן אריה שמהריגתו של יוסף בני הְסתלקה נפשך וממשפט של תמר תהיה מציל נוח ושוכן בעוז" (יונתן על אתר); "ממה שחשדתיך (לעיל לז לג) בטרף טרף יוסף חיה רעה אכלתהו, וזהו יהודה שנמשל לאריה: [...] סלקת את עצמך, ואמרת (שם כו) מה בצע וגו'. וכן מהריגת תמר שהודה (לעיל לח כו) צדקה ממני" (רש"י על אתר).

[19] רשב"ם,  על אתר.

[20] רשב"ם מציע לראות בביטוי זה תאור של הכרעת אויבים: "יהודה בני לאחר שעלית מלטרוף טרף באומות ותכרע ותשכב בעירך, לא יבא אויב להחרידך ולהקימך ממקומך. זהו עיקר פשוטו" (רשב"ם על אתר).

[21] במדבר כד, ט.

[22] עמוס ג, ח.

[23] במדבר כג, כד.

[24] ישעיהו ה, כט.

[25] מלכים א כ, לו; ראה גם במלכים א יג, כד–כט.

[26] ישעיהו יא, ו–ז.

[27] רד"ק לבראשית מט, י.

[28] דבריו של שמואל על התנהגות שלילית של מלך, שבני ישראל רוצים,  מתארים שליט כזה (שמואל א פרק ח).

[29] "וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה [...] וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל [...] וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים [...] וְעַתָּה אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל" (מלכים א ב, ה–ט).

ולמרות זאת הציפייה במסורת היא: "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה" (ישעיהו יא, א).

אבל, זה נושא לדיון אחר ומיוחד.

 



תגיות המאמר: אריה, יהודה, שליט, אכזר


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת מוטי לקסמן

מאת: מוטי לקסמןיהדות01/12/13694 צפיות
מאוד נוח הי לנח, איש צדיק תמים

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע03/10/13905 צפיות
"בְּיָמִים קְדוּמִים קְדוּמִים/ הַכֹּל הָיָה שֶׁמֶשׁ // וְהַכּל הָיָה הָר / וְהַבִּקְעָה בַּחֲלַל הָהָר / וְהַכֹּל הָיָה בִּקְעָה / וְהָהָר בְּחֵיקָהּ. // וְכַאֲשֶׁר אֱלֹהִים גְּדוֹלִים וּרְחוֹקִים / הִזְרִיעוּ תֵּבֵל לָלֶדֶת / רָאוּ כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם רְחוֹקִים / אַגָּדָה אֶל עֶצֶב נוֹלֶדֶת / וְהֶחְשִׁיכוּ פְּנֵיהֶם הָלוֹךְ וְחָשׁוֹךְ / וְעֵינָם הָיְתָה דִמְעָה // וְהַגְּשָׁמִים הֵחֵלּוּ לָרֶדֶת." [א] המבול.

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע07/02/13797 צפיות
פרשת יִתְרוֹ נסתיימה, ונפתחת פרשת השבוע, "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים". עיקר פרשה זו מפרט את היישומים של עשרת הדברות שביטוין כוללני או מקיף. מסביר רש"י: "וְאֵלֶּה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני. אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם". [ג] במלים אחרות, כללים יישומיים לביצוע. זה נראה, אולי סביר. אבל, נא לשים לב. לאחר שמשה קורא בפני העם את כל המשפטים המפורטים בשלושה פרקים על מאה הפסוקים, הוא עורך טכס ברית בין אלוהים לעם-ישראל, "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע29/02/12947 צפיות
בני ישראל, היהודים מצווים למלא אחר תרי"ג מצוות [א]. שלוש מהן קובעות לזכור, לא לשכוח ולהכרית את זכר עמלק [ב]. "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" [ג].

מאת: מוטי לקסמןחברה ומדינה - כללי19/12/11931 צפיות
חג חנוכה. על החנוכיה מוצבים הנרות, נרות זעירים בגוונים שונים. מברכים: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר חנוכה". "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שעשה נסים לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה" [א]. והנרות דולקים, ומאירים בגווני-גוונים. עוד הם מפיצים אור וצבע, ממשיכים לברך ובין השאר נשמע: "וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהן, אלא לראותן בלבד" [ב]. אמירה מיוחדת לאותם נרות חנוכה, שמידתם, בדרך כלל קטנה מנרות רגילים.

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע01/12/11999 צפיות
הברכה הראשונה בתפילת העמידה נפתחת במלים: "בָ‏רוּ‏ךְ אַ‏תָ‏ה ה', אֱלוֹ‏הֵינוּ‏ וֵאלֹ‏הֵי אֲבוֹ‏תֵינוּ‏, אֱלֹ‏הֱי אַ‏בְרָ‏הָ‏ם, אֱלֹ‏הֵי יִצְחָ‏ק, וְאֱלֹ‏הֵי יַ‏עֲקֹ‏ב". שלושת האבות מוזכרים כאן זה אחר זה לפי סדר הדורות, מהסב המייסד אַ‏בְרָ‏הָ‏ם לנכד יַ‏עֲקֹ‏ב, אבי שנים עשר- השבטים. האם תפקוד הנכד משקף את תכונות הסב? פרשת השבוע מזמנת לנו לבחון את דמות הנכד יַ‏עֲקֹ‏ב מיציאתו מביתו בכנען מפחד עשיו [א] ועד להתנהלותו חזרה לכנען כבעל משפחה ורכוש רב.

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע06/11/11938 צפיות
"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם" , כך נפתחת פרשת השבוע, פרשת וַיֵּרָא; בה מתוארת הכנסת האורחים היפה של אברהם.

מאמרים נוספים בנושא פרשת השבוע

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע18/07/18446 צפיות
תחילת הנאום בפרשתנו, פרשת "דברים", והוא פותח בתוכחות משה לעם רק שאלה תוכחות שנאמרות ברמז וכפי שמפרש רש"י במקום, זה מפני כבודם של ישראל,

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע06/06/18467 צפיות
בשבת נקרא בפרשת השבוע, פרשת "שלח לך", על אחד החטאים הגדולים שחטאו בני ישראל בזמן הליכתם במדבר.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע31/05/18421 צפיות
פרשת השבוע שלנו, פרשת "בהעלותך", פותחת בנושא הדלקת המנורה במקדש ומתוכה ניתן ללמוד עניין חשוב ומהותי בעולם החינוך.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע24/05/18448 צפיות
השבוע חגגנו וציינו את חג שבועות הוא חג מתן תורה.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע16/05/18461 צפיות
בשעה טובה אנו מתחילים השבת את החומש הרביעי, חומש "במדבר".

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע10/05/18466 צפיות
הנה אנו שוב מגיעים לסיומו של חומש "ויקרא". חומש שבחלקו הראשון עסקנו רבות בענייני קדושה כמו קורבנות ועבודת הכוהנים בבית המקדש ובחלקו השני נגעה התורה בפרטי הפרטים של חיי היום יום הלאומיים והחברתיים שלנו כאומה וכבני אנוש.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע25/04/18508 צפיות
רוצים תמיד להגיע לתוצאות. להצלחות. לכבוש יעדים ולהגיע אליהם הכי מהר שאפשר.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica