חפש מאמרים:
שלום אורח
21.09.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

פרשת משפטים, מטקס לחיים

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע07/02/2013789 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

פרשת "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים": טקסים מרגשים וחיים מעשיים / מוטי לקסמן, תשע"ג

לפני כמחצית השנה, נישאו במזל טוב, בן הזקונים שלי ובחירת ליבו.

היה טקס מרשים.

היו אורות רבים, היו נצנוצי פנסים, קולות משמחים פרצו מכלי זמר, גם עשן היה ממתקן צליית הסטייקים.

ומעל לכל, שמחה רבה והתרגשות נובעת מלב שררו בעיני וברוח כל החוגגים.

יופי.

<>

גם בפרשת השבוע שעבר, פרשת יִתְרוֹ, מתואר טקס רב רושם.

מעמד הר-סיני.

האירוע המכונן את אמונת ישראל לדורותיה.

טקס זה מאופיין בקולות חזקים, בברקים רועמים "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים" תרועת נשיפה עוצמתית "וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד" גם במראות אש ועשן לוהטים, "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן".

העם הצופה אולי שמח, אבל, בעיקר, נבהל מאוד "וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה". [א]

והנה בסיום תיאור האירוע המכונן את אמונת ישראל לדורותיה, מה אנו קוראים?

פרטים לגבי מזבח  תקין, "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ". [ב]

ייתכן וזה מעלה את ריח וטעם הסטייקים הערבים בחתונת בני.

אולי.

ובכל-זאת, זה משונה.

<>

עוד יותר משונה הוא הנתון הבא.

פרשת יִתְרוֹ נסתיימה, ונפתחת פרשת השבוע, "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים".

עיקר פרשה זו מפרט את היישומים של עשרת הדברות שביטוין כוללני או מקיף.

מסביר רש"י: "וְאֵלֶּה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני. אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם". [ג]

במלים אחרות, כללים יישומיים לביצוע.

זה נראה, אולי סביר.

אבל, נא לשים לב.

לאחר שמשה קורא בפני העם את כל המשפטים המפורטים בשלושה פרקים על מאה הפסוקים, הוא עורך טכס ברית בין אלוהים לעם-ישראל, "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִמָּכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה". [ד]

<>

מהלך עניינים זה מעורר קושיה.

האם לאחר שמיעה רצופה של מאה פסוקים, נותר עדיין קשב?

האם יש משמעות כלשהי לכריתת ברית ללא קשב?

ובכלל, האם לא היה סביר לכרות את הברית מייד לאחר מעמד סיני המרשים ביותר,

כשבני עם ישראל מלאים התרגשות רבה?

קושיה.

<>

קושיה, אולי.

אבל, ברשותכם, לטעמי אין מהלך עניינים זה מקרי, להיפך הוא נושא בחובו אמת חשובה ביותר.

<>

טקס הוא אירוע חשוב.

לטקסים תרבותיים, מסורתיים או לאומיים חשיבות רבה למשפחה, לקהילה ולעם.

בטקסים מתהווה מפגש חשוב ביותר בין בני האדם למוקדי זהות משותפים גם לערכים מרכזיים בתרבות, במשפחה, בקהילה ובעם.

לא כל יום יש זמן, עניין או סבלנות לחוש קרבה למוקדי זהות או לבטא את הערכים המרכזיים.

זאת נעשה בטקסים.

נכון.

אבל, חיי יום-יום אינם טקס.

חיי יום-יום הם עבודה, בישול, ניקיון, סידורים ועוד הרבה פריטים לא טקסיים.[ה]

יתר על כן, המציאות הממשית אינה נוצרת ואינה מתנהלת על ידי טקסים.

<>

זו המשמעות שאני מציע לרצף שתי פרשיות השבוע, פרשת יִתְרוֹ  ופרשת "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים".

<>

את הטקס, את מעמד הר סיני זכרו, זוכרים ויזכרו.

האם את כללי היחס לעבד, האם תגובה ראויה לאדם אלים, האם אחריות לשור שנגח, האם שמירה על רכוש פרטי, האם יחס נכון לעני שלווה מעט מעות לחייו, האם יחס לגר, האם ניהול משפט צדק, האם כל המשפטים והכללים [ו] המבססים יחסים בין אדם לחברו כל אדם, זכורים ומיושמים כמו שזוכרים את המעמד המכונן?

לא.

משה היה פסיכולוג גדול, כך הוא פעל, ברית צריכה להיעשות, להיחתם ולהתממש רק ביום-יום, לא בטקס מפואר ונפלא ככל שיהיה.

<>

וזה אמור גם לגבי חתונה.

טקס החתונה חשוב שיהיה שמח ומרגש, ובדרך כלל הוא מתועד בתמונות רבות ובסרטים בצבעים מלאים.

אבל, לחיי משפחה חשובה ההתנהגות השוטפת, הזורמת מיום ללילה ומלילה ליום.

תפקוד בני הזוג שנשאו בטקס מרשים זה או אחר, תפקודם והתנהגותם בימי החולין הרצים זה אחר זה, לעיתים בעייפות, לעיתים ללא עניין, הוא הקובע הוא המעצב את היציבות ואת חוסן הבית החדש שהוקם.

ואת היחד האמיתי.

וזה אמור גם לגבי תפילה, אם המיצוי של תפילה הוא רק בטקסיות שלה, אז שם היא נשארת.

סיפור קצר.

על דלת דירתי הקישו שני מתרימים בלבוש שחור בולט.

הם באו להתרים ללומדי תורה.

התחילו לשבח בפני את לימוד התורה.

שאלתי, האם הם רק לומדים או גם מיישמים, למשל את "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ"? [ז]

תשובתם הייתה, וודאי, לגבי גר צדק...

ביקשתי שיגידו לי איפה במקרא כתוב גר צדק?

לא ידעו, הלכו.

המלים "צדק" ו"גר" אמנם מופיעים רבות במקרא, אבל אף פעם לא כמטבע לשון של "גר צדק"!

<>

חשוב מאוד שיתקיימו טקסים.

טקס צריך להיות מעניין מרגש ומעורר.

טקס מוצלח מחייב משאבים, תכנון, גם הכנות, כל אלה מושקעים בהיערכות לטקס.

אין זה מפתיע, הרי בכל טקס קיים גם יסוד של להראות למשתתפים, לעתים גם לעולם כולו, מי אני ומה אני שווה, לעיתים גם כמה אני שווה יותר מ...

אבל, החיים היומיומיים בוקר, ערב ולילה וביניהם, אינם טקסים.

חיים במציאות לא בטקסים.

<>

הרהור משונה עולה לפני.

אם בחיי היומיום הזורמים השוצפים, לא תמיד תוך כדי או לאחר תכנון מתאים, אם נפנה למהלכם רק חלק מהמשאבים הכלכליים ובעיקר המחשבתיים והנפשיים שנהוג להקצות לטקסים, אולי גם בחולין תהיה טקסיות מסוימת שתעורר שמחה, רוח טובה וחיוך זוהר בעיניים?

זה רצוי, האם זה גם אפשרי?

<>

הארות ומראה מקום

א. שמות יט, טז–יט.

ב. "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ. וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ. וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו" (שמות כ, כא­­­­–כג).

ג. רש"י לשמות כא, א.

ד. שמות כד, ז–ח.

ה. ברשותך להוסיף כהנה וכהנה...

ו. חלק מהמשפטים הרבים בפרשת ואלה המשפטים.

ז. שמות כב, כ.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת מוטי לקסמן

מאת: מוטי לקסמןיהדות01/12/13683 צפיות
מאוד נוח הי לנח, איש צדיק תמים

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע03/10/13896 צפיות
"בְּיָמִים קְדוּמִים קְדוּמִים/ הַכֹּל הָיָה שֶׁמֶשׁ // וְהַכּל הָיָה הָר / וְהַבִּקְעָה בַּחֲלַל הָהָר / וְהַכֹּל הָיָה בִּקְעָה / וְהָהָר בְּחֵיקָהּ. // וְכַאֲשֶׁר אֱלֹהִים גְּדוֹלִים וּרְחוֹקִים / הִזְרִיעוּ תֵּבֵל לָלֶדֶת / רָאוּ כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם רְחוֹקִים / אַגָּדָה אֶל עֶצֶב נוֹלֶדֶת / וְהֶחְשִׁיכוּ פְּנֵיהֶם הָלוֹךְ וְחָשׁוֹךְ / וְעֵינָם הָיְתָה דִמְעָה // וְהַגְּשָׁמִים הֵחֵלּוּ לָרֶדֶת." [א] המבול.

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע29/02/12929 צפיות
בני ישראל, היהודים מצווים למלא אחר תרי"ג מצוות [א]. שלוש מהן קובעות לזכור, לא לשכוח ולהכרית את זכר עמלק [ב]. "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" [ג].

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע04/01/12962 צפיות
"למרות דמותו המושלמת של דוד במסורת ובתרבות, הרי במסופר במקרא וגם בדברי פרשנים, בכל הדורות, יש זיהוי של אלימות בהתנהגויות שונות של דוד המלך" [1]. מה עניין דמותו של דוד המלך לפרשת "וַיְחִי"? שלב, שלב. הדיון יפתח בפרשת השבוע, פרשת "וַיְחִי". זוהי הפרשה החותמת את חומש בראשית גם את סיפור מסכת חייו של יעקב. לקראת פרידתו מן החיים אומר יעקב האב לבניו דברים אחדים.

מאת: מוטי לקסמןחברה ומדינה - כללי19/12/11925 צפיות
חג חנוכה. על החנוכיה מוצבים הנרות, נרות זעירים בגוונים שונים. מברכים: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר חנוכה". "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שעשה נסים לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה" [א]. והנרות דולקים, ומאירים בגווני-גוונים. עוד הם מפיצים אור וצבע, ממשיכים לברך ובין השאר נשמע: "וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהן, אלא לראותן בלבד" [ב]. אמירה מיוחדת לאותם נרות חנוכה, שמידתם, בדרך כלל קטנה מנרות רגילים.

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע01/12/11991 צפיות
הברכה הראשונה בתפילת העמידה נפתחת במלים: "בָ‏רוּ‏ךְ אַ‏תָ‏ה ה', אֱלוֹ‏הֵינוּ‏ וֵאלֹ‏הֵי אֲבוֹ‏תֵינוּ‏, אֱלֹ‏הֱי אַ‏בְרָ‏הָ‏ם, אֱלֹ‏הֵי יִצְחָ‏ק, וְאֱלֹ‏הֵי יַ‏עֲקֹ‏ב". שלושת האבות מוזכרים כאן זה אחר זה לפי סדר הדורות, מהסב המייסד אַ‏בְרָ‏הָ‏ם לנכד יַ‏עֲקֹ‏ב, אבי שנים עשר- השבטים. האם תפקוד הנכד משקף את תכונות הסב? פרשת השבוע מזמנת לנו לבחון את דמות הנכד יַ‏עֲקֹ‏ב מיציאתו מביתו בכנען מפחד עשיו [א] ועד להתנהלותו חזרה לכנען כבעל משפחה ורכוש רב.

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע06/11/11929 צפיות
"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם" , כך נפתחת פרשת השבוע, פרשת וַיֵּרָא; בה מתוארת הכנסת האורחים היפה של אברהם.

מאמרים נוספים בנושא פרשת השבוע

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע18/07/18427 צפיות
תחילת הנאום בפרשתנו, פרשת "דברים", והוא פותח בתוכחות משה לעם רק שאלה תוכחות שנאמרות ברמז וכפי שמפרש רש"י במקום, זה מפני כבודם של ישראל,

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע06/06/18449 צפיות
בשבת נקרא בפרשת השבוע, פרשת "שלח לך", על אחד החטאים הגדולים שחטאו בני ישראל בזמן הליכתם במדבר.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע31/05/18401 צפיות
פרשת השבוע שלנו, פרשת "בהעלותך", פותחת בנושא הדלקת המנורה במקדש ומתוכה ניתן ללמוד עניין חשוב ומהותי בעולם החינוך.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע24/05/18424 צפיות
השבוע חגגנו וציינו את חג שבועות הוא חג מתן תורה.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע16/05/18440 צפיות
בשעה טובה אנו מתחילים השבת את החומש הרביעי, חומש "במדבר".

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע10/05/18448 צפיות
הנה אנו שוב מגיעים לסיומו של חומש "ויקרא". חומש שבחלקו הראשון עסקנו רבות בענייני קדושה כמו קורבנות ועבודת הכוהנים בבית המקדש ובחלקו השני נגעה התורה בפרטי הפרטים של חיי היום יום הלאומיים והחברתיים שלנו כאומה וכבני אנוש.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע25/04/18485 צפיות
רוצים תמיד להגיע לתוצאות. להצלחות. לכבוש יעדים ולהגיע אליהם הכי מהר שאפשר.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica