דמיון מודרך: לחוות מציאות אחרת
"קשה לי לדמיין", "לא רואה כלום כשאני מנסה לדמיין", אני שומעת לעיתים ממטופלים המגיעים אלי, "מודאגים" שלא יצליחו "לעשות" דמיון מודרך.
האם צריך כישרון מיוחד כדי לדמיין?
מסתבר שאין צורך.
זו יכולת מולדת. אנחנו עושים זאת כל הזמן, בין אם אנחנו מודעים ובין אם לא.
אנחנו מתרגמים את מה שקורה סביבנו ובנו בעזרת החושים שלנו.
חוש הראייה מספק לנו תמונות, השמיעה את פס הקול, המישוש תחושה, גם חוש הריח והטעם מספקים לנו אינפורמציה. כולם משפיעים על מנעד הרגשות שלנו.
זיכרון של אהבה
היזכרו כמה פעמים עברתם ברחוב ולפתע עלה באפכם ריח של בושם או אפטר שייב.
אותו משב ריח קל שפתאום מגיע ומזכיר אהוב או אהובה נשכחים. חוויה כזו או אחרת שכבר שנים לא חשבתם עליה עולה פתאום. במקביל לריח, באותו שבריר שנייה מופיעות גם תמונות. ברוב המקרים התמונות עולות ונעלמות במהירות כל-כך גדולה, שאנחנו לא מספיקים לעקוב אחריהן.
התמונות הללו מייצגות חוויה, אירוע, אדם מסוים - ומשאירות אותנו עם תחושה, רגש, זיכרון. באותו רגע דִמיַינו, פשוט לא היינו מודעים לתהליך.
היזכרו כמה פעמים שמעתם שיר, שברגע ששמעתם אותו התעצבתם או התרגשתם, כי הוא העלה זיכרון של אהבה רחוקה. או שיר אחר שמילא אתכם אנרגיה וישר רציתם לכבוש את העולם.
גם כאן עלו תמונות, אותה אהבה אבודה, אולי פעילות מעצימה.
היזכרו מתי לאחרונה שמעתם מישהו אומר לכם משפט שהקפיץ אצלכם את כל הפיוזים, למרות שהאדם שאמר אותו לא התכוון להרגיז אתכם. הוא בעצם מייצג רק זיכרון רחוק של הורה או מורה, תמונות או סרט של חוויה לא נעימה - והיא זו שהקפיצה אתכם לתגובה הנוכחית.
והיזכרו כמה פעמים פגשתם מישהו, ומיד בשנייה הראשונה הוא לא מצא חן בעיניכם - מבלי שבעצם ידעתם עליו דבר. פשוט לא אהבתם אותו - אולי מפני שהוא דומה או מזכיר לכם מישהו אחר שאתם מכירים, אולי מישהו שפגע בכם או שלא הסתדרתם איתו, ושוב התמונות עולות ומפעילות רגש ותגובה.
מכיוון שהמוח שלנו מתרגם לתמונות, מכיוון שהמוח שלנו לא יודע להבדיל בין דמיון ומציאות ומכיוון שאין לו שום יכולת להבדיל בין זמנים, כל מה שעולה - קורה כאן ועכשיו: מפעיל תמונה, מייצר תחושה או רגש, מעביר משמעות מדבר אחד לדבר שני, משדה סמנטי אחד לשדה סמנטי אחר.
מכאן ניתן להבין שאנחנו בעצם משתמשים כל הזמן ביכולת שלנו לדמיין.
ככל שאנחנו משתמשים בחושים שלנו באופן מפורט יותר, נחווה באופן משמעותי יותר את עוצמת החוויה או האירוע.
וכמו שציינתי, כל זה קורה בנו רוב הזמן באופן לא מודע. אנחנו עוברים במשך היום משלב רגשי כזה לשלב רגשי אחר, מעוצמת רגש חלשה לחזקה וחוזר חלילה - לפי הפירוט החושי שאותו אנחנו חווים בכל רגע נתון.
את "העבודה" הזו עושה תת-המודע שלנו - זה שכולל בתוכו מחשבות, חלומות, רצונות, זיכרונות, שאיפות, פחדים, מיומנויות ועוד. מכיוון שבחיי היומיום תהליך החשיבה אינו מודע, אנחנו הופכים להיות מודעים רק לתוצאותיו - לרגש או לתחושה שהוא מעלה.
ועכשיו, כל שנותר לנו זה לגייס את הכוח הזה לטובתנו. ואם לחשיבה יש כזה כוח, כוח שיכול להשפיע על מצב הרוח שלנו, הרי מה שנותר לנו זה פשוט לרתום את הכוח הזה כדי לאפשר לעצמנו להשפיע - להשפיע על מצב הרוח שלנו, על ההישגים שלנו, על המחשבות שלנו, לרתום אותו ליכולות ולמשאבים שלנו כדי להביא לחיינו את מה שאנחנו מבקשים לעצמנו, כדי להשיג את מבוקשנו ולהגשים את המטרות והחלומות שלנו.
שריר של דמיון
כיצד משתמשים בדמיון מודרך? כמו כל שריר אחר שאנחנו רוצים לפתח, כך אנחנו יכולים לפתח גם את שריר הדמיון. ישנם אנשים שהדבר בא להם "בקלות" - הם מדמיינים בתמונות כל הזמן - ויש אנשים שעושים זאת אך לא מודעים לתהליך, אלא רק לתוצאה, להשפעה.
נתייחס לרגע לסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו במחשבה, כשאנחנו מתכננים משהו, מפחדים ממשהו, רוצים משהו, כמו לפני פגישה חשובה או אחריה, כשאנחנו משחזרים אותה (ובעצם אנחנו כבר משחזרים את מה שנדמה שקרה לנו). כשאנחנו מספרים לעצמנו סיפור בראש, אנחנו מדמיינים בתמונות - גם אם נדמה לנו שאנחנו משתמשים רק במילים.
ומהרגע שבו אנחנו מודעים לעובדה שאנחנו מדמיינים ויוצרים בראשנו מציאות כלשהי, מתאימה יותר או פחות, נוכל לכוון אותה כדי להעצים ולהדגיש כל מיני חלקים, לאפשר לה להפוך למציאות היחידה שקיימת עבורנו. לצורך העניין ניקח לדוגמה פגישה. אנחנו יכולים לראות את עצמנו נראים הכי טוב שאפשר, מגיעים לבושים טוב, עם מצב רוח טוב, מריחים טוב, עם המון ביטחון ושמחה. לראות איך הצד השני שמח לפגוש בנו, מתרשם מאיתנו.
לשמוע אותנו מדברים בביטחון ובקלילות, לראות איך הצד שני מחייך, צוחק, מגיב.
כשאנחנו בוחרים לתכנן מראש את הפגישה מנקודת מבט זאת, גדלים מאוד הסיכויים שכשנגיע לפגישה היא תהפוך להיות בדיוק מה שזימנו.
בכל רגע נתון, יש לנו זכות הבחירה - אנחנו יכולים לבחור את הצבעים, הקולות, המראות, התחושות ואת עוצמתם של כל אלה בסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו. בדמיון המודרך שאנחנו עושים בתוכנו לפני, אחרי, בזמן.
כשאנחנו בוחרים בטיפול בדמיון מודרך, אנחנו מאפשרים למנחה או למטפל לסייע לנו לחוות את החוויה במלואה, מבלי לסטות לחוויות אחרות או לתת להפרעות חיצוניות לעצור את התהליך.
בתחילת המפגש המטפל והמונחה מגדירים יחד את המטרה, את המשאבים, היכולות והמטפורות שיתמכו ויעזרו בהשגת המטרה. לאחר מכן, תוך רגיעה עמוקה של המונחה ובעזרת שימוש בתבניות, מטפורות ושפה ייחודית המותאמת לתת-המודע שלנו - מתאפשר לחלקים הלא מודעים שלנו להתעדכן, להשתחרר ממה שאינו מתאים לנו יותר, ולמצוא תשובות ופתרונות חדשים, כאלה המתאימים לנו בשלב זה של חיינו.