בקצב המטורף של החיים אני מבלה יותר שעות בעבודה מאשר בבית. אני קמה מוקדם בבוקר וחוזרת מאוחר בלילה והזמן שנשאר לי עם בעלי זה אולי ארוחת ערב, CSI מיאמי ולישון. אנחנו מנהלים שיחה מנומסת על איך עבר היום, לפעמים אני מזכירה לו שצריך ללכת לבנק, צופים ביחד בטלוויזיה ו... זהו.
הזעזוע הגדול קרה כשהבוס שלי קרא לי יום אחד למשרד שלו, ואמר לי שמעכשיו אני וירון משיווק עובדים על התקציב החדש.
התקציב הזה הוא יוקרתי ומאתגר, אך גם דורש הרבה שעות עבודה, שזה אומר הרבה שעות עבודה אחד על אחד עם ירון. עד עכשיו לא יצא לי לעבוד איתו, גם בקושי דיברנו, אולי החלפנו "שלום" אם נפגשנו במסדרון.
כל מה שידעתי עליו שהוא גבוה עם שיער שטני ויודע להתלבש.
מהר מאד צללנו לתוך העבודה: צריך לתאם עם ההוא, צריך לקבוע פגישה עם הזה ולהחליט סוף סוף מה עושים עם האריזה של המוצר. הימים איתו עברו מהר, ממש לא הרגשתי שהזמן חולף.
כל כך נהניתי מהתקציב, שאפילו לא הרגשתי שאני עובדת. ואז התחילו הדברים הקטנים: התחלנו להשלים את המשפטים אחד של השני, הוא זכר איך אני אוהבת את ההמבורגר שלי ואני כבר יודעת מתי הוא צריך סיגריה. לאט לאט ירון הפך לבעלי השני, בעל – עבודה.
בבית כבר התחלתי לדבר רק על ירון, "ירון מסובב את הלקוח על האצבע הקטנה", "צוחקים על ירון שהוא תמיד בא עם החולצה הירוקה ביום שני", לא הייתי יכולה לשנות לנושא אחר.
הצעד הבא במערכת היחסים שלי ושל ירון, כבר צפוי: יום אחד, היה משבר בתקציב ונאלצנו להישאר מאוחר. היינו לבד במשרד, אפילו המנקה הלכה, ואז... בוא נגיד שנשבר הקרח.
כל התחושות שהחבאתי טוב טוב בתוך הלב שלי התפרצו החוצה. למעשה, החבאתי אותם כל כך טוב שלא הייתי מודעת אליהם בעצמי. כל הדרך חזרה הביתה שחזרתי את מה שקרה בראשי שוב ושוב. לא יכולתי ולא רציתי להתנתק, וגם הוא.
מהר מאד מצאנו את עצמינו מנסים לחטוף שעה פה, לחטוף שעה שם. היינו אומרים שאנחנו הולכים לפגישה חשובה, שכנראה תיקח המון זמן, ולמעשה היינו מתגנבים לחדרי אירוח או צימרים לפי שעה (Day Use).
היה לנו נוהל קבוע, הוא היה מזמין צימר, אני הייתי מספקת תירוץ לבוס וביחד היינו נעלמים לשעות אחדות.
הכול התנהל על מי מנוחות, עד ליום אחד גורלי. התנהגנו לפי הנוהל הקבוע, יצאנו מהעבודה והגענו למתחם צימרים דיסקרטיים. החלטנו שאנחנו רוצים לנסות מקום חדש, שגם היה לו דיל נורא מפתה.
החנינו את האוטו של ירון ושמנו פעמינו אל הקבלה. בזמן שעשינו צ'ק אין, שמעתי רעשים של דלת נפתחת מאחורי וצחקוקים של בחורה, סובבתי את ראשי ופתאום אני רואה את בעלי בחלוק עם בקבוק יין ביד אחת והמזכירה שלו ביד שנייה.
כיום, בוא נגיד את זה ככה, אני רואה CSI מיאמי לבד.
רוצים להשוות מחירים לפני שתצאו לחופש? נסו השוואת מחירי צימרים באתר השוואת המחירים הגדול בישראל - זאפ.