במשך תקופת שלטונו של הסולטן של האימפריה העות'מאנית (1345-1922) גברים אשר רקדו ריקודי בטן היו מאוד מבוקשים. נשים רבות היו מרותקות להרמון שלהן,ואלה שחיו בקהילה, נאסר עליהן לחשוף את גופן, נדיר היה לראות נשים לובשות תלבושות סקסיות של ריקוד בטן. מציאות זו השאירה פתח לגברים רקדניבטן לכבוש את טורקיה בסערה. רקדני הבטן התחלקו לשני קבוצות: tavsanoglan, כלומר ילד ארנב, היו מוכרים בעיקר בשל מכנסייהם הצמודים וכובעים מיוחדים, הקבוצה השנייה היא koceks שהיו עולים לבמה עם לבוש של רקדניות בטן נשיות. שני הקבוצות, גם oglan tavsanוגם koceks סיפקו בידור צבעוני לבני האליטה והסולטנים בזמן סעודות, חתונות, ופסטיבלים בהם הייתה קיימת הפרדה בין נשים וגברים.
במצרים, טורקיה, צפון אפריקה והמזרח התיכון, לגברים רקדני בטן נעשה עם הזמן קשה יותר ויותר, בשל הקשר להומוסקסואליות שנתפס כטאבו בדת האסלם. אבל בשנים האחרונות חל שינוי, רקדני בטן גברים חוזרים להופיע.
Raqs sharqi, (ריקוד של המזרח הקרוב), סגנון ריקודי הבטן הנפוץביותר בעולם המערבי, הופך לפופולרי שוב במועדונים, קברטים ומסעדות בערים הגדולות כמו קהיר, אינסטנבול ועוד. יותר ויותר גברים רוקדים ריקודי בטן כתזכורת לימי הזוהר שלהם בתקופת האימפריההעות'מאנית.
שנת 2000, רקדן בטןבן 19 הגיע לכותרות ברחבי העולם לאחר שחולץ על ידי משטרת טורקיה לאחר שהיה קשור למיטה במשך שלושה ימים על ידי אביו. ההגנה שאביו הציג הייתה שבנו הוא רקדן בטן.
אך הרקדן הזה אינו לבדו. כמות מועדוני הלילה של איסטנבול המאפשרת לרקדני בטן להופיע על הבמה מדי ערב הולכת וגדלה. באינסטנבול, הרקדנים ידועים בשם החיבה rakkas, הנגזרות raks ממילה טורקית, כלומר ריקוד. הם מוכרים בזכות התלבושות הססגוניות בצבעים עזים, הנוצצות תחת אורות מועדון הלילה.רקדני בטן גברים שהתחזו כלקוחות במועדונים בקהיר בעצם עבדו בשביל המועדון בתור רקדנים כדי להוסיף יותר קוליות למועדונים.
היום ניתן לראות יותר ויותר גברים רוקדים sharqi Raqs במועדונים וקברטים בערים הגדולות של המזרח התיכון. אפילו מדליסט הזהב היפנידאיצ'י סוזוקי, שכיום הוא מאמן שחייה, רוקד ריקודי בטן כדי לשמור על הגזרה.