מאת: אל"מ (במיל') בני טל
לפני כשבועיים התעוררנו עם הודעה מזעזעת ומצמררת, שבמדינת ישראל שלשנת 2012, גבר ישראלי-יהודי נורה למוות ככלב (תרתי משמע) יחד עם כלבוהאהוב. האם ניתן היה למנוע את המקרה או לפחות להקל את תוצאותיו ההרסניות?
מניסיוני בעבודה בערים בעלות דו-קיום שברירי, כגון רמלה ולוד, ישנו צורךלהשקיע רבות בבטחון התושבים, הן היהודים והן הערבים. העיריות מצידן, לאתמיד שמות דגש מספיק על בטחון האזרחים, בדיוק כפי שקרה במקרה האחרון.
סעדו, אשר נראה בשיא כוחו ואונו, היה מסייר בצעדות לילה עם כלבו בעירשכל כך אהב ובה היה גם אהוב. לדבריה של גרושתו של סעדו, הוא היה אדם מופנםאשר לא נוטה לעימותים ומחפש את השקט שלו. בנוסף, לפי הפרסומים, היה סעדו גםאהוב על ערביי האזור אשר אותם כיבד ומהם קיבל כבוד בחזרה. למרות כל זאת,הוא עדיין הפך לקורבן של ידיהם הרצחניות של חבורת הנערים הערבים אשר ראו בואת "היהודי הישראלי" החזק והנוקשה. סעדו לא לקח בחשבון את הסיכון שבהפנייתגבו לחבורה ואלו – ירו בו כאחרוני הפחדנים וכראשוני הרוצחים, בגב.
מציאות שונה ואלימה
סעדו ושאר אזרחי המדינה היהודים, היו צריכים להבין כי המציאות היא שונהממה שלעיתים נראה. חיים בקרבנו ערבים נחמדים רבים אשר אנו חולקים עמם אתחיינו בשמחה, אך ביניהם ישנם גם אלו אשר מחפשים לא פעם את הבטן הרכה שלנו.
לכן, אני ממליץ להקפיד על אמצעים להגנה עצמית, החל מלחצני מצוקה המחוברים למוקד חברת אבטחה וספריים למיניהם ועד לאקדח לבעלי רישיון הנשק. כמו כן, לדעתי על העיריותבישראל לספק מקדמי הגנה כגון תאורת רחוב חזקה, אשר מונעת מהמבקשים לפגע אתההסתתרות והבריחה הקלה.
"עיר ללא אלימות" היא עיר אשר בה פרושים מערכים של אלפי מצלמות אבטחה,המרכזות את המידע לחדרי בקרה, אשר מסוגלים להקפיץ במהירות פקחים או שוטריםבכדי לטפל במצבים, בתקווה – עוד לפני שהפכו להרסניים.
כבר ראינו לא מזמן, מקרים של מניעה ברגע האחרון וגם של איתור חשודיםבמעשים, על ידי איתור בעזרת מצלמות אבטחה. אלו הם מקרים קלאסיים לתגובהמהירה של אנשי ביטחון וזו בעצם המטרה של "עיר ללא אלימות".
אבטחה, ענישה וחינוך
במקרה של סעדו לדוגמה, במידה והאזור היה מרושת במצלמות של חברת שמירה ואבטחה,הפקחים יכלו לזהות התקהלות של בני נוער אל מול אדם בודד עם כלבו ולהקפיץכוח שיטור למקום. כבר הביקור עצמו של הכוחות יכל להרתיע ולגרום לבניהטיפשעשרה לחשוב פעם נוספת לפני המעשה המתועב. אך השילוב של אדם לבדו, אזורחשוך והיעדר מצלמות האבטחה – יצר עבורם את התנאים המתאימים ביותר לביצועהרצח.
לסיכום הדברים, אני קורא כאן מעל שורות אלו להחמרת הענישה בישראלובכללה: החלת מאסר עולם לא קצוב עד לסוף ימיו של הרוצח ו/או החלת עונשמוות. לאור הענישה הקלילה בישראל, יש לנו מאות ואלפי רוצחים המתהלכים להםחופשיים בזמן שקורבנותייהם שוכבים מתחת לאדמה ובני משפחותיהם של הקורבנותמתהלכים עליה שבורים למשך חייהם.
החבורה שרצחה את סעדו צריכה לקבל מאסר עולם או עונש מוות בזריקה או כסאחשמלי, דבר המבטיח שלאחר מכן תראה ירידה תלולה במקרי האלימות והפשיעה בארץ.מכיוון שאנו תמיד מקפידים להיות יפי נפש ואין לנו עונשים שכאלו בסקאלתהענישה אנשים מודעים לעובדה כי לכל מעשה ישנו מחיר וגובים חיי אדם כבמבצעסוף עונה.
עונשים אלו, בשילוב חינוך מתאים לבני הנוער, אשר מגיל צעיר יבינו כי רצחאיננו דבר שניתן לצאת ממנו בקלות ותוך הגברת רמת הכוננות בערים בעלותהדו-קיום השברירי כל כך, יסייעו למנוע מקרים נוספים, שלבינתיים – בטוחיגיעו.