אושר.
איך רצוי להתייחס לרגש האושר? אנחנו שואפים כול חיינו להיות מאושרים.
אנחנו יוצרים לעצמנו את המציאות שתאפשר לנו להיות מאושרים.
אנחנו מגיעים לאושר, ואז בשלב מסוים רגש האושר נמוג לו והאשליה מתנפצת לנו במבחן המציאות האמיתית.
למה? זה קורה לנו כתוצאה מפרוש והתייחסות שגויה שלנו לרגש האושר, וגם לשאר הרגשות הפנימיים.
הגוף הפיזי שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו מכנים אותם רגשות, רגשות שגורמים לנו למצבי הזיה.
דוגמה למחשבה שגויה לגבי הרגש שגורם לנו להרגיש מאושרים.
אם אני מרגיש מאושר, אז רגש האושר זה פנימי, זה בי, רגש האושר הוא בגופי, הוא בתוכי.
לכן, אני מאושר אך ורק מעצמי, ואז נכנס למצב של הזיה רגשית, ואז אני מתנהג בהתאם לרגש האושר הפנימי שבי, אני לא מאושר משום דבר אחר שהוא חיצוני לי.
כל מה שאני עושה הוא, אני מייחס, משליך, את מה שאני מרגיש שזה את רגש האושר הקיים בי, כלפי אותו גורם או גורמים שהם חיצונים לי, כשאותם הגורמים שהם חיצוניים לי בעצם הופכים להיות האובייקט שלי לצורך והנזקקות האגואיסטי הרגשית שלי כדי להיות מאושר, וכל זאת רק כדי שלא אשקע לתוך אותם הרגשות השליליים וארגיש רע עם עצמי, וזה מהות ומטרת הפולחן הרגשי.
בגלל חוסר ההבנה, אני חושב שאני מאושר בגלל אותו או אותם גורמים שהם חיצונים לי, ובכך אני מאבד את האני העצמי שלי, את זהותי האמיתית.
למה אני מאבד את זהותי האמיתית? כי התנהגותי משתנה והיא אינה רגועה, מה שמנתק אותי מהאני העצמי.
וזאת כתוצאה מכך שאני חושב שרגש האושר שקיים בי, נגרם לי בגלל מישהו או משהו או אירוע כלשהו, כשבעצם אני זה שמחליט להרגיש את רגש האושר מה שנעשה לרוב שלא במודע, כי אני אחראי על רגשותיי.
ישנם אנשים שחושבים שאם הם מאושרים, אז מישהו אחר אחראי לכך, אבל זו טעות לחשוב ככה, הגורם החיצוני אינו האחראי לכך, ובטח שזו אינה גישה רגועה, רציונאלית ועניינית.
כמה דוגמאות, בן/ת הזוג שלי גורם/ת לי להרגיש מאושר/ת, הילדים שלי גורמים לי לאושר, המשפחה שלי גורמת לי לאושר, החברים שלי גורמים לי לאושר, הטיול גרם לי להיות מאושר, אירוע שיזמתי ומימשתי בחיי גרם לי להרגיש מאושר, ההצלחה שלי גרמה לי לאושר, הניצחון שלי גרם לי לאושר.
הבחירה אם להתרגש ולהיות מאושר היא בחירה בלעדית ופנימית שלנו.
הנזק הבריאותי, זה מצב של איבוד האני העצמי שלנו, מה שלא נכון לעשות, וזה איבוד הזהות האמיתית שלנו.
זה נכון לגבי כל הרגשות הפנימיים שבנו, שמעצם ייצורם והפעלתם אישיותנו תתנפץ לה למגוון רחב של דמויות.
בן אנוש רגוע חי ללא הרגשות הפנימיים, וזו זהותנו האמיתית.
הרגשות הפנימיים יוצרים את הפיצול, הקונפליקט התודעתי, את הניגוד התודעתי.
כשאנחנו רגועים אין בנו את הנדנדה, אין בנו את הזיגזג, שנע בין הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש איתם טוב כמו, אהבה, אושר, הנאה, צחוק, שמחה, יצר מיני ועוד, לבין הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד או להפך, מה שגורם לכך שאישיותנו תשתנה, התנהגותנו תשתנה, בכל פעם ובהתאם לאותו סוג הרגש שייצרנו והפעלנו את גופנו הפיזי.
כאשר אנחנו רגועים אנחנו מחוברים לאני העצמי שלנו, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים נעשית באופן ברור יותר, שפוי יותר.
לכן, כשאנחנו מבינים זאת ונלמד איך להיות רגועים, לא נרצה להרגיש מאושרים, ולכן לא נכניס את עצמנו למציאות שהיא אשליה שתתנפץ לנו במבחן המציאות האמיתית.
מסקנה: רגש האושר ושאר הרגשות הפנימיים שבנו, הם הגורם העיקרי לסבל האנושי הקיים בעולם.
כיום אישיותנו היא רגישה, אמוציונאלית, שאינה מתאימה את אורח החיים שלה באופן הענייני והבריא לגוף הפיזי, אישיות שאינה מתאימה למהות ומטרת החיים.
שלב התפתחותי מתקדם יותר יהיה כאשר נלמד להיות רגועים, רציונאליים ועניינים, ואז אפשר יהיה ליצור לעצמו מציאות שהיא רגועה ושלווה.
סיכום: הגורם העיקרי לכל התופעות הפיזיולוגיות, הבלאי, החלשות המערכת החיסונית, המחלות, הזקנה, הייסורים ואף למוות אלה הם הרגשות הפנימיים.
כאשר אנחנו מייצרים ומפעילים את הגוף באמצעות הרגשות הפנימיים, גם הרגשות החיוביים וגם הרגשות השליליים, אנחנו נכנסים למצב של קונפליקט תודעתי של מחשבות שגויות, הזיות, דמיונות שווא, מצב זה גורם לנו לניתוק מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, וכתוצאה מכך לפרוש שגוי של המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שאנחנו מייצרים בגופנו, אנחנו נכנסים למצבי הזיה, כתוצאה מכך אנחנו יוצרים בתודעתנו דמויות, שהופכות להיות התדמית שלנו בחיי היום יום, תדמיות שהן אינן זהותנו האמיתית.
אושר זהו רגש שגורם לנו להזיה, ולראות, לחשוב, ולדמיין את עצמנו ואת המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים כאשליה.
כול מי שמאושר מתענה ומתייסר בתוכו, והוא אינו יכול לעבד את הנתונים ולהגיע למסקנות האמיתיות.
לכן, כדי לשמור על עצמנו על בריאותנו, וכדי שלא נאבד את זהותנו והמציאות האמיתית, יש ללמוד לזהות את רגש האושר וגם את שאר הרגשות הפנימיים שבנו, ולהתנתק מהם במודע ומתוך רצון ובניית היכולת לכך, ולא מתוך הדחקה כי אז הרגשות ימשיכו להיות קיימים בנו, ואז הגוף הפיזי שלנו יתפקד באופן רגוע, יציב, מאוזן ומכוונן, ובעיקר באופן השפוי, הרוגע הפנימי הוא נטול רגשות.
המסר במאמר: רגש האושר גורם להזיה, למחשבות שגויות, לדמיון, מה שמוביל ליצירת מציאויות שהן אשליה, אשליות במבחן המציאות האמיתית מתנפצות להן.
רגש האושר גורם לייסורים פנימיים למי שמאושר, אך לרוב אנשים אינם מודעים לכך, להתרגש זה לא בריא.
יוסי קרמר מייעץ לסכיזופרניה מניה דפרסיה דיכאון מודעות עצמית.
לבלוג שלי http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
טלפון 048224276