המערכת הבנקאית בישראל ויחסה לעסקים קטנים ובינוניים

נראה שמשהו השתנה לרעה ביחסם של הבנקים בישראל ללקוחותיהם העסקיים הקטנים והבינוניים. בין אם הסיבה הינה המשבר הכלכלי בעולם והחשש מתרחישים כלכליים אפוקליפטיים, ובין אם מדובר בכלכלת בחירות והחשש מאיום צבאי, בשל השינויים שעבר המזרח התיכון, בעקבות אביב העמים הערבי, הבנקים בישראל החליטו להדק את החגורות ולעבור למדיניות בעלת אופי מתגונן, תוך הקטנת סיכונים.

הבנקים הקטנים יותר, שמאז ומעולם לא ראו בעסקים הקטנים והבינוניים את זרז הצמיחה שלהם, הינם היחידים שאומרים בפה מלא את העובדה שאינם מעוניינים בעסקים שיש עימם אפילו קמצוץ של סיכון פיננסי. הבנקים הגדולים ביותר, נזהרים יותר בהצהרותיהם לגבי התנהלותם בתחום העסקי, שכן בתחילת המילניום, בעת משבר ההיי טק הגדול, ההצהרות לגבי הקפאות במתן אשראי לעסקים, גבה מהם מחיר גבוה מאוד. ולפי הפתגם "מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים" נמנעים הבנקים לצאת בהצהרות בומבסטיות, אך בתור מי שנמצא בתחום, בחדרי חדרים מצהירים פקידים בתפקידים ניהוליים על פיקוח יתר של מנהלי המרחבים ושל מרכזי העסקים, על מנהלים בסניפים ועל שורת הגבלות והורדת סמכויות, שמחייבים מנתח לא מבוטל של בקשות אשראי לעבור דרך דרגים בכירים, מעל לרמת הסניף. כמו כן, הגדילו בנקים גדולים מסוימים לעשות, ואף להגביל את תחומי העיסוק של העסקים הקטנים והבינוניים, שביכולתם לקבל אשראי, ואף לפתוח חשבון בבנק, ללא כל קשר לביטחונות אותם יכול העסק להעמיד. ענף המזון בכלל וענף המסעדנות בפרט, הינו הנפגע העיקרי מההגבלות הללו.

מילא, לא לאשר אשראי נוסף, עסקים קטנים רבים ובינוניים, לעתים (קרובות מדיי) נדרשים את "להזדכות" בחשבונם בבנק ולכסות את כל התחייבויותיהם. בעבר היתה "הזכות" שמורה לעסקים בעלי הרגלי ניהול פיננסי כושלים מאוד, אך כיום, הורחב "הזכות" אף לעסקים טובים יותר שהעילה לפרידה, בעבר לא הייתה זוכה כלל לתגובה, בוודאי לא לתגובה קיצונית כמו זה. כך יוצא שמעבר להתמודדות הקשה במילא בהתנהלות העסקית היומיומית, חברות קטנות ובינוניות מוצאות עצמם מול שוקת שבורה מול הגופים הפיננסים שאמורים להיות שותפם הפיננסי והכתובת המרכזית למימון ההון החוזר של החברה או להרחבתו.

עסקים אחרים שזוכים לאמון הבנקים, ומקבלים סיוע כלכלי למימון פעילות כזאת או אחרת, משלמים מחיר יקר עבור "הסיכון" שנוטל הבנק עבורו. מה גם שהעסקים נדרשים לשיעור ביטחונות גבוה יותר עבור "הסיכון" שנוטל הבנק.

לצד ההגבלות, ניאותו בנקים מסוימים להרים את הכפפה ולשדר לעולם כי דווקא עכשיו זהו הזמן הטוב ביותר לגייס חברות קטנות ובינוניות למצבת הלקוחות שלהם. מכאן זה הזמן לברך על היוזמה ולקוות שהמהלך איננו רק גימיק תקשורתי אלא יש בו גם מן הרצון לתמוך במגזר שמחזיק ומזין את הכלכלה העולמית.

ברצוני לציין מספר פעולות הכרחיות לשמירה על יחסי עבודה תקינים עם הבנקים:

·      נהלו תזרים מזומנים ותתכוננו לחריגות הצפויות בחשבון הבנק. בקשת אשראי טרם המשבר עדיף מתחנונים לעזרה בשיא המשבר הפיננסי.

·      בעת פתיחת חשבון בנק, תכתיבו את דרישותיכם בטרם התחלת העבודה עם הבנק. ההבנות בעת פתיחת החשבון וההישגים שתשיגו, תמיד יהיו טובים מה"תוספות" לאחר תחילת העבודה.

·      תעקבו אחר חשבון הבנק שלכם באינטרנט, לפחות 3 פעמים בשבוע. הבנקים בונים על בורותיכם בניהול חשבון הבנק ומבצעים פעולות לרעתכם לרווחתם. שימו גדש על גובה העמלות, הריביות על מסגרת העו"ש ועל חריגה ממסגרת (20% מסך המסגרת המאושרת), פעולות כמו החזרת שקים, קליטה לא נכונה של סכום השיק וכד... תבררו בטרם עת את מחיר הפעולה ותדרשו הנחה.

·      ההבדל בין המקח בשוק וזה שבבנק הינו בטון הדיבור ובסביבת העבודה. כל נושא פתוח למשא ומתן. עמדו על שלכם

·      תתחברו לסניפים שהמליצו לכם או שאחד מעובדי הסניף מכר שלכם. אין מחיר לעבודה על בסיס היכרות אישית, והדרך לפתירת בעיות מול הבנק קצר יותר.