החופש לבחור - הבחירה להיות חופשי
להיות חופשי, משוחרר, עצמאי. לחוות את החירות כל בוקר כשקמים, ובערב כשהולכים לישון משוחררים.
אנו נוהגים להשתמש במילים אלה, לחפש את התחושה הזו כמעט בכל דבר שאנו עושים. שלא יגידו לנו מה לעשות. לעשות רק מה שאנחנו רוצים. להשתחרר. להיות עצמאיים.
אך האם באמת אנחנו מבינים את המשמעות העמוקה של התחושה הזו שאנו מחפשים? האם היא אפשרית? ואם כן, לכמה זמן? מתי? איך? איזו צורה יש לתחושה הזו? האם באמת אפשר לתאר אותה במילים? האם באמת היא קיימת? ואם כן, כיצד נדע שזו התחושה? שכך מרגישים משוחררים, חופשיים? כמה באמת אנחנו מאפשרים לעצמנו להיות חופשיים? לעשות מה שבא לנו? האם כשאנו תופסים אותה היא באמת שלנו? האם אפשר בכלל לתפוס אותה? האם חופש הוא אשליה?
המילים בעברית המתארות חופש, חירות, שחרור, עצמאות, בשורשן נוכל לגלות שגם בהן יש משהו חמקמק.
חופש מגיע מהשורש חפש - האם אנחנו צריכים לחפש אותו? ואם כן, איפה?
חירות מגיעה משורש חרר - לחורר חור, ומה יהיה גודלו? מה מצידו השני?
שחרור מגיע מהשורש שחרר, ומן הסתם לא סתם ניתן למצוא בו את השחר, תחילתו של יום, ואת השחר שהוא גם פשר, מובן. ואת השחר שהוא גם לתור אחרי, לחפש.
ומצידו השני את השחר שהוא קודר וחשוך ושחור - ובאיזה צד נבחר?
ועצמאות מגיעה משורש עצם, בו נוכל למצוא גם עוצמה, כוח, עוז, חוזק, גוף, גרם, כל דבר הקיים בטבע, החלק הקשה בשלד. עיקר, ממש, תמצית, יסוד, טיבו של החומר, ישות, מהות - מהי אותה מהות, האם היא טבעית בי, או חיצונית לי?
חופש לחפש
אם נכתוב בגוגל את צמד המילים האלה יעלו ראשית אתרים של חופשות וחברות טיולים. כמובן שגם פה נמצא חופש. אבל כדי לאפשר לעצמנו לגלות את החופש האישי שלנו, אנחנו צריכים להגיע אפילו עוד יותר פנימה מאשר חופשה באילת או בכל מקום אחר בעולם.
לבדוק מה משמעות החופש בעינינו, בתוכנו. לשם כך עלינו לצאת למסע.
מסע בעולם של מילים, ערכים, תבניות, אמונות מעצימות ואמונות מגבילות, לנוע בתוכם, להתבונן בהם, לגלות את המשמעות שלהם בעינינו. לפרק ליחידות ולבדוק כל חלק בנפרד.
מהם האמונות והערכים המקודשים בעינינו, שעליהם לא נוותר ושאותם לא נעבור.
מה אנחנו יכולים להחליף ולשנות, כי פעם אולי זה התאים לנו, אבל עכשיו כבר לא.
מה גורם לנו אושר, שמחה, רווחה, משמעות.
"אם קנית ידיעה, יהיה אשר יהיה טיבה, קנית דבר שיש בו מועיל לשכלך, כיוון שהוא מסייע בידך לזרוק ממך את הקליפה ולהחזיק בחלק הפנימי. כי לא ייתכן לחייב ולאהוב דבר או לשלול ולשנוא אותו כל עוד לא נודע לנו טיבו" (ליאונרדו דה וינצ'י).
לאחר שנחקור ונִלמד את עצמנו, את החלקים השונים הנמצאים בנו - מה כובל אותנו, מה מעכב ומונע מאיתנו להרגיש חופשיים ושלמים, כמו גם מה מעשיר, מפתח, ממלא ומשמח אותנו - נוכל בהמשך להבין, להכיל, לקבל ולאהוב את כל החלקים שבנו, ואת המתנות שהם מעניקים לנו, ומתוך כך נגלה כיצד הם יכולים להשלים אחד את השני.
מכאן גם נדע כיצד לעשות את השינויים המתבקשים על-ידינו כדי לאפשר לעצמנו להיות בדיוק במקום המתאים לנו בשלב זה בחיינו, להרגיש משוחררים ולהגשים את אשר אנו מייחלים לו.
חופש הבחירה
איננו יכולים לחמוק מכך שנגזר עלינו לבחור. אנחנו בוחרים בכל רגע נתון בחיינו, מה לאכול, מה ללבוש, מה לומר, למי לומר, וכן הלאה. כל ניסיון לברוח מבחירה בלתי אפשרי, שכן עצם הבריחה עצמה גם היא בחירה.
בספרו "האדם מחפש משמעות" כתב ויקטור פרנקל: "[...] אפשר ליטול מן האדם את הכול חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחירויות אנוש - לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסוימות, לבור את דרכו. ותמיד היו הזדמנויות לבחירה. יום יום, שעה שעה, נקראת לחתוך הכרעות, הכרעות שקבעו, אם תיכנע או לא תיכנע לכוחות שאיימו לשלול ממך את עצם ישותך, את חירותך הפנימית: שקבעו אם תהיה או לא תהיה כדור משחק בידי הנסיבות, אם תוותר על חירותך ועל הדרת כבודך ותתגלגל בדמות האסיר הטיפוסי [...]. בסופו של חשבון מתברר, כי האסיר נהפך למה שהיה מתוך הכרעה פנימית, ולא רק עקב השפעות המחנה. מכאן שביסודם של דברים יכול כל אדם אף בנסיבות אלה, להכריע בעצמו, מה הוא יהיה - מן הבחינה הנפשית והרוחנית גם יחד [...]".
כשאנו מודעים לעובדה שאנחנו בוחרים בכל רגע נתון בחיינו, אנחנו גם מודעים לעובדה שהבחירה היא בשליטתנו. בנימין ד'יזראלי אמר: "אנו יוצרים את עתידנו וקוראים לזה גורל".
שני רכיבים אלה סותרים כביכול זה את זה כיוון שהראשון (יצירת העתיד) מניח חופש רצון, והשני (גורל) מניח נסיבתיות.
כאשר נבין שהרשות נתונה ומעשינו אינם נכפים עלינו, נוכל להחליט שאנחנו אלה היוצרים את עתידנו, ולנו ורק לנו יש השליטה על כך, מתוך עקרון הבחירה החופשית שאנו אלה האחראים על דרכי הפעולה ועל המחשבות שלנו.
להשתחרר מהפחד
פחד יכול להיגרם מסכנה מוחשית וממשית. אז הפחד משמעותי ושומר עלינו.
אולם רוב הזמן אנו חיים עם פחדים שונים הפוגעים בתפקודנו, משבשים את חיינו ומונעים מאיתנו להרגיש חופשיים. רובם אינם קשורים למציאות אובייקטיבית כלשהי.
סוגי הפחד במקרים אלה הם רבים ומגוונים, ובדרך-כלל מגבילים אותנו ומונעים מאיתנו להשיג את מטרותינו וחלומותינו.
אפיקטטוס, פילוסוף יווני, אמר: "לא הדברים כשלעצמם מחרידים את האדם, אלא כפי שדמיונו מתאר אותם". והוסיף ואמר: "מה שמפחיד אותנו אינה המציאות, אלא המציאות כפי שהיא נתפסת במוחנו".
מרקוס אורליוס, פילוסוף ואחד מקיסרי רומא, אמר: "החלק הגדול ביותר של צרותיך נגרם על-ידי דמוייך - כך אתה יכול להשתחרר מצרותיך בכל עת שתרצה".
היכולת שלנו ללמוד כמה שיותר את נושאי הפחד שלנו וכיצד נטפל בהם, כמו גם היכולת שלנו לשלוט במחשבות ובדימויים שאנו מייצרים במוחנו, ובהמשך חיבור ליכולות, לעוצמות ולמשאבים שלנו - כל אלה יאפשרו לנו לשחרר את הפחד.
כמו שאומר פרנקלין רוזוולט, נשיא ארצות-הברית בעבר: "הדבר היחיד שעלינו לפחד ממנו הוא הפחד עצמו".
לסיכום, החופש הוא שלנו. אנו אלה שנבחר כיצד נחיה אותו, ואצלנו האחריות לחיות באופן הנכון והמתאים לנו: משוחררים מפחדים, חופשיים לחפש ולבחור.
מחוברים בעוצמה לכוח, לעיקר, ליסוד, למהות שלנו, שבנו.
כפי שאומר הרב קוק: "יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד".