אין ספק שחתונה היא אחד מהאירועים שהכי משמחים אנשים. אחרי הכל מדובר באירוע שיש לו משמעות חיובית ומרעננת- זוג שעד כה חי בנפרד מגדיר את עצמו כמשפחה. הפרט הופך להיות חלק אינטגרלי מתוך יחידה חברתית שלמה- המשפחה, וכמובן שמשפחות מהוות חלקים מתוך שלם אחר- החברה והאנושות. עם זאת, יש הרואים בחתונה דווקא צעד פחות חיובי. כאילו היחיד מאבד מהנפרדות שלו, וזקוק לאחרים שיגדירו אותו, ויחברתו אותו לסביבתו.
למעשה, לכל אורך שלבי תכנון החתונה והנישואין עצמן יש דעות סותרות באשר למהות של הדברים. יש הרואים בחתונה ובכלל בנישואין כמבטאת משהו טהור וחשוב, ויש אחרים שרואים בכך מנהג שאבד עליו הכלח. ניקח לדוגמא את טקס הענקת טבעת האירוסין.
באשר לאקט הענקת טבעת אירוסין– יש שיאמרו שמדובר באקט הצהרתי המסמל את אהבת בני הזוג אחד לשני, ואילו אחרים יאמרו שמדובר במסורת המבטאת פטריארכיה- סדר חברתי בו ניתן לראות בנשים סחורה או קניין שזכויות עליו עוברות בין הגברים השונים: אבא ולאחר מכן בעל. אם כי כיום נהוג לעשות החלפת טבעות אירוסין , ובכך יש עידון של זכר הפטריארכיה במנהג זה, עדיין יש נשים הרואות בכך אקט בעל משמעות חוזית כלכלית. מעבר לכך, יש שיאמרו שעצם זה ש טבעות אירוסין מיוחדות ויוקרתיות מסמלות ביתר שאת את מעמדו הכלכלי של הגבר המעניק לזוגתו את הטבעת, ראוי לגינוי.
כך שדרך דוגמא זו אנו לומדים על השונות הקיימת בתפיסות סביב טבעות אירוסין. כמובן שזו רק דוגמא פרטית ויש אינסוף דוגמאות לאמוציות ותפיסות שונות שמעוררת חתונה.