המונח אומנויות לחימה הוא התיאור הטוב ביותר של שיטות הלוחמה השונות שמקורן בהודו, בסין וביפן. כל השיטות, בלא יוצא מן הכלל, מקפידות מאד על הטמעת הפן האמנותי בשיטה לא פחות מאשר על הפן המעשי שלה.
האמנים הגדולים והמורים הגדולים בכל אחת משיטות הלוחמה היו כולם בעלי השכלה רחבה ונפש אומנותית ממדרגה ראשונה. ממציא הג'ודו, לדוגמה, היה הפרופסור ג'יגורו קאנו. האיש הדגול הזה היה בעל השכלה מערבית, מורה במקצועו ומנהל מערכת החינוך ביפן כולה. מרבית הסמוראים היו בעלי השכלה כללית רחבה ונהנו מערב שירה לא פחות מאשר מעריפת ראשו של היריב.
ג'ודו - מוציא את היריב משיווי המשקל
אמנות הלחימה המוכרת לנו כיום בשם ג'ודו (הדרך הרכה), מוצאה בשיטה הקרויה ג'יו ג'יטסו, שהיא גם אמן הורתן של אמנות הקראטה ושל האייקידו, תפיסת העולם של הג'ודו גורסת שלפני כל ביצוע של אקט התקפתי כל שהוא, יש להוציא את היריב משיווי המשקל שלו. לפיכך כל ג'ודוקה זמן רב בתרגול של דרכים שונות להשגת המטרה.
חלק ניכר מהעוסקים בתחום אימצו את השקפת העולם הזאת ומיישמים אותה גם בחיי היום יום. מי שעוסק בכלכלה ומסחר משתמש בה כאסטרטגיה בעת ניהול משא ומתן עסקי. מי שעוסק במדיניות, עשוי ליישם את השיטה כנגד יריביו הפוליטיים והמדיניים כאחד. ג'ודוקה מפורסם מהד מהסוג הזה הוא נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.
אייקידו - ניצחון ושליטה עצמית
אייקידו משמעו הדרך להרמוניה עם האנרגיה או עם האלוהות או היקום. משמעות הדבר היא הימנעות, ככל שהדבר אפשרי, מפגיעה ביריב. ממציא השיטה, מוריהיי אואשיבה, טבע את היסוד החשוב ביותר שלה: "הניצחון הנכון הוא הניצחון על עצמך", השיטה הזאת לעולם איננה מתנגדת ליריב. נהפוך הוא - המטרה היא להיכנס לתוך מסלול התנועה שלו, להעצים אותה ולנתב אותה לכיוון הרצוי.
גם את השיטה הזאת ניתן ליישם בחיי היום יום בצורות שונות. במרבית המקרים, מי שעוסק באייקידו ניחן באופי פשרני, שקט ובעל נטייה לביקורת עצמית ורצון להימנע ממלחמות מיותרות. עצם הכניסה למערכה כל שהיא, פיזית או אחרת, היא תוצאה של חוסר ברירה קיצוני בלבד.