בשנות ה-20 המאוחרות גילו תושבי ירושלים הקטנה כי במרכז העיר ומול חומות העיר העתיקה נבנה מלון פאר ברמה שלא נראתה עד אז. המלון הייתה התשובה המוסלמית של המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל חוסייני למלון המלך דוד שנבנה ממול.
כ-500 פועלים חרוצים עבדו על הבנייה יומם וליל ובתוך כשנה עמד המבנה המפואר על תילו. העלות הייתה כ-70 אלף לירות. הקבלנים היהודים, טוביה דוניה וברוך קטינקא חתומים על הפרויקט כשתוך כדי התהליך ניהלו שיח קבוע עם המופתי על היחסים בין היהודים לערבים בארץ ישראל. גם כשהתגלו קברים קדומים במתחם, החליטה המועצה המוסלמית העליונה לשמור את זה בסוד על מנת שהבייה לא תתעכב.
מלון פאלאס התנשא לגובה של ארבע קומות ועוטר כולו בערבסקות יפהפיות מגולפות באבן כמיטב המסורת. בחדרים היו שירותים צמודים, דבר שהיווה חידוש עצום ועל המלון התנוססו כתובות בערבית. המלון פעל כמה שנים עד שלא נמצאה לו הצדקה כלכלית מול התחרות העזה מול מלון המלך דוד. במלון נקבעה לשכת המופתי שם התארח מספר שנים מאוחר יותר גם שליחו של היטלר לארץ הקודש, אדולף אייכמן.
במשך השנים אירח המלון אירועים היסטוריים חשובים כמו ועדת פיל, שלא ידעה שהקבלנים היהודיים השתילו להם מכשירי האזנה בתוך המנורות. במלון פעל משרד הצנע וגם שימש כאתר לצילומי הסרט "מישהו לרוץ איתו".
כיום המבנה עובר שיפוץ מקיף ומיועד להיפתח מחדש תחת המותג "וולדורף אסטוריה" שיוסיף הדר ופאר למלונות בירושלים.