חפש מאמרים:
שלום אורח
27.02.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

עקרון החוקיות במשפט הישראלי

מאת: אדיר בנימיניחוק ומנהל01/01/20147918 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

המיתולוגיה היוונית מגלה לנו כי כאשר הגיע הרקולס לאי קדיס (היום מיצרי גיברלטר), הוא הציב במקום עמודים וכתב עליהם כאזהרה לימאים את המשפט הבא: Non Plus Ultra (בגרסה הלטינית - המקור היה ביוונית); כוונתו הייתה שזהו הגבול של העולם ועל כן אסור להפליג מעבר לעמודים אלה. חכמי המשפט הרומי עשו שימוש נרחב באמירה זו לתיאור מצבים בהם רצו להציב גבול ברור, אותו אסור לעבור בשום אופן. אגב, ניתן למצוא היום את שני "עמודי הרקולס", בסמלה ובדגלה של ממלכת ספרד.

הגבול המדובר הוא מה שהתפתח להיות מתחם הסמכות של גופים מנהליים; זו למעשה דוקטרינת ה- Ultra-Vires (בתרגום חופשי: "מעל לכוחו" - א.ב)[1]; גוף מנהלי אינו מוסמך לבצע פעולה שהכוח שהוענק לה אינה מאפשר לה לעשותו. על פי הדוקטרינה תיבחן השאלה האם הרשות המנהלית פעלה על פי סמכותה או שמא חרגה מהמנדט שניתן על ידי המחוקק: "הדין מוליד את הסמכות ובהיעדר דין מסמיך משוללת פעולת הרשות סמכות ואין לה תוקף"[2]. זהו עקרון יסוד המצוי המשמש ככלי חשוב בהגנה על זכויות האדם[3].

במילים אחרות, רשות מנהלית רשאית לפעול אך ורק על פי הסמכויות שהעניק לה הדין ובמסגרתן. עקרון זה ידוע במשפט הישראלי כ"עקרון חוקיות המינהל" או בלשון אחרת "עקרון החוקיות". העיקרון קובע כהגדרתו של כב' השופט, פרופ' יצחק זמיר, כי "אין סמכות לשום רשות מינהלית אלא אותה סמכות שהוענקה לה לפי חוק. זהו הכלל הבסיסי בדיני המינהל הציבורי: הוא משמש לביקורת החוקיות של כל החלטה מנהלית ללא יוצא מן הכלל"[4].

המודל המסורתי של המשפט המנהלי, המכונה "מודל חגורת ההעברה" (Transmission Belt), מבוסס על תפיסת המדינה הדמוקרטית, כמדינה שבה לפרלמנט מונופול על קביעת הכללים, כאשר את הלגיטימציה לקביעת הכללים מקבל הפרלמנט מהעם, אשר המעניק לגיטימציה לפעולתה של הרשות המבצעת. חלוף הזמן ושינוי העיתים, בעקבות תהליך הגידול של סמכויות המינהל הציבורי ושיקול הדעת המוענק לו, הובילו אף לשינוי הפונקציה המרכזית של המשפט המנהלי: לא רק הגנה מפני כוחו של השלטון, אלא בחינת השאלה עד כמה הרשות הגיעה להחלטה המאזנת כראוי בין האינטרסים הפרטיים לבין האינטרס הציבורי. לאור המציאות החדשה שנוצרה הרי שעל בית המשפט לבחון לא רק את תוקף ההחלטה על פי גבולות הסמכות כפי שהוגדרו בחוק, אלא גם לתת את דעתו לגבי האופן שבו מפרשת הרשות את סמכותה[5]. אין זה סוד כי כל מדינה, באשר היא, יש לראות בה אפריורית כ"מסגרת שלטונית העשויה לפגוע בפרט ובזכויותיו, והמחייבת פיקוח שיפוטי נרחב"[6].

כעיקרון, כל החלטה של רשות שהתקבלה בחוסר סמכות, דינה בטלות מדעיקרא (Null and Void). על חשיבות הגדולה אותה העניק בעבר בית המשפט העליון לכך שהרשויות ינהגו במסגרת הסמכויות שהוענקו להן, ניתן ללמוד מן המטפורות שבהן נקט בהקשר לפעולות מסוג זה, פעולות אותם ראה "כעפרא דארעא, כחספא בעלמא"[7]. בכך יישם בית המשפט העליון את העמדה המסורתית של המשפט המנהלי, שראה בעקרון חוקיות המנהל את "יסוד היסודות" בתוך שעריו, ולפיכך "פעולה ללא סמכות נחשבה לבטלה מעיקרה"[8]. כך נקבע למשל בפרשת אחים אריאל: "הלכה פסוקה מלפני בית משפט זה היא שמעשה הרשות שנעשו תוך חריגה מסמכותה כאין ואפס הם"[9].

זו הייתה הגישה המסורתית של בית המשפט העליון, עד ליצירת "דוקטרינת הבטלות היחסית", שתראה בפעולת הרשות רק כ"ברת-ביטול" (Voidable) - "נפסדות", שהיא פועל יוצא של טעות בתחום הסמכות[10]. ההחלטה תקבע כ"נפסדת" (ולא תבוטל) אם בית המשפט ישתכנע, בין השאר, כי התוצאה הסופית שלה לא הייתה משתנה לו הייתה הפעולה מתבצעת על פי הסמכות המוקנית לרשות בדין.

להשלמת התמונה, אציין כי חוקיותה של החלטה מנהלית, אינה עומדת על יסוד הסמכות בלבד, אלא נבחנת ב- 3 שלבים:

סמכות - מבחן זה תר ובוחן את השאלה האם קיימת סמכות.

חוקיות ההליך - מבחן זה בוחן את חוקיות הפרוצדורה: האם אכן ההחלטה התקבלה כפי שהחוק והנהלים מחייבים.

מישור שיקול הדעת - זהו המבחן שבודק את מהות התוצאה של ההחלטה המנהלית: האם שיקול הדעת היה ענייני, בתום-לב, בתוך מתחם הסבירות, במידתיות ובשוויוניות.

מכאן, שהכרעה בשאלת הסמכות היא סוף הפסוק, אבל היא בהחלט השלב החשוב בכל ההליך, שכן, בהעדר סמכות, כל הפעולות שנעשו לאחר מכן עלולות להתבטל.

עו"ד אדיר בנימיני

הערות שוליים


[1] על מנת לעמוד על שורשיו העמוקים של עיקרון די אם אפנה לדבריו המלומדים של איל בנבנשתי, אשר רואה בעיקרון ה"אולטרה-וירס" את "עמוד השדרה של הדין המנהלי". באמצעות עקרון זה מבקש הציבור שרשויות השלטון לא יחרגו מהסמכויות שהקנה להן, "מבחינה היסטורית מקורה של תפיסה דיכוטומית זו במגנה-כרטא, שהגנה על זכויות האצולה האנגלית מפני המלך. תורתו של מונטסקייה, שהשפיעה רבות על עיצוב התפיסה של המשטר הדמוקרטי, הדגישה אף היא את חשיבותו של עקרון שלטון החוק כשומר על זכויות הנשלטים מפני השליט" [איל בנבנשתי "תחולת המשפט המנהלי על גופים פרטיים" משפט וממשל ב' (תשנ"ד) 11].

[2]  רענן הר-זהב המשפט המינהלי הישראלי (ירושלים שנהב) תשנ"ז-1996, עמ' 27

[3]  אורן גזל "עיכוב לחקירה" מתוך: ספר יצחק זמיר-על משפט, ממשל וחברה (בעריכת יואב דותן ואריאל בנדור) הוצאת האוני' העברית בירושלים (תשס"ה-2005), עמ' 353

[4]  יצחק זמיר הסמכות המנהלית (ירושלים נבו) תשנ"ו-1996, עמ' 49

[5]  מיכל טמיר אכיפה סלקטיבית (ירושלים נבו), תשס"ח-2008, עמ' 233-234

[6] אהרון ברק "שיטת המשפט בישראל - מסורתה ותרבותה" הפרקליט מ (1992), עמ' 197

[7] ע"א 311/78 הניה הווארד נ' נסים מיארה ואח' פ"ד לה (2)

[8] דפנה ברק-ארז "הבטלות היחסית במשפט המינהלי: על מחירן של זכויות" מתוך: ספר יצחק זמיר-על משפט, ממשל וחברה (בעריכת יואב דותן ואריאל בנדור) הוצאת האוני' העברית בירושלים (תשס"ה-2005), עמ' 300.

[9] ע"פ 284/74 שותפות אחים אריאל נ' מדינת ישראל פ"ד כט(1) 390

[10] רע"פ 4398/99 עינת הראל נ' מדינת ישראל פ"ד נד(3), 637

 



תגיות המאמר: משפט מנהלי, הרקולס


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד אדיר בנימיני
חבר מועצת עיריית נתניה
דוידוב-בנימיני ושות'
חברת עורכי דין
דיני תעבורה - משפט חוקתי ומשפט מינהלי

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת אדיר בנימיני

מאת: אדיר בנימיניפוליטיקה 18/01/19497 צפיות
הרפורמה בדמות הגבלת כהונת ראש הממשלה היא עוד אחת מיני רבות שהמחוקקים שלנו מנסים לייבא מארה"ב, מבלי להבין את שיעור הנזק שנגרם מערבוב של מין שאינו עם מינו. דוגמאות בולטות מן העבר: "שיטת הפריימריס" ו"החוק לבחירה ישירה של ראש ממשלה". אם הייתה כאן דאגה אמיתית לאיכות השלטון בישראל היו המציעים מתמקדים בקידום הצעת חוק להגבלת קדנציות לראשי ערים. ברשויות המקומיות זה הרי ממש מתבקש. שם הבעיה הרבה יותר חמורה.

מאת: אדיר בנימיניחוק ומשפט - כללי18/08/18863 צפיות
דיאלוג "קריטון" מתאר דו-שיח זוהי בין סוקרטס, השוהה כאמור בבית האסורים, לאחר שנדון למוות, לבין חברו קריטון. שיחה זו גולשת, בין השאר, לשיח על הצדק מול עוול, והדרך הנכונה להגיב לאי-צדק. קריטון מציע לסוקרטס להימלט מן העונש שנגזר עליו, לאחר שהשומרים שוחדו, וטוען בפניו כי אין זה צודק מצדו של סוקרטס "להפקיר" את חייו, בשעה שניתנת לו ההזדמנות להימלט.

מאת: אדיר בנימיניפוליטיקה 18/08/18494 צפיות
העיסוק המדיני-פוליטי, על פי גישתו של אריסטו היא "האומנות השלטת" על כל האומניות האחרות; ברגע שמקבלים את ההנחה כי העיסוק הפוליטי הוא בגדר מעשה אומנות, הרי שמתוקף כך גם מתחייבת המסקנה שהכישרון לעסוק בתחום, אינו נרכש, אלא בהכרח מולד.

מאת: אדיר בנימיניחברה ומדינה - כללי18/08/18525 צפיות
בתיאוריה הפוליטית שלו, שאף ז'אן ז'אק רוסו, ליישב בין האינדיבידואליזם הקיצוני שבו דגל, לבין השמירה על הסולידריות החברתית. רוסו האמין כי הרגש האנושי הטבעי הוא רגש של סולידריות בין בני אדם שהוא גם הבסיס לחיים בקולקטיב

מאת: אדיר בנימיניספרות18/08/182139 צפיות
האמירה הברורה בנוגע לחוסר האפקטיביות של מדיניות ענישה מחמירה, בשני ספרים קלאסיים: "מכתבים פרסיים" ו"אוטופיה".

מאת: אדיר בנימיניחוק ומנהל14/08/18752 צפיות
ראשי עיר בישראל עושים שימוש במופעי בידור על מנת לקדם את מועמדותם סמוך מאוד למועד הבחירות. כמות האירועים הולכת וגוברת ככל שמתקרב מועד הבחירות. שופטי בית המשפט העליון שעמדו בראש ועדת הבחירות המרכזית ביקרו קשות תופעה זו.

מאת: אדיר בנימינישלטון מקומי01/03/17841 צפיות
בשלהי שנת 2016 חשף העיתונאי, גיא ליברמן, בעיתון "ידיעות אחרונות" מספר מקרים בהם הדיחו ראשי רשויות חברי מועצה מכהנים במועצת העיר של ישובם, תוך ניצול סעיף דרקוני וחסר מנגנוני פיקוח בחוק, המאפשר לראש הרשות להדיח חברי מועצה מכהנים בשל שורה של עילות המנויות בפקודת העיריות. המקרים הללו מייצגים היטב את הכשל המובנה בשלטון המקומי בישראל, המעניק עוצמה גדולה וסמכויות נרחבות מדי לראש הרשות המכהן.

מאמרים נוספים בנושא חוק ומנהל

מאת: עידן שלומןחוק ומנהל21/01/191176 צפיות
מתי פעם האחרונה בדקת את חיוב הארנונה שקיבלת? סביר להניח שלא ממש בדקת אותו, כמו מרבית הישראלים. התרגלנו כבר לקבל את החשבון בדואר ולשלם אותו לפי הסכום שכתוב. בלי שאלות ובלי בדיקות. חבל מאוד שזה המצב.

מאת: אדיר בנימיניחוק ומנהל14/08/18752 צפיות
ראשי עיר בישראל עושים שימוש במופעי בידור על מנת לקדם את מועמדותם סמוך מאוד למועד הבחירות. כמות האירועים הולכת וגוברת ככל שמתקרב מועד הבחירות. שופטי בית המשפט העליון שעמדו בראש ועדת הבחירות המרכזית ביקרו קשות תופעה זו.

מאת: אופירחוק ומנהל07/06/16918 צפיות
תחום המשפטים הוא תחום מורכב וכולל לא רק עורכי דין שמייצגים לקוחות בבתי משפט או בתי דין, אלא גם בעלי תפקידים נוספים שעבודתם נגזרת מכוח החוק. אחד מבעלי התפקידים הללו הוא נוטריון בתל אביב. עבודתו של הנוטריון נוגעת בעיקר לאישורים ולאימות של מסמכים בעלי תוקף משפטי כמו צוואות או הסכמי ממון וגם לתחומים נוספים כמו מקרקעין, אימוץ, תרגום ועוד.

מאת: אופירחוק ומנהל23/02/161014 צפיות
המושג נוטריון הוא מושג שאדם במשך חייו הבוגרים נתקל לא לפעם ואפילו נדרש במהלך חייו הבוגרים. מה זה אומר?

מאת: אופירחוק ומנהל31/01/16924 צפיות
מיהו הנוטריון שניתן לעבוד מולו בראש שקט במדינת ישראל פועלים לא מעט נוטריונים שמספקים שירותים משפטיים שונים בערים רבות בארץ.

מאת: אופירחוק ומנהל18/10/151557 צפיות
אם בדיוק סיימתם את השירות הצבאי שלכם או שהחלטתם לעשות שינו באמצע החיים, יש לכם לא מעט אפשרויות. האפשרויות הללו נעות בין לימודים אקדמאיים לכאלו שאינם אקדמאיים אך מקצועיים ויכולים להביא לא פחות פרנסה, ואחת האפשרויות שיעלו על השולחן מן הסתם יהיו לימודי משפטים.

מאת: אדיר בנימיניחוק ומנהל18/04/151262 צפיות
לרשות מנהלית מובהקת הפועלת בשם הרשות המבצעת, יכולה להיות עמדה אחת בלבד המחייבת אותה מבחינה משפטית (בדבר הדין הקיים); זו העמדה של היועץ המשפטי שלה. עובד הרשות ו/או נבחר ציבור מטעמה יכולים להיות להם עמדה נוגדת או שונה (בין אם משפטית ובין אם פוליטית), אך זו אינה משקפת את עמדת הרשות כלפי גוף שיפוטי או מעין-שיפוטי.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica