חפש מאמרים:
שלום אורח
09.04.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

תרומת ילדים לבניית המשכן

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע27/02/20141671 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק
ב"ה. שולחן-השבת

 

מבט מיוחד ומרתק לפרשת-השבוע,

לפי מדרשי חז"ל, הקבלה והחסידות

לאור תורת חב"ד

 

מאת

הרב יוסף קרסיק

שליח הרבי

ורב אזורי בת חפר - עמק חפר

גם ילדים תרמו לבניית המשכן

כל בני-ישראל ממש, אנשים, נשים וגם ילדים, תרמו מכספם ורכושם למען הקמת המשכן, עליו מסופר בפרשתנו. למרות שלא הוטלה חובה על הילדים, שכן אין חיובים ומצוות מהתורה על ילדים, אלא רק על מבוגרים, בכל זאת כל ילד וילדה יהודיים הרגישו זכות להוציא כסף מקופת החסכונות שלהם ולתרום אותו לבניית הבית הקדוש ביותר לעם ישראל, המשכן. הילדים השתוקקו ליטול חלק במצווה החשובה והנשגבת.

בכספי התרומות בנו את המשכן וכלי הקודש שלו - ארון הקודש, השולחן, המזבחות, המנורה, בגדי הכוהנים ושמונת בגדי הזהב של הכהן הגדול.

דבר אחד מבנין המשכן לא נלקח מהתרומות הכלליות, אלא ממגבית מיוחדת שבוצעה עבורו, מדובר ב"אדני הכסף והנחושת" – הלא הם יסודות המשכן, שעליהם עמדו הקרשים של קירות המשכן, את הכסף והנחושת עבורם לקחו ממגבית מיוחדת של ״מחצית השקל״, לה תרמו רק המבוגרים, בני עשרים ומעלה ולצעירים יותר לא הייתה אפשרות להשתתף בתרומות לאדנים אלו.

ויש להבין מדוע באמת דווקא לאדנים, שמהם נעשה יסוד המשכן, לא היה לילדים חלק? וכי אין לילדים חלק ביסודות המשכן? ולכאורה אדרבה, הילדים שהם יסודות העם היהודי, צריכים ליטול חלק בתרומה ליסודות המשכן?

חתונת בת המלך

בתורת החסידות מוסבר שה' ציווה לבנות לו משכן לא רק כדי שה' ישכון במשכן עצמו, אלא שדרכו תעבור השכינה לכל איש ואישה מישראל, ככתוב "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם", בתוכם לשון רבים, "בתוך כל אחד ואחד מישראל", בגופו ובביתו הפרטי של יהודי ויהודי צריכים להשכין את בורא העולם. לא הסתפק בכך שיש לה' בית באוהל מועד, אלא לעשות לו מקום בכל בית.

המדרש מביא על כך משל מרתק, על מלך שהיתה לו בת יחידה והוא חיפש לה חתן מתאים, ומצא בחור מיוחד, חכם וטוב לב, שגם הוא היה מלך (במדינה אחרת). החתונה היתה שמחה ומיוחדת וימים ספורים אחריה ביקש החתן-המלך לחזור לארצו עם אשתו המלכה הטריה, אבל המלך-האב פנה לחתנו הצעיר בבקשה נרגשת: "כלתך היא בתי היחידה ואני לא מסוגל להתנתק ממנה, אכן אני לא יכול לצוות עליך שלא לקחת אותה אתך, אבל אנא עשה לי טובה, קח גם אותי איתך למדינתך, ותבנה עבורי חדר צמוד לארמון שלך ואני אדור בו, כך אהיה קרוב לבתי האהובה״.

הנמשל: המלך הגדול זה הקב"ה. החתן-המלך הם בני ישראל. הכלה היא התורה הקדושה. ה' חיתן את ישראל עם התורה וישראל לקחו את התורה מן השמים אל הארץ, לעולם הזה; וה' מבקש ומפציר בהם שיבנו חדר בבתים שלהם ויארחו אותו בחדר, כי קשה לו להתנתק מהתורה - ״לפרוש מהתורה איני יכול, כי היא בתי. לומר לכם אל תקחו אותה ממני איני יכול, כי התחברתם אליה כבעל לאשה. אלא לכל מקום שאתם הולכים, בית עשו לי שאדור בתוכו״. 

מ'שקר' ל'קרש'

איך בדיוק עושים מהבית שלנו משכן לה'? לומדים זאת מהמשכן והכלים שהיו בו, כל כלי במשכן מייצג צורה מיוחדת להכניס את ה' לבית של כל יהודי. כלי המשכן מייצגים את השראת השכינה ברבדים השונים של נפש האדם ואת סוג העבודה הרוחנית הנדרשת ממנו, כדי שיהיה 'משכן' לה'. במאמר הנוכחי לא נתמקד בכל כלי המשכן אלא רק באדנים, ובקרשים שניצבו מעל ובתוך האדנים.

קרשי המשכן הם החומה החוצצת בין המשכן לעולם החיצוני. בכוחה מתקדש המשכן בקדושה האלוקית. ההפרדה הברורה בין הקודש לחול, בין מחוץ למשכן למשכן, היא העבודה הקשה של כפיית היצר הרע והכנעתו בפני היצר הטוב. וזה נעשה בכוח הקרשים: המילים "קרש" ו"שקר" הן אותן אותיות ממש, רק סדר האותיות שונה, ב׳קרש׳ הפכו את סדר האותיות מב׳שקר׳. שקר זה היצר הרע, הבונה את השקר הגדול ביותר שכאילו אין ה' רואה את מעשי האדם בחטאיו. היהודי צריך להפוך את השקר לקרש, את הרע לבית קדוש לה'. משקר לאמת. משקר לקרש.

סוג הקרשים שממנו נבנה המשכן היה "עצי שיטים", שיטים זה מלשון שטות, יש להפוך את ה'שטות' של שקר תאוות ותענוגות העולם הזה ל'שטות דקדושה', היינו, להתעלות מעל גדרי העולם, להתחבר בקשר עמוק ועל-שכלי לעולמות הקדושה הרוחנית. לתורה ומצוותיה.

יסודות המשכן

החלק התחתון של המשכן, היסודות, הלא הם האדנים שעליהם כל המשכן היה ניצב, מסמל את דרך העובדה הבסיסית של היהודי לה', קבלת עול מלכות שמים. לא רק עבודת ה' מתוך הבנה ולא רק עבודה מתוך רגשות של אהבה ויראה לה׳, אלא נדרש מהיהודי לעבוד את ה' כעבד, לקבל עליו את עולו של הקב"ה ולשעבד אליו את כל רצונותיו האישיים. זה היסוד שעליו עומד המשכן וכל מרכיביו. להתבטל בפני ה׳ כאדנים עליהם מונחים כל הקרשים של המשכן.

עתה נבין מדוע האדנים נעשו מתרומת אנשים מבוגרים בלבד, כי קבלת-עול שייכת אך ורק לבוגרים, שיש להם רצונות אישיים משל עצמם, או אז הם מצטווים לבטל ולכפוף אותם לה'; אבל לילדים אין כל-כך רצונות אישיים, שכן הם כפופים להוריהם וממלאים את הוראותיהם, וגם כאשר יש להם רצונות עליהם הם עומדים ומתעקשים, קשה להם לבטל ולשעבד אותם בפני האחר. דווקא אדם בוגר, שכבר יש לו רצונות ומאוויים משל עצמו, נדרש לעבודה זו של שעבוד הרצונות, ובהיותו אדם בוגר - יש לו הכוח לעשות זאת.

לכן הילדים היו יכולים להיות שותפים בכל תרומות המשכן, חוץ מתרומת האדנים, מכיוון שזו עבודה השייכת אך ורק לבוגרים. זו העבודה של קבלת-עול וביטול הרצונות האישיים אל מול רצונו של הקב"ה, והעבודה הזאת נעשית היסוד שעליו עומד המשכן הרוחני כולו.

תרומת הנשים

גם בדברים שישראל תרמו למשכן יש מסר לדרך כיצד מכניסים את ה' שישכון בעצמינו. מהם יש מסר ושיעור מאלף להורים כיצד עליהם לחנך את הילדים להתקרב לה'.

התרומות למשכן לא היו רק זהב, כסף, נחושת ומיני צמר ופשתן, אלא גם חפצים, אנו נתמקד בתרומה המיוחדת של הנשים, הן תרמו את תכשיטי הזהב שלהם, מדובר על ארבעה סוגי תכשיטים "חח, נזם, טבעת וכומז", הרבי הריי"ץ מסביר שכל אחד מהתכשיטים מייצג אבר אחד וכלי מיוחד שיש בו הוראה והדרכה מיוחדת כיצד להצליח בחינוך הילדים לדרך הישרה, בלי קשיים ומכשולים.

"חח" הוא תכשיט על האוזן והוא מסמל ההקשבה הן לחנך את הילד שיקשיב לציווי התורה והוראות גדולי התורה, מורי הדור. והן שההורים יקשיבו לילדיהם כדי להבין מה מצבם, כדי שיוכלו להשכיל מה הם זקוקים וכיצד יש לחנך אותם. על ההורים להקשיב לשיחות הסתמיות של הילדים עם חבריהם, אחיהם ואחיותיהם – מהם ללמוד ולהבין את המצב הרוחני והנפשי של הילדים ולהשקיע בחינוך בהתאם.

"נזם" הוא תכשיט התלוי באף, זה מלמד אותנו שצריכים לפתח חוש ריח נכון כדי שנבין מה המצב האמיתי של הילד. באיזה חברת ילדים הוא מסתובב? מה סגנון הדיבור והמשחקים שלו? ועוד ועוד.

"טבעת" אותה עונדים על האצבע, מלמד שאין להורים להיות פסיביים בחינוך הילדים, אלא עליהם להיות אקטיביים, על ההורים להצביע באצבע ולהראות לילדיהם את הדרך והכיוון העולה בית-אל. ראוי להדגיש שמדובר כאן על אצבע ולא על כל כף היד, בכף היד יכולים גם להכות, אך באצבע רק מורים את הדרך והכיוון, בעדינות ובנועם היא היא הדרך היעילה והמוצלחת יותר בחינוך.

"כומז" שהיה על הזרוע, מסמל את התוקף. צריך להציב גבולות ברורים וחד-משמעיים בפני הילדים, משמעת ותוקף הם ערובה שהילד יצמח וישגשג בסביבה בריאה ומוצלחת.

מקור: תורת מנחם חלק לו, עמוד 174. התודה לשיחת השבוע, גליון 1261.

לקבלת המייל ישירות ולתגובות והערות שיתקבלו בשמחה: ryk613@gmail.com

www.h-y1.coi.co.il

 

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

הרב יוסף קרסיק שליח הרבי ורב אזורי בת חפר - עמק חפר לקבלת המייל ישירות ולתגובות והערות-הארות שיתקבלו בשמחה, למייל: rabayyk@zahav.net.il www.torah.in/he

052-5990060

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת הרב יוסף קרסיק

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע17/02/14536 צפיות
ארבעים יום בהר סיני למחרת מעמד מתן תורה, עלה משה רבנו ״למרום", להר סיני, לקבל את עשרת הדברות כתובות על שני לוחות אבנים, וכן ללמוד את שאר כל תרי״ג מצוות התורה הקדושה

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע01/07/13958 צפיות
פתיחה: על מי יש לחשוש שיתנהג ברשלנות ויסכן חיים - מי שיש לו היסטוריה בעייתית והוא כבר הרג נפש בשגגה, או מי שהעבר שלו נקי לחלוטין ומעולם לא שפך דם:

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע26/06/13712 צפיות
בפרשתינו מצווה התורה לחלק את הארץ לשנים-עשר חלקים ולתת לכל שבט משנים-עשר השבטים חלק אחד בארץ, כולל שבטי מנשה ואפרים שכל אחד מהם יקבל חלק נפרד, אבל שבט לוי לא יקבל חלק ונחלה בארץ, כי ה? ?חלקם ונחלתם?, הם קיבלו נחלה רוחנית קדושה לעבוד בבית המקדש ואינם צריכים נחלה גשמית.

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע22/04/13890 צפיות
בפרשתינו מצווה התורה על ספירת העומר, לספור 49 ימים מיום שני של פסח ואת היום החמישים לקבוע לחג - "חג השבועות", ככתוב "וספרתם לכם ממחרת השבת .. שבע שבתות תמימות תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום גו'".

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע20/03/13711 צפיות
מצווה מיוחדת בליל הסדר "והגדת לבנך" לספר לילדינו את סיפור השעבוד, הגלות והגאולה של אבותינו מארץ מצרים. לפנינו ט"ו אמרות לשולחן הסדר בניחוחות של גאולה העתידה במהרה בימינו בביאת משיח צדקנו

מאת: הרב יוסף קרסיקיהדות29/01/13750 צפיות
הדלקת נרות כל ערב שבת קודש היא חובה וזכות גדולה ונפלאה, להביא אור ושמחה לבית היהודי, כבר על היהודיה הראשונה - שרה אמנו, מספר המדרש שהיא הדליקה נרות בערב שבת וחז"ל קבעו זאת כמצווה וחובה לדורות,

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע22/01/13593 צפיות
מהפסוק "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי" למדו חז"ל את איסור "מלאכת הוצאה" בשבת, שאסור להוציא חפצים מרשות לרשות ביום השבת. שואלים חכמים מדוע צריך פסוק מיוחד לאסור את מלאכת הוצאה, הרי יכולים ללמוד את איסורה ממלאכת המשכן, כמו שלומדים ממנו את האיסור לבצע את שאר 39 מלאכות השבת?

מאמרים נוספים בנושא פרשת השבוע

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע18/07/18339 צפיות
תחילת הנאום בפרשתנו, פרשת "דברים", והוא פותח בתוכחות משה לעם רק שאלה תוכחות שנאמרות ברמז וכפי שמפרש רש"י במקום, זה מפני כבודם של ישראל,

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע06/06/18361 צפיות
בשבת נקרא בפרשת השבוע, פרשת "שלח לך", על אחד החטאים הגדולים שחטאו בני ישראל בזמן הליכתם במדבר.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע31/05/18332 צפיות
פרשת השבוע שלנו, פרשת "בהעלותך", פותחת בנושא הדלקת המנורה במקדש ומתוכה ניתן ללמוד עניין חשוב ומהותי בעולם החינוך.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע24/05/18334 צפיות
השבוע חגגנו וציינו את חג שבועות הוא חג מתן תורה.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע16/05/18352 צפיות
בשעה טובה אנו מתחילים השבת את החומש הרביעי, חומש "במדבר".

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע10/05/18359 צפיות
הנה אנו שוב מגיעים לסיומו של חומש "ויקרא". חומש שבחלקו הראשון עסקנו רבות בענייני קדושה כמו קורבנות ועבודת הכוהנים בבית המקדש ובחלקו השני נגעה התורה בפרטי הפרטים של חיי היום יום הלאומיים והחברתיים שלנו כאומה וכבני אנוש.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע25/04/18393 צפיות
רוצים תמיד להגיע לתוצאות. להצלחות. לכבוש יעדים ולהגיע אליהם הכי מהר שאפשר.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica