הריבית שתקבל על פקדון בישראל של שנת 2014 מזערית, כאשר ריבית בנק ישראל מדשדשת באיזור 0.75% לא ניתן לצפות לגדולות ונצורות מהבנקים המסחריים בכל הקשור לתשואות על פקדונות.
אפשרות זמינה ואמינה יחסית היא קרנות נאמנות ישראליות והשקעות קולקטיביות דומות אחרות, אולם כאשר מדובר במשקיע שמחזיק באזרחות כפולה הההשקעה הופכת מורכבת הרבה יותר ולא ממש כדאית, מאחר ורשות המיסים בארה"ב רוצה למנוע מצב בו אזרחי ארה"ב משקיעים בחברות שמייצרות הכנסה מפעילות פאסיבית מחוץ לארה"ב.
אזרח ארה"ב שמשקיע בקרן נאמנות שמקורה בארצות הברית אינו חשוף לקשיים מיוחדים בבואו לדווח על ההשקעה בדוח המס שלו בארה"ב, מס הכנסה האמריקאי מקבל דיווחים שוטפים מהקרן ואינו חושש ממניפולציות חריגות, אולם אם אותה ההשקעה הייתה מבוצעת בקרן נאמנות זרה, גם הדיווח וגם המיסוי בארה"ב היו מורכבים משמעותית.
כאשר מדובר בקרן נאמנות ישראלית המצב שונה, יש לדווח בנפרד על כל קרן ולשלם מיסים בארה"ב על כל אחת מקרנות הנאמנות הישראליות שהוחזקו על ידי האזרח האמריקאי, כולל ביצוע מכירה רעיונית בכל שנה לחלק מהקרנות או פריסה של רווחים רטרואקטיבית לשנים קודמות, קרן נאמנות שחדלה לעמוד בהגדרת PFIC עשויה שלא להיות ממוסה בשיעורי המס הגבוהים שמושתים על החזקות מיסוגה, אך המשקיע (האזרח האמריקאי) ממשיך לדווח את הקרן כחברת השקעות פאסיבית זרה אלא אם הוא מצהיר אחרת ומשלם מס על תקופות קודמות בהתאם.
בסופו של דבר אזרח אמריקאי וישראלי שמחזיק בקרנות נאמנות ומגיש דוח שנתי למס הכנסה בארה"ב, ניזוק פעמיים.
ראשית, כתוצאה ממיסוי אגרסיבי שמטרתו להרתיע ולהרחיק אותו מהשקעות פאסיביות זרות, קרן הנאמנות שלו ממוסה לפי שיעורי מס גבוהים כך שהוא נדרש לשלם תוספת מס בארה"ב על החלק שמעבר לשיעור המס בישראל.
שנית, החובה לדווח על כל קרן נאמנות בנפרד ובאופן מפורט בדוח המס האמריקאי כרוכה בעלות משמעותית מאחר ויש להשקיע זמן רב בעריכת דוח המס והנספחים עבור כל קרן נאמנות.
WWW.SMARTAX.CO.IL