חפש מאמרים:
שלום אורח
08.07.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

המוביל הימי והמשלח הבינלאומי אינם אחראים לאיחור בהגעת המשלוחים לנמל היעד

המוביל הימי והמשלח הבינלאומי אינם אחראים לאיחור בהגעת המשלוחים לנמל היעד

עו"ד גיל נדל , עו"ד מורן עוז

בסקירה זו נתאר פסק דין שניתן על ידי בית המשפט השלום בחיפה, הדן בתביעה שהגיש יצואן ישראלי של סחורה חקלאית לחו"ל כנגד המשלח הבינלאומי והמוביל הימי בטענה כי השניים ביחד ו/או לחוד אחראים לנזק שנגרם לשני משלוחים של ירקות טריים.

במקרה זה דן בית המשפט באחריותם של המשלח והמוביל בשני מישורים: האחד, חובת יידוע בדבר איחור או עיכוב במועדי ההפלגות והשני, אחריותם בנוגע לעיכוב בהגעת המטען לנמל היעד.

לאחר בחינת מסכת הראיות, קבע בית המשפט כי המוביל והמשלח אינם אחראים לאיחור.

עובדות המקרה:

במהלך שנת 2011 ייצא היצואן שני משלוחים של פלפלים ועגבניות לרוסיה. לצורך המשלוח שכר  היצואן משלח בינלאומי ומוביל ימי.

בעקבות עיכוב שנוצר ביציאת המשלוחים לדרך, שני המשלוחים הגיעו באיחור של מספר ימים מהמועד המתוכנן, כאשר משלוח אחד יצא מהארץ באיחור של מספר ימים ומשלוח שני יצא מהארץ במועד אך הגיע בכל זאת באיחור לנמל היעד.

לטענת היצואן, כאשר הגיעו המשלוחים לרוסיה התברר כי נגרמו נזקי ריקבון משמעותיים לפלפלים ולעגבניות, כאשר כתוצאה מכך, קיבל היצואן תשלום חלקי עבור אחד המשלוחים ועבור השני לא קיבל  תשלום כלל. היצואן העמיד את תביעתו על סך של- כ- 200,000 ש"ח.

היצואן טען כי המשלח והמוביל הפרו את התחייבותיהם ביחס למועד ביצוע המשלוחים והגעתם לרוסיה ובנוסף ביחס לחובת היידוע באשר לשינויים במועדי היציאה וההגעה של המשלוחים.

מנגד, טען המשלח הבינלאומי כי אין לו כל אחריות לנזק הנטען שכן אין הוא מתחייב ביחס לזמן ההגעה של המשלוחים ובכלל זה, אין הוא אחראי לנזקים שנגרמו למשלוחים עקב עיכובים או איחורים בהגעת לנמל היעד. יתרה מזו, טען המשלח כי הודעה בדבר שינויים צפויים בלוחות הזמנים נמסרה ליצואן.

לטענת המוביל הימי, אין הוא יכול להתחייב לגבי מועדי הגעת המשלוחים ובכל מקרה, הוא הודיע ליצואן בדבר השינויים במועדים. לגופו של עניין טען המוביל הימי כי העיכוב ביציאה מישראל אירע בשל עומס בנמל אשדוד והאיחור בהגעה לרוסיה נגרם באופן חלקי כתוצאה ממזג אוויר סוער בנמל היעד.

הכרעת בית המשפט:

ביחס לחובת היידוע- מניתוח הראיות קבע בית המשפט כי הוכח כי המוביל הימי יידע את המשלח והיצואן בזמן אמת בנוגע לשינויים במועדי ההפלגות מישראל, ולכן חובת היידוע לא הופרה.

ביחס לעיכוב בהגעת המטענים לנמל היעד , קבע בית המשפט כי אמנם שני המשלוחים הגיעו לרוסיה לאחר המועד המתוכנן, אך מדובר באיחור סביר של מספר ימים, כאשר לא ניתן לצפות מראש את העיכובים בנמל היעד, בעיקר כשמדובר בעיכוב מחמת תנאי מזג אוויר קשים.

מבחינה חוזית, קבע בית המשפט כי ברגע שמשלוח מסוים יצא לדרכו, המוביל הימי אינו אחראי לגבי עיכובים התלויים בתנאי מזג אוויר, וזאת על פי הוראות חוזה ההובלה שבשטר המטען. בתוך כך, נדחתה  טענת היצואן כי לא קרא את תניות שטר המטען.

ביחס לחובת היידוע באשר לעיכובים בהגעה לנמל היעד, קבע בית המשפט כי ברגע שהמשלוחים הוטענו כבר על גבי האוניות והמתינו בפתח נמל היעד עד שתאושר כניסתם, לא היה יכול היצואן למנוע כל נזק או להקטינו, משום שלא הוכיח שהיה יכול לשוחח עם הלקוחות ולהגיע להסדר כזה או אחר.

היצואן חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של כ-25,000 ש"ח.

[ת.א. (שלום חיפה) 44442-02-12 אגריבר חקלאות בע"מ נ' מנטפילד (1983) בע"מ ואח'. בפני כב' השופטת תמר נאות- פרי. פסק דין מיום 21.7.14].

הערות:

הדינים המסדירים את אחריותו של בעל כלי שיט לנזקים למטענים שהובלו על ידו, מוסדרים בכללי האג - ויסבי אשר אומצו בישראל מכוח פקודת הובלת טובין בים. דינים אלו מאומצים בין היתר גם בשטרי המטען שמלווים את המטען בדרכו בעולם.

הדינים מעניקים חסינות למוביל הימי מאחריות לנזקים שנגרמו לטובין אם הנזקים נגרמו כתוצאה משריפה (אלא אם נגרמה באשמת המוביל), אסון בידי שמיים, מלחמה ואסונות בים.

לכן, ברור כי במקרה הנוכחי המוביל הימי נתלה בסעיפי הגבלת האחריות ובמצב כזה לא היה פשוט כלל לחייבו בפיצויים.

יחד עם זאת, לעיתים תביעות נגד מוביל ימי מתקבלות. למשל, במקרה שעלה לדיון בבית משפט השלום בחיפה לגבי מטען שנשלח באיחור לברה"מ, דחה בית המשפט את טענות המוביל הימי וקבע כי הוא נושא באחריות לאיחור בהגעת המטען ליעד, אלא ששם הנסיבות היו שונות לגמרי. באותו עניין, המוביל הימי (וגורמים נוספים, כגון נמל אשדוד) נמצאו כרשלנים בכך שהם לא הטעינו מכולות מסוימות על גבי האוניה שעליה המכולות היו אמורות להישלח לחו"ל. המטען, ש"נשכח על הרציף", הועמס על אוניה שונה – והגיע באיחור. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט כי יש לייחס למוביל רשלנות בשל הכשל בהטענה. עוד נקבע בעניין זה כי ההגנות מכח חוזה ההובלה שעומדות למוביל חלות רק אחרי שההובלה החלה, אך שעה שהמכולות לא הועמסו – ההובלה לא החלה, וההגנות אינן רלבנטיות  [ת.א. 10580/07 טופ עדן פרוטס נ' מ.דיזנגוף ואח' – היצואן יוצג במקרה זה על ידי משרדנו].

לגבי הגורמים המטפלים בשילוח הטובין, פעמים רבות מנסים המשלחים לטעון כי ההגנות המוקנות למובילים הימיים מכוח הפקודה והאמנות הבינלאומיות, צריכות לחול גם עליהם. ככל הידוע לנו, ביחס להובלה ימית ובשונה מהובלה אווירית, נקבע על ידי בית המשפט המחוזי כי משלח בינלאומי לא ייחשב כמוביל משום שאינו בעלים של כלי שיט ולא יהנה מן ההגנות המוקנות למוביל הימי [ע"א (ירושלים) 2239/08 הפניקס הישראלי חברה לביטוח נ' הלן כ"ץ ואח').

לפיכך טענת הגנה אפשרית של משלחים הינה כי נשכרו לצורך תיאום ההובלה ומאחר שמטענים הועמסו על גבי כלי השיט, מילאו את חובתם ואין להטיל אליהם אחריות לנזקים שנגרמו שלא בשליטתם ושלא היו יכולים לצפות.

* * *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089848.


 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. 
לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים, בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוז

מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוזדיני מיסים28/02/16883 צפיות
כידוע, על פי הוראת סעיף 154 לפקודת המכס, כאשר קיימת מחלוקת בין יבואן לבין רשות המכס בנוגע לתשלום מכס או מס קניה שיש לשלמו במועד ייבוא הטובין, על היבואן החולק על עמדת רשות המכס, לשלם את המכס או מס הקניה הנדרש אגב מחאה ולהגיש תביעה להשבת המיסים ששולמו על ידו תוך שלושה חודשים.

מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוזדיני מיסים25/04/15782 צפיות
במציאות העסקית של ימינו, לעיתים נקלעים בעלי עסקים למצב בו הם אינם יכולים לגבות חוב כספי מלקוח, בין אם מדובר בלקוח הנמצא בחדלות פרעון, פשיטת רגל או כל סיבה אחרת, מצב הידוע בכינויו כ"חוב אבוד". למצב זה ישנה משמעות גם בהיבטי מס, שכן על כל עסקה, כולל כזו שהפכה ל"חוב אבוד" מוטל מס כזה או אחר, כאשר לרוב, בעל העסק מעביר את תשלום המס לרשות המסים מיד עם ביצוע העסקה, בין אם הלקוח שילם ובין אם לאו. האם מצב זה, בו המדינה מחזיקה בידה מס ששולם על "חוב אבוד", הנו מצב ראוי? בשנים האחרונות ניתנו פסקי דין בנושא מע"מ או מס קניה ששולמו בגין חוב אבוד שקבעו כי יש להשיב את המס, אך פסק-דין שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז בנושא בלו, הגיע למסקנה הפוכה.

מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוזדיני מיסים16/04/15841 צפיות
במציאות העסקית של ימינו, לעיתים נקלעים בעלי עסקים למצב בו הם אינם יכולים לגבות חוב כספי מלקוח, בין אם מדובר בלקוח הנמצא בחדלות פרעון, פשיטת רגל או כל סיבה אחרת, מצב הידוע בכינויו כ"חוב אבוד". למצב זה ישנה משמעות גם בהיבטי מס, שכן על כל עסקה, כולל כזו שהפכה ל"חוב אבוד" מוטל מס כזה או אחר, כאשר לרוב, בעל העסק מעביר את תשלום המס לרשות המסים מיד עם ביצוע העסקה, בין אם הלקוח שילם ובין אם לאו. האם מצב זה, בו המדינה מחזיקה בידה מס ששולם על "חוב אבוד", הנו מצב ראוי? בשנים האחרונות ניתנו פסקי דין בנושא מע"מ או מס קניה ששולמו בגין חוב אבוד שקבעו כי יש להשיב את המס, אך פסק-דין שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז בנושא בלו, הגיע למסקנה הפוכה.

מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוזדיני מיסים22/02/15654 צפיות
מערכת היחסים בין סוכן המכס ולקוחו היבואן מעלה לעיתים את השאלה, באיזה שלב מפסיק סוכן המכס להיות שלוחו של הלקוח ואינו חב באחריות מכוח כובעו זה? פעמים רבות, כאשר מתברר כי היבואן (הלקוח) חב כספים הנוגעים לייבוא טובין, בין אם למשלח או למוביל, ולא ניתן לגבות ממנו את החוב, פונה בעל החוב בדרישה לסוכן המכס.

מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוזדיני מיסים21/12/141467 צפיות
בימים אלה התבשרנו כי רשות המכס מרחיבה את דרישת הגשת תצהיר יבואן שנתי, כך שתחול על מקרים נוספים שבעבר לא דרשו הגשת תצהיר כזה.

מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוזדיני מיסים29/10/14614 צפיות
במהלך שינוע מטענים, בין אם מדובר ביבוא ובין אם מדובר ביצוא, נעזרים היבואנים/יצואנים בגורמי לוגיסטיקה רבים לצורך ביצוע הפעולות הכרוכות בתהליכים אלה, כגון מוביל ימי/אווירי, משלח בינלאומי, סוכן מכס, מחסן לוגיסטי, ועוד ועוד.

מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוזדיני מיסים29/10/14577 צפיות
עיקרון פומביות הדיון הינו אחד מעקרונות היסוד שבשיטת המשפט בישראל. מעיקרון זה נגזרת זכות העיון של כל אדם לעיין בתיקי בית משפט. הכלל הוא שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית המשפט, ואף את פרסומם אלא אם קיימת הוראת חוק או טעמים כבדי משקל המצדיקים את מניעת העיון או הפרסום.

מאמרים נוספים בנושא דיני מיסים

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19582 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר קבע כי היבואן הראשי מחויב לספק אחריות לכלי הרכב בישראל, גם כאשר יצרן הרכב קבע החרגה טריטוריאלית בכל הנוגע לאחריות מצידו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19559 צפיות
בסקירה זו נתייחס להחלטת בית משפט השלום בתל-אביב, אשר קיבלה ברובה את בקשת יבואנית לקבל מסמכים הנוגעים למחלוקת הסיווג שנתגלעה בין הצדדים ביחס לפרופילים מאלומיניום שעברו תהליך אלגון. היבואנית יוצגה על ידי משרדנו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19585 צפיות
בית המשפט קיבל את בקשת מנהל הרציף להמרת כתב אישום בכופר וזאת לאחר שנמצא כי נכנס לחנויות דיוטי פרי מבלי שהיה רשאי לכך ונמצאו אצלו מוצרים שלא שולמו בגינם מיסים.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19510 צפיות
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר דחה עתירה לפי חוק חופש המידע של בעל חברה לחיפושי נפט וגז טבעי לקבלת מידע אודות ייבוא גופרית.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19397 צפיות
במאמר זה נסקור את פסיקת בתי המשפט שדנה בשאלות שונות שעלו בעקבות הגברת האכיפה בענף השייט.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19344 צפיות
במאמר זה נסקור את השינויים המשמעותיים העומדים להתרחש החל מינואר הקרוב בנושאי הטלת בלו על שמנים וממסים וזאת בעקבות התיקונים לצו הבלו על דלק (הטלת בלו) וצו תעריף המכס ומס קניה.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/19420 צפיות
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דן בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד יבואנית מוצרי מזון ותוספי תזונה בטענה לייחוס סגולות רפואיות למוצרים הנמכרים על-ידה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica