חפש מאמרים:
שלום אורח
07.04.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

חברה תעשייתית לעניין הטבות מס

מפעל תעשייתי ופעילות ייצורית לא מוגדרים בצורה ברורה. הפסיקה התייחסה בעבר לפרשנות המונח "פעילות ייצורית" ואילו להגדרת "מפעל תעשייתי" נמצאת התייחסות מועטה.

למרות שלא קיימת הגדרה לתיבה "פעילות ייצורית", ישנה התייחסות ל"פעילות ייצורית" בשני מקומות בחוק עידוד. ראשית, בהגדרתו של "מפעל תעשייתי", המוגדר באופן תיאורי כ"מפעל תעשייתי שבבעלותה של חברה תעשייתית שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית." הגדרה זו אמנם אינה שופכת אור על פרשנותה של התיבה "פעילות ייצורית", אולם היא מצביעה על הקשר ההדוק בין התיבה של "פעילות ייצורית" לבין התיבה של "מפעל תעשייתי". שנית, בסופו של חוק עידוד מופיעה "תוספת" הכוללת רשימת פעולות אשר אינן נחשבות ייצוריות. המחוקק הביע אפוא את עמדתו כי פעולות אלה אינן נכללות בגדר פעילות ייצורית. אולם, אין בכך כדי להשיב על השאלה אלו  פעולות אחרות נחשבות ייצוריות, או כדי להצביע על אמת המידה שעל פיה ייקבע כי האם פעילות היא ייצורית, אם לאו. קביעת "גבולות הגזרה" של "פעילות ייצורית" הושארה אפוא לפסיקה, שאכן נדרשה לכך בעבר בשורה ארוכה של פסקי דין.

"מפעל תעשייתי" מוגדר בחוק לעידוד השקעות הון כ"מפעל תעשייתי שבבעלותה של חברה תעשייתית שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית." הגדרה זו אינה שופכת אור על פרשנותה של תיבה זו ובפסיקה נאמר, בהקשר זה, כי "זוהי הגדרה שבה מונח בלתי מוגדר אחד ('פעילות ייצורית') מפרש מונח בלתי מוגדר אחר ('מפעל תעשייתי')" (בג"ץ 441/86 מסדה נ' בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד מה(3) 788, 790 (1991).

מההגדרות עד כה עולה כי מפעל אשר אינו תעשייתי, לא יזכה בהטבות מס מכוח החוק לעידוד השקעות הון אף אם פעילותו ייצורית, וכן מפעל בעל אופי תעשייתי שפעילותו אינה ייצורית, אף הוא לא יזכה בהטבות. הבחנה זו בין שני המרכיבים הנפרדים והמצטברים של ההגדרה הוכרה בפסיקה במפורש (ראו: ע"א 798/85 פקיד שומה ירושלים נ' חברת ניקוב שירותי מחשב ירושלים (1979) בע"מ, פ"ד מב(4) 162, 168 (1988), שם הבחין השופט ד' לוין בין המרכיב התעשייתי   שהוגדר כ"תהליך התעשייתי של המפעל"; לבין המרכיב הייצורי שהוגדר כ"מהות הממשית של הפעילות הייצורית." מכאן עולה כי כדי לזכות בהטבות המס מכוח חוק עידוד השקעות הון יש להוכיח את התקיימותם של שני הרכיבים באופן מצטבר.

הפסיקה הפגינה אמנם גמישות מסוימת בהכרה בסוגי תעשייה שאינם משתייכים לענפי התעשייה המסורתית, ובלבד שלא מדובר במפעלים שעיקר עיסוקם הוא מתן שירותים. בעניין זה נקבע כי כאשר חברות מערבות מספר פעילויות שונות, שחלקן בעלות אופי ייצורי או תעשייתי בעוד שאחרות אינן כאלה, ניתן להכריע בדבר אופיין על פי מבחן הדומיננטיות, קרי מהו סוג הפעילות העיקרי שבו עוסק המפעל (רא: ע"א 741/86 פקיד שומה תל אביב נ' דפי זהב, הוצאה לאור בע"מ, פ"ד מג(1) 764, 766 (1989), וכן ע"א 653/86 פקיד שומה ת"א 5 נ' ניקוב שירותי מחשב (1976) בע"מ, פ"ד מג(3) 47 (1989).

להרחבה בנושא החוק לעידוד השקעות הון, ראו: מדריך הטבות מס - עידוד השקעות ואסטרטגיות לתכנון מס

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

ד"ר אבי נוב, עו"ד, אחד המומחים הבולטים בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי, מייעץ בענייני מס מקומיים ובינלאומיים ובכלל זה תכנוני מס ליחידים וחברות, השגת אישורי מס מקדמיים, ייצוג מול רשויות המס, ניתוב הכנסות שמקורן בחו"ל לישראל בצורה היעילה ביותר, וכן מתן חוות דעת מקצועיות.
ד"ר נוב עורך את אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים, כולל מאמרים וחדשות מיסוי: http://www.IsraelTaxLaw.com
ניתן לפנות לכותב במייל: avinov@bezeqint.net

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת ד"ר אבי נוב, עו"ד - מומחה למיסוי בינלאומי

היישום של נוהל גילוי מרצון במהלך 2016 על ידי רשות המיסים סובל מקשיים ובעיות שונות.

ניהול של חשבונות בנק ממוספרים היה בעבר פרקטיקה מקובלת בשוויץ. עד היום קיימים חשבונות בנק היסטוריים ללא ציון שמות אלא עם מספרים המאפשרים זיהוי. אלא שבשנים האחרונות הבנקים בשוויץ פונים לאותם ללקוחות בעלי חשבונות בנק ממוספרים ונוקטים בהליכים שונים הגורמים בסופו של דבר לסגירת החשבונות ו/או לחשיפת השמות.

רשימה של כ-6,500 חשבונות בנק אשר הוחזקו או היו קשורים ללקוחות ישראליים בבנק HSBC בשווייץ, נחשפה לאחרונה. הרשימה של חשבונות הבנק בשווייץ מקושרים ללקוחות בעלי זיקה ישראלית, כלומר כאלה שזוהו על ידי דרכון ישראלי, נולדו בישראל או רשומים תחת כתובת בישראל. נראה כי חשיפת הרשימה תגרום לעלייה ניכרת בבקשות לגילוי מרצון.

ישראלי המוכר דירה בחו"ל עשוי להתחייב במס בשתי המדינות. עם זאת, במקרים מסוימים, תושב ישראל יהיה פטור ממס בישראל, ולחילופין יוכל לקבל זיכוי מס זר אשר שולם בחו"ל. יש לבחון תחילה את הוראות פקודת מס הכנסה(נוסח חדש), התשכ"א-1961, ואחר כך את ההוראות המתאימות באמנה למניעת כפל מס במידה וקיימת.

במידה ותושב ישראל מקבל מתנה או ירושה, הוא נכנס בעיקרון לנעלי נותן המתנה או המוריש לענייני מס, לרבות ביחס ליום הרכישה, שווי הרכישה, פחת ועוד. השאלה היא מה קורה כאשר תושב ישראל מקבל מתנה או ירושה מתושב חוץ? במקרה זה, ניתן לבצע שערוך בסיס עלות הנכס, או Step Up, כמוסבר בהמשך.

היקף ההון השחור במשק לפי הרשויות בישראל מחייב פעולות חקיקה מסוימות. ברשות המסים הקימו וועדה והמליצו בין היתר להרחיב את חובות הדיווח על אזרחי ישראל. רשות המסים פועלת לזרז הליכי גילוי מרצון

מדינות רבות וגם מקלטי מס (כמו איי הבתולה) חתמו על ההסכם של ה-OECD בנושא הרשות המוסמכת (Multilateral Competent Authority Agreement), אשר אמור להניע את חילופי המידע האוטומטיים בין המדינות. בעקבות ההסכם של ה-OECD בנושא הרשות המוסמכת יקודמו הסכמים בילטראליים בין המדינות השותפות.

מאמרים נוספים בנושא דיני מיסים

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19489 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר קבע כי היבואן הראשי מחויב לספק אחריות לכלי הרכב בישראל, גם כאשר יצרן הרכב קבע החרגה טריטוריאלית בכל הנוגע לאחריות מצידו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19473 צפיות
בסקירה זו נתייחס להחלטת בית משפט השלום בתל-אביב, אשר קיבלה ברובה את בקשת יבואנית לקבל מסמכים הנוגעים למחלוקת הסיווג שנתגלעה בין הצדדים ביחס לפרופילים מאלומיניום שעברו תהליך אלגון. היבואנית יוצגה על ידי משרדנו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19497 צפיות
בית המשפט קיבל את בקשת מנהל הרציף להמרת כתב אישום בכופר וזאת לאחר שנמצא כי נכנס לחנויות דיוטי פרי מבלי שהיה רשאי לכך ונמצאו אצלו מוצרים שלא שולמו בגינם מיסים.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19438 צפיות
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר דחה עתירה לפי חוק חופש המידע של בעל חברה לחיפושי נפט וגז טבעי לקבלת מידע אודות ייבוא גופרית.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19320 צפיות
במאמר זה נסקור את פסיקת בתי המשפט שדנה בשאלות שונות שעלו בעקבות הגברת האכיפה בענף השייט.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19268 צפיות
במאמר זה נסקור את השינויים המשמעותיים העומדים להתרחש החל מינואר הקרוב בנושאי הטלת בלו על שמנים וממסים וזאת בעקבות התיקונים לצו הבלו על דלק (הטלת בלו) וצו תעריף המכס ומס קניה.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/19350 צפיות
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דן בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד יבואנית מוצרי מזון ותוספי תזונה בטענה לייחוס סגולות רפואיות למוצרים הנמכרים על-ידה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica