לרשות מנהלית מובהקת הפועלת בשם הרשות המבצעת, יכולה להיות עמדה אחת בלבד המחייבת אותה מבחינה משפטית (בדבר הדין הקיים); זו העמדה של היועץ המשפטי שלה. עובד הרשות ו/או נבחר ציבור מטעמה יכולים להיות להם עמדה נוגדת או שונה (בין אם משפטית ובין אם פוליטית), אך זו אינה משקפת את עמדת הרשות כלפי גוף שיפוטי או מעין-שיפוטי. כך, נקבע, בין השאר, בפסיקת בית המשפט העליון בפרשת אמיתי (בעניינו של סגן השר רפאל פנחסי).
העתירה לבג"צ הוגשה על ידי עמותת "אמיתי", מתוך רצון למנוע את המשך כהונתו של ח"כ רפאל פנחסי, כסגן שר הדתות. זאת לאור האישומים שהיו תלויים ועומדים נגדו, והיו קשורים לניהול הכספי במערכת הבחירות של תנועת ש"ס (חסינותו לא הוסרה על ידי הכנסת, ולכן לא ניתן היה להעמידו לדין).
בדיון בעתירה, נתקל בית המשפט העליון לכאורה בשתי עמדות שונות מצד המדינה; מן העבר האחד עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, יוסף חריש, ומן העבר השני, עמדתו הנוגדת של ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, שביקש להביא בפני בית המשפט עמדה סותרת ועל פיה ניתן להשאיר את פנחסי בתפקידו. ראש הממשלה סבר כי לא מוטלת עליו כל חובה להשתמש בסמכותו, ולהעביר את סגן השר פנחסי מתפקידו; היועץ-המשפט לממשלה, הביע כאמור עמדה שונה, על פיה מנוע סגן השר פנחסי מלהמשיך ולכהן בתפקידו, עד שלא ינוקה מן החשדות נגדו.
בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (הרכב השופטים; מ' שמגר, א' ברק, ד' לוין, א' גולדברג וא' מצא), קיבל את העתירה ואימץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט קבע כי אין מנוס מהפסקת כהונתו של סגן השר פנחסי. נאמר כי סגן שר המופקד על משרד ממשלתי, חייב להבטיח מינהל תקין וטוהר שירות, ו"אישום בגין הצהרה כוזבת בכוונה לרמות את מבקר המדינה, יש בה משמעות כה חמורה לגבי נושא משרה כה גבוהה בשרות המדינה, עד כי אין מנוס מהפסקת כהונתו כבר בשלב זה. על כך יש להוסיף, כמובן, את העובדה שלא ניתן יהיה בשל החסינות הדיונית העומדת לו - לברר העניין בבית-המשפט". עוד הוסיף וציין בית המשפט, כי הוא היה מעדיף להימנע מהכרעה בנושא היות ולשיטתו "ראוי להם לנושאי המשרה בשלטון לעצב בראש ובראשונה בעצמם ולעצמם את נורמות ההתנהגות הראויות", דבר שלא נעשה במקרה זה, והדבר חייב הכרעה שיפוטית. ההלכה שנפסקה בפרשת אמיתי הורחבה בינתיים, בפסק-דין נוספים אשר מחדדים את הסוגיות ביחס לרשויות המקומיות, שם מתעוררות מידי פעם מחלוקות בין נבחרי ציבור בשלטון המקומי לבין היועמ"ש לעירייה.
להרחבה:
עמדתו המחייבת של היועמ"ש לממשלה ונציגיו כלפי הרשות
-
עו"ד אדיר בנימיני
דוידוב-בנימיני ושות'