אמרי שפר כ"ב אדר א' ה'תשע"ו

אני מתנגד לביטוי אחינו האשכנזים/הספרדים, הרי פשיטא שהם אחים. ומדוע צריך לומר כך?!" )שמש ינון(

את השכל יש להכניס בידיעת התורה, ואין להתעמק יותר מדיי בענייני פרנסה . לכן אנו רואים לפעמים שמי שאינו בר-שכל , ואינו מכניס הרבה שכל בענייני פרנסה, מצליח,  ואילו בעל שכל, המשקיע את כל שכלו בענייני הפרנסה, אינו מצליח.

''בצלאל... למטה יהודה ואהליאב... למטה דן" את בצלאל, בן השבט החשוב ביותר - שבט יהודה, זיווגו עם בן השבט הפחות בחשיבותו, שבט דן.  ללמדנו שבתחום החכמה אין הייחוס בעל חשיבות.

"ויבואו האנשים על הנשים" (שמות לה,כד). הבעלים לא האמינו שהנשים אכן יסירו מעליהן את תכשיטיהן וייתנו אותם בעבור המשכן. לכן נלוו אליהן ובאו לחזות בפלא.(אמרי חן)

ההפתעה שציפתה לרב מפוניבז' (הרב בנימין בירנצוייג)

מנהגו של הרב מפוניבז היה לנסוע ברחבי העולם לאסוף כסף להחזקת מוסדותיו הגדולים בארץ ישראל. פעם אחת הוא קבע פגישה עם אחד הגבירים של העיר פרנקפורט, ואותו גביר עמד לנסוע לתקופה קצרה אל מחוץ לעיר, וכיון שרב חפצו לתת מממונו להרב מפוניבז' , קבע איתו שמחר בבוקר בשעה שמונה בשעה שימתין לרכבת הוא ישמח לשוחח עם הרב בניחותא אם הוא יאות לבוא ולשוחח עמו, וכך אכן נקבע.

והנה שבע בבוקר פתח הרב את עיניו ומגלה שקם מאוחר מהמתוכנן! מעולם לא קרה לו כדבר הזה! כשנזכר בפגישה המתוכננת נפל לבו בקרבו, הרהור עלה במחשבתו מה אעשה האם אלך להתפלל בציבור ובכך לא אפגוש את אותו אדם ואפסיד את תרומתו? או אולי עדיף ענין זה של תלמוד תורה של רבים מתפילה בציבור? לא עברו רגעים מועטים וגמלה ההחלטה בליבו, הנני הולך להתפלל בציבור ובטוחני שממעשה מצוה לא אפסיד כלום!  פנה הרב לבית הכנסת התפלל בניחותא ולאחר התפילה הזדרז ומיהר לתחנת הרכבת כשהוא מקווה שאולי למרות הכל יצליח לפוגשו, כשהגיע לתחנה גילה שהרכבת יצאה לדרכה בשעה היעודה, ורק מעט אנשים שהמתינו לרכבת הבאה שהו בתחנה.

ישב הרב על אחד הספסלים כדי לפוש קמעה מהדרך המהירה שעשה והנה לא עובר זמן רב ואותו גביר מגיע בריצה וכשכולו מתנשף ניגש הוא אל הרב לחץ את ידו ופתח בסדרת התנצלויות: ימחול לי רבנו, היה לי עיכוב בלתי צפוי,  אוי ואבוי לי שראש הישיבה המתין לי זמן כה רב.  מיד מיהר הרב להרגיעו ואמר: בסיעתא דשמיא גם אני התעכבתי באורח בלתי צפוי! אך הגביר סירב לדברי הרב, ואמר שכיון שקבעתי לרב שאפגשנו בשעה פלונית והרב חיכה לי, הרי שהיה כאן פגם בכבוד התורה! ומיד הוציא מכיסו מעטפה ובה סכון הגון פי כמה ממה שתכנן לתת ונתן בידיו של הרב.

לאחר מכן כשסיפר הרב מפוניבז' את הסיפור לשומעי לקחו הוסיף ואמר: כמה לקח למדים אנו ממעשה זה!! הלא אם הייתי רץ בבוקר אל הנדיב בלי להתפלל, לאחר זמן שהייתי ממתין עד בוש, הייתי מתייאש והולך וכמובן שהייתי מפסיד את התרומה הנכבדה שתרם הנדיב. ואילו עתה אדרבה בזכות שהתעכבתי לצורך מצוה לא הפסדתי מאומה ואדרבה הרווחתי כפל כפלים!!!

ממסירות לקיום התורה והמצוות בשלמות! לא מפסידים כלום! רק מרוויחים!

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/