חפש מאמרים:
שלום אורח
22.11.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

אמרי שפר ג' אייר ה'תשע"ו

מאת: דוד דרומריהדות11/05/2016373 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

רגליו של אדם מוליכות אותו לאן שהוא צריך להגיע. לפעמים הן מוליכות למלאך המוות ל"ע, לפעמים למקום שיש בו פרנסה טובה, לפעמים יש איזה חוב כמוס שצריך להחזיר, לעיתים איזה תיקון אלוקי שיהודי צריך לתקן שם. אין סתם, הרגליים הן שליחות נאמנות בני, נאמנות מאד...".

 

רוב האנשים לא מתכננים להיכשל - הם נכשלים בתכנון.

 

רוב המבוגרים מכורים לסמים חלקם לסמים קשים הם שוכחים "איפה סמתי את ה..."

 

"     רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו" (אסתר ד,יד). הרבה שלוחים למקום לשלוח על ידם רווח והצלה לבני ישראל,  אך "את ובית אביך תאבדו" - אם לא תעשו, תפסידו את הזכות הזאת. אסור לאבד את הזכות הגדולה להיות שליח לעשיית טובה ליהודי. ) .הרבי המהר"ש מליובאוויטש(

 

הסדר הסודי (תודה לרב טוביה בולטון, ששמע את הסיפור מבעל המעשה)

התנהגותן של שתי התלמידות הייתה חריגה. הן היו אחיות, והשתתפו בקביעות בשיעורים, מקשיבות ועֵרניות. הפעם נרדמו שוב ושוב באמצע השיעור. ניכר היה עליהן כי הן מתאמצות להישאר עֵרניות, אך העייפות שבה והכריעה אותן. "אתן מרגישות טוב?", שאל אותן המורה, עזריאל וסרמן. "כן, הכול בסדר", מלמלו השתיים, אך עזריאל ידע שמאחורי התנהגותן מסתתר דבר מה.

זה היה לפני כארבעים שנה. וסרמן, תלמיד ישיבת 'הדר התורה' בניו-יורק, שימש מורה מתנדב בחוג ללימודי יהדות שנועד לתלמידי בתי הספר הממלכתיים בעיר. כל תלמיד היה רשאי לבחור להשתתף בשיעור דת במשך שעה בשבוע, ולתלמידים יהודים רבים זו הייתה שעת היהדות היחידה שלהם בשבוע כולו. עזריאל היה נערץ על תלמידיו, ועשה את מלאכתו בכישרון רב, בחן ובמסירות. התלמידים יצאו מכל שיעור עשירים יותר בידיעות ובערכים, ואותם נשאו עמם כל ימי חייהם.

באותה שנה, בהתקרב חג הפסח, ערך עזריאל לתלמידיו 'סדר לדוגמה'. הוא ערך שולחן סדר, ורק החליף את היין במיץ ענבים ואת המצות בקרקרים. חוץ מזה ניהל את הסדר בדיוק כפי שהדברים נעשים בליל הסדר עצמו. רוב התלמידים באו ממשפחות שאינן שומרות מצוות. בעבור רבים מהם זו הייתה הפעם הראשונה לראות כיצד מתנהל הסדר המסורתי. הם לא חדלו לשאול ולהתעניין. עולם חדש נחשף לפניהם. ביום הראשון של חול המועד פסח שב עזריאל ופגש את תלמידיו. גם השיעור הזה עסק בענייני חג הפסח, וכדרכו הוא ריתק את התלמידים. כולם הקשיבו בעניין, חוץ משתי הבנות שנמנמו שוב ושוב. בסוף השיעור נותרו השתיים בכיתה. עזריאל הבין שרצונן לשוחח עמו. האחות הגדולה פנתה אליו בהיסוס וביקשה: "אנא, אל תגלה לאיש את מה שנספר לך". עזריאל הבטיח למלא את בקשתן. החשש ניכר היטב על פני השתיים. הן החליפו ביניהן מבטים נבוכים, ובסופו של דבר אזרו אומץ.

הגדולה החלה לספר: "זוכר את ההדגמה שעשית לנו על ליל הסדר?". עזריאל הנהן. "ובכן, אם אתה זוכר, אחותי הקטנה שאלה אותך מדוע עושים את כל הדברים האלה, ואתה השבת לה שכך ציווה אותנו א-לוקים, ואנו גם רוצים להזכיר לעצמנו כמה א-לוקים טוב ושהוא הוציא אותנו ממצרים". עזריאל הניד בראשו לחיוב. הוא זכר היטב את הדו-שיח הזה.השתיים הוסיפו וסיפרו שבשובן הביתה, נלהבות ונרגשות, מיהרו לשתף את אמן בחוויית הסדר לדוגמה. "גם אנו רוצות לערוך סדר בליל פסח", אמרו האחיות. האֵם הביעה נכונות, אך הכול התהפך כאשר חזר אביהן הביתה ושמע את החדשות.

"אבא אינו יהודי", הוסיפה הילדה וסיפרה. "הוא כעס מאוד וצעק: 'בשום אופן לא!'. אחר-כך, כשביקשנו שוב, כעס עוד יותר, והזהיר שיכה אותנו אם נוסיף לדבר על כך. הוא גם צעק על אימא, על ששיתפה פעולה איתנו". הילדות סיפרו עוד: "החלטנו שנעשה את סדר פסח על אף סירובו של אבא, כי זה רצון א-לוקים. הגינו תכנית. הוצאנו כסף מקופת החיסכון שלנו, ולמחרת הלכנו לחנות. קנינו מצות ומיץ ענבים. גם לקחנו חבילת חסה מהמקרר, והסתרנו הכול במרתף. "בליל חג הפסח העמדנו פנים שהלכנו לישון, אך בשעה מאוחרת, כאשר בבית השתררה דממה, יצאנו בשקט מן המיטות והתגנבנו אל המרתף. היה חושך וחששנו שחריקת מדרגות העץ תחת רגלינו תגיע לאוזניו של אבא הישן. "פסענו אט-אט, כמו גנבים, עקב בצד אגודל, עד שהגענו בשלום אל המרתף. שם הדלקנו נרות, ערכנו על השולחן את המצות, מיץ הענבים והחסה, ועשינו את ליל הסדר, בדיוק כפי שהדרכת אותנו. קראנו בלחש קטעים מההגדה. שאלנו בשקט 'מה נשתנה'. הכול נעשה בשקט, מחשש שמישהו מבני הבית יתעורר, ואז... אפילו לא רצינו לחשוב על מה שיקרה. "כשסיימנו סידרנו הכול כבתחילה, וחמקנו בשקט לחדרנו. השעה כבר הייתה מאוחרת מאוד, היינו עייפות, אך מאושרות.

"למחרת ערכנו את הסדר השני באותה מתכונת. הפעם כבר היינו מנוסות, והפחד פחת. אפילו היינו משועשעות יותר. שמחנו מאוד שהצלחנו לחגוג את ליל הסדר פעמיים בהצלחה. "אחרי שני לילות שבהם ישַנו מעט אנחנו היום עייפות מאוד. אבל אנו סומכות עליך שלא תספר דבר, כי אם אבא ישמע על כך, אוי ואבוי לנו"... המורה הנדהם הביט בשתיים בהשתאות, מתקשה לעכל את סיפורן. "לא אגלה דבר", שב והבטיח להן. "אין לכן מה לדאוג". כאשר יצאו מן הכיתה, התיישב על כיסאו ומעיניו זלגו דמעות. סיפורים מימי האנוסים קמו עכשיו לנגד עיניו. כעבור זמן סיפר לחברו: "אינני יודע אם לי היה האומץ לעשות כפי שהן עשו! מסירות הנפש של שתי הילדות טלטלה את ליבי".

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

מנכ"ל ארגון "אורי עוז-הפקות"חבר בעמותות "רוח טובה" "החוויה היהודית"מנהל קשרי חברה וקהילה ב"קמפוס מופת למדעים",אחראי על מיזמים חינוכיים ,קשרי קהילה ומשימות לאומיות בפרוייקט "מצליח" -מצויינות לימודית חברתית, מנהל אתר "תורה" http://www.torah.in/he1

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת דוד דרומר

מאת: דוד דרומריהדות26/11/18816 צפיות
הגמ' מביאה סגולה להצלחה בלימוד:ללמוד ליד נהר - סימן טוב הוא - כשם שמי הנהר שופעים ואינם פוסקים, כך לא יפסק לימודכם ויצליח. (כריתות ו.(

מאת: דוד דרומריהדות12/11/18835 צפיות
אין ספק שתמימות מעלה נשגבה היא, אבל אין לה ערך אצל הרמאים ...

מאת: דוד דרומריהדות06/11/18846 צפיות
בסוף, הכול יהיה טוב. אז אם זה לא טוב, זה לא הסוף !!

מאת: דוד דרומריהדות04/11/18839 צפיות
אדם צריך להאמין שאפילו קש המונח על הארץ הוא בגזירת השם יתברך שגזר להיות מונח שם. ויש השגחה פרטית איך תהא מונחת עם הקצוות לכאן או לכאן. (אמרי פינחס).

מאת: דוד דרומריהדות31/10/18680 צפיות
דבר גדול זה להיות בשמחה - כל ההישג של היצר הרע הוא לא רק עצם העבירה, אלא העצבות שאחר כך "... (שמש ינון)

מאת: דוד דרומריהדות29/10/18672 צפיות
הגאון החסיד רבי הילל מפריטש אמר: כשמתרגלים לחושך, מתחילים לחשוב שהחושך הוא אור.

מאת: דוד דרומריהדות22/10/18472 צפיות
אם אין לאדם אישה, אין לו במה לתרץ את מעשיו; אבל כשיש לו אישה, היא משמשת בעבורו 'עזר כנגדו' ומעתה יש לו תירוץ נוח לכל מה שאין הוא רוצה לעשות, בטענה שהאישה אינה מסכימה לכך.

מאמרים נוספים בנושא יהדות

מאת: בתיה כץיהדות12/11/1960 צפיות
- הגיוני, הגיוני, אבל מה עם הוכחה? אנשים רבים התחזקו ב"ה הודות לתיאוריה שהצעתי. אף על פי כן היו ששאלו "תיאורית המושכלים בוחנת עובדות במציאות אך מסיקה מסקנות על פי ההגיון, דווקא היכן שאין עובדות. הרי אתה לא מוכיח מהי האמת אלא מוכיח את האמת שבה עלינו להאמין, לפי המציאות שנקלענו לתוכה".

מאת: בתיה כץיהדות12/11/1950 צפיות
מאמר זה ידון ב-סדר, ארגון, הרכבה, עקביות ובמה שרק נראה כסדר, ארגון, הרכבה, עקביות. במאמר זה נתייחס לדעה הסוברת שאין כל דבר מסודר ביקום

מאת: בתיה כץיהדות12/11/1952 צפיות
כיצד היינו נוהגים ללא תורה, האם האמת נמצאת מעבר לים ומדוע עלינו לחפש תורה. במאמר זה נוכיח שהאמת האלוקית לגבי הטוב והרע, צריכים להנתן בספר הדרכה והאדם מטבעו לא ידע מהו טוב ומהו רע.

מאת: בתיה כץיהדות12/11/194917 צפיות
לאדם יש צורך בעבודת השם. משמעות החיים היא עשיית הטוב. באדם קיים פחד מן המוות והרגשת קיום הנצח. לכן האדם מטבעו מבקש לקיים את רצון בוראו כדי לזכות בעולם הבא. הטוב והרע הם יחסיים ולכן צריכה להיות תורה מוחלטת בעולם.

מאת: בתיה כץיהדות12/11/1955 צפיות
האל אינו זקוק לתפילותינו או ליחסינו אליו, ואולי איינשטיין ושפינוזה צדקו ולאל אין כלל עניין באדם. האם הבורא עזב את העולם? כיצד נוכל לדעת האם לבורא יש בכלל עניין במעשיו של האדם?

מאת: בתיה כץיהדות12/11/1948 צפיות
פרופסור אלברט איינשטיין, גאון יהודי שהפך ל"שם דבר" ואחד מהמוחות הגדולים ביותר שעולם המדע הכיר, הסיק את המסקנות הברורות מאליהן הנובעות מהתבוננות בעולם מורכב כל כך כעולמנו. הוא הכיר היטב את חוקי הפיסיקה ביקומנו המופלא, ולאור זאת טען פעם אחר פעם בפני כלי התקשורת והמדיה הכלל-עולמית, כי יש בורא לעולם המחזיק את הקוסמוס ומאפשר את קיומנו המתוכנן והבלתי אקראי. הוא האמין באלו-הים, בכח עליון, בורא היקום, המחוקק והשומר הבלעדי של ההרמוניה הקוסמית.

מאת: בתיה כץיהדות12/11/1947 צפיות
ההינדואיזם הוא מקבץ של דתות הודיות לא מאורגנות, בלא מסורה או הדרכה ברורה, ובדומה לבודהיזם הן לא יותר מאשר דרך חיים להמונים. ההבדל היחיד בין ההינדואיזם לבין הבודהיזם, הוא שבהינדואיזם ניתן למצוא אמונה באלילים ופרשנויות דמיוניות לטבע.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica