חפש מאמרים:
שלום אורח
22.03.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

הכתב הפיניקי – אופס, מה זה?

מאת: גדעון צורארכאולוגיה01/10/20164340 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

כאשר אנו קוראים מאמרים או  מחקרים או מעיינים בספרי לימוד, שעיסוקם בשפות השמיות העתיקות, נפגוש לרוב את המונח  'הכתב הפיניקי' או 'האלפבית הפיניקי'.  לעניות דעתי מושג זה שגוי מיסודו, והשימוש בו טועה ומטעה. כתב זה הינו למעשה 'כתב כנעני', כתב שהיה בשימושם של כל העמים במרחב הלבנט. ושמו של 'הכתב הפיניקי' נולד עקב העובדה, שהוא נמצא גיאוגרפית במרחב הפיניקי. ואין לו כל ייחוד שיקרא כך. הכתב הפיניקי איננו עומד לבדו בסוגיה זו, ניתן לצרף אליו גם את הכתב העברי עד למאה ה-6 או ה-5 לפנה"ס בקירוב, הכתב האדומי, הכתב המואבי, הכתב העמוני, הכתב הפלישתי והכתב הארמי עד המאה  ה-8 לפנה"ס בקירוב. רשימת כתבים זו, מהווה למעשה כתב אחד - 'הכתב הכנעני'.

קיצור תולדות הכתב – לפני כששת אלפי שנים המציאו המצרים את כתב ההירוגליפים, הנקרא במקומותינו כתב החרטומים. כחמש מאות שנים לאחר מכן, המציאו השומרים את כתב היתדות. היות ושומר נכבשה על-ידי ממלכת אכד, הפך כתב היתדות לכתב אכדי. על הכתב המצרי היו אמונים בעיקר כוהני הדת. ואילו הכתב האכדי התפתח אל מחוץ למסופוטמיה, והפך לכתב בינלאומי להעברת אגרות בין המלכים השונים במרחב הלבנט המורחב. בכל אחת מערי המרחב נמצא סופר, שאמון היה על הכתיבה לפני המלך או שליט העיר. ניתן להניח שסופרים אלה ועוזריהם, הכירו הן את כתב ההירוגליפים המצרי והן את כתב היתדות האכדי.

לפני כארבעת אלפי שנים, הסופרים שישבו בערי כנען המציאו את הכתב הכנעני, כתב שנבע מתוך השפה הכנענית שדוברה בכנען. כתב אלפביתי שכלל 22 סימנים, כאשר בתחילתו הכתב היה כתב ציורים (פיקטוגרפי), ציורים שסימנו את האותיות. סופרים אלה ניסו לפשט את הכתיבה, על-פני כתב ההירוגליפים המצרי, וכתב היתדות האכדי, כתבים שכללו מאות סימנים כל אחד. הכתב החדש הומצא במרכזה של ארץ כנען, ומשם הוא זרם לעבר מדינות הפריפריה. הכרת כתב ההירוגליפים המצרי הקלה על הסופרים הכנעניים, בבחירת הציורים בהתאמה לשמות האותיות.

המצאת הכתב הכנעני סימנה נקודת ציון חשובה בתולדות האנושות. כיום מרבית מדינות העולם כותבות בכתב, שמוצאו מהכתב הכנעני. היות ומוצאנו מן הכנענים,ניתן לצטט בהסבה משיר של חיים חפר – 'הראש הכנעני המציא לנו פטנטים'.

הכתב הכנעני התפתח לאיטו לאורך השנים, מפאת מיעוט ממצאים ארכאולוגיים לא ניתן לדעת מתי החל הכתב לקרום עור וגידים, או מהי נקודת ההתחלה הכרונולוגית. המומחים בחקר הארכיאולוגיה גורסים שהכתב החל במאה ה-18 לפנה"ס, וזאת על-פי הממצא הקדום ביותר. ניתן לחלק את תהליך התפתחות הכתב הכנעני, לשלושה שלבים עיקריים. השלב הראשון, כאשר הכתב היה פיקטוגרפי, המורכב מציורי אותיות. התרחש מתחילת המצאת הכתב ועד למאה ה-14 לפנה"ס בקירוב. החל מהמאה ה-13 לפנה"ס ועד לסופה של המאה ה-11 לפנה"ס, מתרחש השלב השני, שלב שבו הסופרים מחפשים את הדרך הקלה לכתיבת האותיות, לצורתן וכיוונן הסופי. לכיוון כתיבת השורות מימין או משמאל, ודרך המעבר בין השורות הכתובות. השלב השלישי שהחל בתחילת המאה ה-10 לפנה"ס בקירוב, ועדיין לא הסתיים. שלב שבו הכתב התייצב בצורתו, למעט הבדלים מינוריים בחלק מאותיות בהמשך. כתיבת המילים והשורות נקבעה סופית מימין לשמאל.

המחקר הארכיאולוגי הגדיר שמות לתהליכי התפתחות הכתב. ולמקבצי הממצאים הארכאולוגיים על-פי מיקומם הגיאוגרפי או על-פי המסה הכתובה בהם. קרי מספר השורות הכתובות או ריבוי אותיות או מילים. שני השלבים הראשונים בהתפתחות הכתב, הנזכרים לעיל, נקראים בעגה המקצועית כתב 'פרוטו-כנעני'. ניתן לקרוא לו בעברית כתב 'קדם-כנעני'. המשכו הטבעי של הכתב 'הפרוטו-כנעני', אמור היה להיות 'הכתב הכנעני'. אבל לא! שם זה נעלם ואינו מופיע במרבית החומר הכתוב העוסק בכתבים שמיים עתיקים. למעשה, ברגע שהכתב 'הפרוטו-כנעני' סיים את דרכו. לקראת סופה של המאה ה-11 לפנה"ס. החלה תקופתו של 'הכתב הפיניקי' ולאחר מכן 'הכתב העברי' ומקבילו 'הכתב הארמי'. וישנם חוקרים המוסיפים לרשימה את הכתבים: המואבי, העמוני והאדומי.

לדעתי אי השימוש במונח 'הכתב הכנעני' גרם לאי צדק משווע לממציאי הכתב. אותם סופרים כנענים אלמונים, שתרמו לשינוי פני ההיסטוריה, וקשה לומר מה היינו עושיםהיום בלעדיהם. כל שמות הכתבים השונים שבאו במקומו של 'הכתב הכנעני', מציינים מיקום גיאוגרפי ותו לא. הכתב הפיניקי, הכתב היהודאי, הכתב הארמי, הכתב המואבי וכו'. אין בהם כל ייחוד שישנה את שמו של 'הכתב הכנעני'. למה הדבר דומה, אם ניקח לדוגמה את הכתב האנגלי, ונאמר שהכתב האנגלי הנכתב בקנדה הוא 'כתב קנדי' והכתב האנגלי הנכתב באוסטרליה הוא 'כתב אוסטרלי' והכתב האנגלי מארצות הברית הוא 'כתב אמריקאי', ועוד רבים אחרים.אבל כל זאת קורה במציאות, ואולי הגיע הזמן לתקן את הטעון תיקון ולקרוא לטקסטים השונים שנמצאו ברחבי הלבנט, ומעבר לים, בשמם הנכון, 'הכתב הכנעני'.

הכתב הפיניקי – מושג זה נטבע, כתוצאה מגילוי כתובות עתיקות. של מלכי העיר גבל. חורבות העיר גבל נמצאות בסמוך לכפר ג'ובייל בלבנון. היוונים קראו לעיר בשם 'ביבלוס', שפירושו ספר ביוונית. לעיר גבל קיימים מספר אזכורים במקרא. תחילתן הכרונולוגית של כתובות מלכי גבל, מתוארכת לסופה של המאה ה-11 לפנה"ס, או לתחילתה של המאה ה-10 לפנה"ס. בעת ההיא, ישבו במרחב הלבנוני ובצפונה של ישראל דה היום כנענים. שנקראו על-ידי היוונים 'פיניקים'. לכתובות מלכי גבל היה יתרון שלא יסולא בפז, על פני מרבית החומר הכתוב במרחב הלבנט. הן נחקקו על-גבי אבנים. ולכן הן שרדו את פגעי האדם והזמן. לעומת כתובות שנכתבו בכנען על גבי עורות צאן ובקר או פפירוסים מצריים, שנעלמו ואינם­­ עוד. אם כי יש לקחת בחשבון, שקיימים במרחב הכנעני אתרים רבים שלא נחפרו, או שלא נחפרו במלואם. ובהם עשויות להימצא כתובות אבן או חרס.

מתחילת המצאת הכתב הכנעני ועד לסופו של האלף השני לפנה"ס, נמצאו במרחב הלבנט, ממצאים ספורדיים של טקסטים הכתובים בכתב הכנעני. רוב הממצאים היו בני מילה אחת, או חלקי מילה או מילים. להוציא שני חרסים הכתובים במספר רב של אותיות, אבל ללא מילים. האוסטרקון מעזבת צארטה והאוסטרקון מחורבת קאיפה. שני לוחות חרס ששימשו ללימוד כתיבה. שניהם מהמאה ה-12 לפנה"ס. קיים דמיון בין האותיות המזוהות בשני החרסים, למרות שהם נכתבו ככל הנראה על-ידי סופרים מתלמדים, שנמצאו בשני אתרים הרחוקים כ- 50 ק"מ בקו אווירי אחד מהשני. וניתן להוסיף גם את הכתבים שנגלו בסרביט אל-ח'אדם בסיני. אוסף של אותיות ללא מילים, למעט אחת. (ראו פירוט בהמשך)

והנה התגלה לארכיאולוגיה אוצר בלום בדמות כתובות מלכי גבל. היות וכאמור והם נמצאו במרחב הפניקי הקדום, הטקסים הכתובים קיבלו את השם 'הכתב הפניקי'. מה מייחד את הכתב הזה מן הכתב הכנעני. שלוש אותיות בלבד שונות, מתוך עשרים ושתיים האותיות של האלפבית הכנעני. הסופרים הפניקיים החליטו ככל הנראה, לחרוג קמעה מן מוסכמות של הכתב המגיע לארצם, מאי שם בכנען.

בעת כתיבת האות "א" סופרי פיניקיה הזיזו שמאלה את הקו המדמה את קרני השור. ובמקום שיהיה במרכז המשולש המדמה את ראש השור, הוא נמצא בקצה המשולש או בקצה אפו של השור. למה? לאל או לבעל הפתרון.באות "כ"נשאר המוטיב הארכאי, שלוש אצבעות מחוברות. בכנען הוסיפו קו מתחת לאצבעות, מעין זרועה או רגל. האות "מ" בכנען צוירה בדומה למקור המצרי, קו מים אופקי עם גלים. בפניקיה קו המים הופך להיות אנך, מעין מפל מים. לאות בפניקיה יש יתרון, היא צרה יותר, ולכן תופסת פחות מקום ברוחב השורה. היות ויתר אותיות האלפבית מפיניקיה נכתבו כדוגמת האותיות מכנען. ניתן להניח שסופרי פיניקיה היו מעורים ביסודות הכתב הכנעני, וכל השינויים מקורם ביוזמה מקומית.כתובת נוספת הכתובה בכתב הכנעני, אך דוברת ארמית אותרה בתל פחריה. תל הנמצא בצפון מזרח סוריה, ליד הגבול התורכי. מקום רחוק מאד מליבה של ארץ כנען. גם כאן סופרי העיר, חרגו בשלוש אותיות מהכתב הכנעני. האות "מ" נכתבה כדוגמת הכתב מפניקיה, קו זרימת המים מצויר אנכית, כמפל. האות "ע" נכתבה עם נקודת האישון בעין, צורת כתיבה ארכאית מן המאות ה-13 וה-12 לפנה"ס. ואילו האות "ל" נכתבה הפוך, החלק המעוגל באות נמצא למעלה ולא למטה כדוגמת האות מכנען. היות ויתר האותיות כתובות בדומה למקור הכנעני, ניתן להניח שהשינויים בשלושת האותיות הנה יוזמה של הסופרים המקומיים.

הייתי מסכם קטע זה וחוזר ואומר, שאין דבר כזה 'כתב פיניקי'. ניתן לומר 'כתב כנעני' בנוסח פיניקיה. או כתב כנעני מפיניקיה. דבר דומה ניתן לומר ביחס לכתב העברי, הכתב העברי קרם עור, רק כאשר אותיות הכתב הכנעני, הוחלפו באותיות הכתב האשורי המרובע. אי שם, לאחר חזרת גלות בבל בשנת 538 לפנה"ס. עד לתקופה זו כל הכתבים שאותרו בשטחי ישראל ויהודה, היו כתובים בכתב הכנעני. זוהי גם השפה שדוברה אז בארץ. ויש לכך אישור במקרא. בספר ישעיהו כתוב: 'בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן, וְנִשְׁבָּעוֹת, לַיהוָה צְבָאוֹת' (ישעיהו יט,יח) הפסוק מספר על חמשת הערים במצרים שהיו מאוכלסות בגולים מישראל ויהודה, ששפתם הייתה כנענית. ומי שדיבר כנענית, כתב גם בכתב הכנעני.

 

הכתב הכנעני מלווה אותנו עד עצם היום הזה. ראשית, הכתב העברי ממשיך לשאת בגאון את שמות אותיות האלפבית, כפי שנתנו להם הסופרים הכנענים לפני 4000 – 3000 שנים. וזאת גם לאחר המעבר של הכתב הכנעני לכתב אשורי המרובע, הכתב הכנעני נשא סממנים של קדושה בקרב היהודים. וניתן למצוא אותו על מטבעותהחל מהתקופה הפרסית במאה ה-4 לפנה"ס. דרך התקופה ההלניסטית או החשמונאית במאות ה-2וה-1 לפנה"ס. כולל מלחמת היהודים ברומאים, בשנים 70-66 לפנה"ס ועד למטבעות מרד בר-כוכבא, בשנים 135-132 לספה"נ.השם 'יהוה' כתוב בכתב הכנעני במגילות ממערות הקומראן.וכיום בישראל, על המטבעות של שקל אחד ועשרה שקלים,מופיעות מילים הכתובות בכתב הכנעני. השומרונים שימרו את הכתב הכנעני. ניתן לראות זאת בכתבי הרמב"ן, בסוף פירושו לתורה. כאשר הגיע לארץ ישראל בשנת 1267 לספירה - "מצאתי שם בידי זקני הארץ מטבע כסף שבשני הצדדין סביב, כתב מפותח באר היטב. והראו את הכתב לכותיים (שומרונים) וקראוהו מיד"

לפני אלפיים וחמש מאות שנים בקירוב, כתב ההיסטוריון היווני הרודוטוס. שמוצאו של האלפבית היווני מפיניקיה. למרות הסתייגויות של היסטוריונים אחרים וחוקרים למינהיים, הנחה זו הפכה לעובדה קיימת, וניתן למצוא אותה, כמעט בכל ספר או מאמר העוסקים בכתבים שמיים עתיקים. והשאלה היא, האם מישהו מכל אותם החוקרים בחן הנחות אלו לאשורן. היות וניתן לערוך השוואה בין אותיות הכתב שנמצאו בפניקיה ובכנען, לבין אותיות הכתב היווני הארכאי. וכפי שציינתי קודם לכן, ישנם שלוש אותיות חריגות בטקסטים שנכתבו בפיניקיה, בהשוואה לטקסטים אחרים שנכתבו בכתב הכנעני. על מנת לפשט את הפולמוס, בחרתי בצד היווני את הכתובת המופיעה על 'גביע נסטור'. גביע שנמצא באזור האי איסקיה במפרץ נאפולי, הכתובת על הגביע דוברת יוונית וכתובה עדין מימין לשמאל, האותיות בחלקן כתובות בכתב הכנעני. ואת הכתובת הנמצאת על 'כד דיפילון' כד שהתגלה באתונה. שתי הכתובות מתוארכות למחצית המאה ה-8לפנה"ס. ומנגד כתובות של ששת מלכי גבל מפיניקיה: אחירם, יחימלך, אלבעל, שפטבעל, אבבעל ועזרבעל, כתובות אלו מתוארכות למאה ה-10 ועד לתחילת המאה ה-9 לפנה"ס. אפשר להתייחס לכל הכתובות כמקשה אחת, היות וההבדלים ביניהם מינוריים. ולשם השוואה, ממצאים שונים מכנען גופא, החל מהמאה ה-13 לפנה"ס. אין כל מידע, מתי היוונים אימצו את הכתב הכנעני.

האות "א" -איור האות מדמה ראש של שור, בצורת שתי צלעות של משולש ללא קו בסיס, כאשר החוד הנוצר על-ידי שתי הצלעות, מהווה את אפו של השור. באמצע המשולש קיים קו ישר המייצג את קרני השור  איור האות עשוי לנוע על צירו, כאשר החוד יכול וימצא פעם ימינה או שמאלה ופעם למעלה או למטה. זהו איור האות שהיה מקובל בכנען גופא, לפחות מהמאה ה-13 לפנה"ס. וכאמור סופרי העיר גבל בפיניקיה, שינו את צורת האות. כאשר הקו המייצג את הקרני השור, הוסט ממרכז המשולש לעבר החוד, או לאפו של השור. ומנגד סופרי יוון, בשתי הכתובות של נסטור ודיפילון, כתבו את האות, בדיוק כפי שכתבו אותה סופרי כנען. כך שאין כל סיכוי, שסופרי יוון העתיקו את האות 'אלפא', מהנוסח הפיניקי של הכתב הכנעני !

האות 'כ' –האות מאיירת, שלוש אצבעות של כף היד המחוברות למטה. זוהי גרסת האות כפי שנכתבת על-ידי סופרי פיניקיה. סופרי כנען הוסיפו קו היורד מטה,בהמשך לחיבור האצבעות, מעין זרוע. בנוסח הפיניקי האות כוללת 3 קוים ואילו בנוסח הכנעני לאות 4 קוים. האות 'קפא' היוונית שאומצה מהאות כף הכנענית כוללת 4 קווים – K כך, שאין שום סיכוי, שהאות היוונית נלקחה מהנוסח הפיניקי של הכתב הכנעני !

האות 'מ' -האות צוירה לראשונה כקו מים אופקי עם גלים.החל מהמאה ה-13 לפנה"ס בקירוב, סופרי כנען חיפשו דרכים לשיפור כתיבת האותיות. במסגרתן, האות עברה שינוי כיוון, לאיור אנכי, דמוי מפל מים.במאה ה- 10 לפנה"ס בקרוב, כתיבת האות בכנען חוזרת למקומה הטבעי באיור אופקי כבעבר. אלא מאי, סופרי פיניקיה נשארים עם איור האות הארכאי, כמפל מים אנכי. כך, שאין שום סיכוי, שהאות היוונית 'מיו' נלקחה מהנוסח הפיניקי של הכתב הכנעני !

ניתן לומר בוודאות לאור ממצאים אלה, שסופרי יוון העתיקו את הכתב הכנעני, מסופרי כנען! ובשום פנים ואופן, לא מהכתב הכנעני בגרסה פיניקיה.

סרביט אל-ח'אדם - המצרים הקדמונים הפעילו בסיני, במקום הנקרא 'סרביט אל-ח'אדם'.אתר לכריית אבני טורקיז. המקום הפך לאתר ארכיאולוגי לאחר שנתגלו בו כתובות בכתב הכנעני הפיקטוגרפי. המומחים שחקרו את האתר חלוקים בדעותיהם לגבי המועד בו נכתבו הכתובות. רוב החוקרים מתארכים את האתר למאות ה-18 – ה-17 לפנה"ס. ואילו חוקרים אחרים מתארכים את האתר למאות ה-16 – ה-15 לפנה"ס. הכתובות שנמצאו במקום נקראות בשם 'כתב פרוטו-סינאי' – למה, לא ברור ? והרי אין כל המשך לכתב זה בסיני, אין 'כתב סינאי'.

מעבר לכך ניתן לבצע השוואת אותיות בין ממצאים כתובים מארץ כנען לבין הממצאים באתר זה. על חרס מתל גזר נמצאה חרוטה המלה 'כלב'. יש חולקים על האות "ל", אבל האות "ב" במלה, זהה לחלוטין לאות "ב" הכתובה בסרביט אל-ח'אדם. מנגד האות "כ" במלה, קדומה יותר מאשר האות "כ" בסרביט אל-ח'אדם. אות זו מציירת את כל מסגרת כף היד עם 5 אצבעות, לעומת הציור בסרביט אל-ח'אדם, בו נראות רק 4 אצבעות עם קו המחבר ביניהם, הקו עליון של כף היד. כתובת החרס מתל גזר מתוארכת למאה ה-17 לפנה"ס, מכאן ניתן לומר בוודאות שכתובות סרביט אל ח'אדם מאוחרות יותר מן הכתובת מתל גזר.

ממצא נוסף במרחב הדרומי הכתוב בכתב הכנעני, נמצא במצרים גופא, במקום הקרוי 'ואדי אל-חול' כתובת החקוקה בסלע, המתוארכת למאה ה-18 לפנה"ס. כתובת זו וכתובות 'סרביט אל-ח'אדם', ניתן להניח, שנכתבו על-ידי סופרים שהגיעו מכנען. וראוי לציין שבתקופה זו. המאות ה-18 עד ה-16 לפנה"ס, מצרים נכבשת על-ידי כנענים – החיקסוס. לא ניתן לקשור אותם לכתובות, אך אין גם לשלול זאת. קהל הקוראים מתבקש להתעלם ממאמרים בהם כתוב: "שדווקא עובדי מכרות כנענים בורים, במדבר סיני, היו כנראה מי שהמציאו את האלפבית" או "כורים כנענים במכרות אחראים לאחת ההמצאות ששינו את ההיסטוריה".

­­

 



תגיות המאמר: כתב, עברי, פיניקי


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת גדעון צור

מאת: גדעון צורהיסטוריה04/07/154282 צפיות
מסורת המקרא מציגה את נחלת שבט גד מעבר לירדן, ממזרח לארץ כנען. ביינות לשבט ראובן מדרום וחצי שבט מנשה מצפון. גבולות השבטים מסתמכים על הכתוב בספר יהושע. ומנגד, קיימות במקרא סתירות לגבי מיקומה של נחלת שבט גד, שטח נחלה זו משתנה בספר במדבר (במדבר לב) ומשתנה שוב בספר דברי הימים (דברי הימים א, ה). נתונים אלה מעלים את הסברה שנחלת שבט גד, מקורה ביצירה ספרותית דמיונית.

מאת: גדעון צורלימודי דתות23/11/142488 צפיות
סופרי המקרא, כאשר כתבו על האיברים המוצנעים בגוף האדם, השתמשו בדרך כלל בשלוש מילים - ערווה, חלציים ועורלה. מעבר למילים אלו קיימות במקרא מתי מעט של מילים הדנות באברי הרבייה הגבריים. מילים אלו כרוכות בעיקרן בציוויים -

מאת: גדעון צורהיסטוריה22/09/142269 צפיות
פסוק אחד במקרא – כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר, מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה, בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר, (מלכים א, ה,ד) עורר תיאבון בקרב מלומדים רבים בחלד, להרחיב את שטחי ממלכתו של שלמה המלך

מאת: גדעון צורארכאולוגיה29/07/142594 צפיות
אני עסקתי בחקר, מקור שמם העתיק של אותיות האלפבית העברי. במחקר, נעזרתי גם בכתובת הנקראת 'האוסטרקון מחורבת קיאפה'. כל המומחים התייחסו אל הכתב באוסטרקון ככתב עברי, ונקבע כי לשון הכתוב היא עברית. מכאן שזוהי הכתובת העברית הקדומה בעולם - לדעתי הניתוח האפיגרפי של הכתובת מקיאפה שגוי ביסודו, עקב פענוח לא נכון של האותיות. ולאור זאת, לא ניתן למצוא כל קשר בין הכתוב לבין השפה העברית.

מאת: גדעון צורהיסטוריה13/05/144911 צפיות
חלקו השני של המאמר, בא לספר את מקור שמן הקדום של אותיות האלפבית הכנעני. השם הראשוני של כל אות ואות, כפי שנתנו לו הכנענים, ולאחר מכן שינוים שחלו בשמות האותיות, עקב שינוים בציורי האותיות, או מנת להקל על הגיית השמות. חלק משמות אותיות האלפבית שלנו נושאות את שמן מזה כ- 4000 שנה.

מאת: גדעון צורצדק חברתי24/02/147999 צפיות
בחודש מרץ שנת 2000 נפטרה לילי ז"ל, רעייתו של אריאל שרון. על–פי בקשתה היא נקברה על גבעת הכלניות. במסגרת קבורה זו, עושה שרון כל עבירה אפשרית מתחום המקרקעין. קבורה בקרקע חקלאית, שהיא גם אתר עתיקות מוכרז, וכל זאת ללא רישיון קבורה במקום, וללא היתר כנדרש בחוק. ומעל הכל הוא איננו בעל זכות בקרקע. כחמש שנים לאחר הקבורה, פונה נעם פדרמן, ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, בדרישה להעתיק את הקבר של המנוחה לבית עלמין. ולאחר מכן, פדרמן מגיש עתירה לבג"ץ, נגד ראש הממשלה אריאל שרון ונגד היועץ מזוז. בית המשפט בפסק דין זה, נתן ידו לפגיעה קשה בשלטון החוק ולפגיעה באינטרס הציבורי. וקיימת האפשרות - שאריק שנלחם את מרבית חייו בערבים, במותו נקבר בבית קברות מוסלמי.

מאת: גדעון צורחוק ומשפט - כללי09/12/111039 צפיות
פסקי הדין של ועדות הערעור לפי חוק הנכים, שנפסקו נגד נכי צה"ל, אינם מתיישבים עם תכלית החוק, חורגים ממתחם הסבירות ושגויים בלשון המעטה. הם מתנהלים על-פי הלכות בית המשפט העליון בלבד, ובניגוד גמור להוראות החוק, ועל כן הם בגדר עורבא פרח.

מאמרים נוספים בנושא ארכאולוגיה

מאת: גדעון צורארכאולוגיה29/07/142594 צפיות
אני עסקתי בחקר, מקור שמם העתיק של אותיות האלפבית העברי. במחקר, נעזרתי גם בכתובת הנקראת 'האוסטרקון מחורבת קיאפה'. כל המומחים התייחסו אל הכתב באוסטרקון ככתב עברי, ונקבע כי לשון הכתוב היא עברית. מכאן שזוהי הכתובת העברית הקדומה בעולם - לדעתי הניתוח האפיגרפי של הכתובת מקיאפה שגוי ביסודו, עקב פענוח לא נכון של האותיות. ולאור זאת, לא ניתן למצוא כל קשר בין הכתוב לבין השפה העברית.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica