חפש מאמרים:
שלום אורח
18.12.2017
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

אמרי שפר כ"ג ניסן ה'תשע"ז

מאת: דוד דרומריהדות19/04/2017123 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

בשביל הוצאות שבת צריך אדם לחלק לצדקה יותר מן המתבקש, שיהיה לעני לעשות את השבת ברווח ולא בצמצום. ולומדים אנו זאת - " אמר הגאון רבי חזקיהו מדיני ז''ל בדרך צחות "- מהמשנה הראשונה במסכת שבת ': יציאות השבת שתיים שהם ארבע , ' לגבי הוצאות השבת צריכים לתת שתיים - שהם ארבע.".

בשביל כבוד צריך לעבוד.

"     בשביל לחלום... צריך קודם כל לישון ."

בשבת הגיהינום שובת ועל כך הקב"ה אומר: האש שלי, פיו של גיהינום, שובתת בשבילכם, ולכן גם האש שלכם תשבות ביום השבת. (בעל הטורים)

המכתב אל ר' משה (מעשיהם של צדיקים).

ריב פרץ בין פריץ העיירה לבין היהודי , שחכר את משקו ואת פונדקו. כעס הפריץ על היהודי והודיע לו , שמהיום והלאה בטלה החכירה מכל וכל! נדהם היהודי: בלא השדות והפונדק החכורים יוותר ללא מקור פרנסה! עצוב ומדוכא, כאדם שעולמו חרב עליו, בא האיש האומלל אל הרבי בעל ה"צמח צדק", וסח באוזניו את הצרה , שפקדה אותו.

הרבי האזין לדברי היהודי, ולבסוף נתן לו אגרת עבור יהודי אחר, בשם ר ' משה, המתגורר בעיירתו. "מכתב זה יעזור לך", עודדו, והיהודי יצא מחדרו רגוע. בהיותו ברחוב הביט אל מעטפת המכתב - ונפלו פניו: על המעטפה נכתב "לכבוד ר ' משה ראטנר". התפלא האומלל, הייתכן , שה"צמח צדק" טעה והחליף משה במשה?  זאת לדעת: שני יהודים הנושאים את השם משה התגוררו בעיירה. אחד מהם, המכונה "משה הקטן" (משום קומתו הנמוכה), היה אדם עשיר, ויחסיו עם פריצי האזור - היו מצוינים. ואילו משה השני, שהכל כינוהו "משה הגדול" (משום קומתו הגבוהה), היה אמנם אדם מכובד, אך לא עסק בצרכי הציבור. שם משפחתו של "משה הגדול" היה ראטנר.  התפלא היהודי: מדוע פונה ה"צמח צדק" למשה הגדול שישתדל בעדי, כלום אין כאן טעות? נבוך ואובד עצות עמד בפתח בית הרבי. להיכנס ולשאול את הרבי על העניין לא העז. ללכת אל משה הגדול גם כן לא רצה. לבסוף החליט להימלך בבני ביתו של הרבי ולנהוג בעצתם. הוא פנה אל אחד מבניו של ה"צמח צדק" וספר לו על לבטיו. "אבי אינו טועה", השיב הבן. "סע לעיירתך ועשה , כפי שאמר לך לעשות ".

כשהגיע היהודי לעיירתו פנה אל משה ראטנר, הוא "משה הגדול, והגיש לו את מכתבו של הרבי. הלה התפלא למראה אגרתו של הרבי. אך את מצוות הרבי החליט לקיים. "עלה ושב בחדרון הקטן שבעלית הגג", אמר ליהודי שבא אל ביתו, "אמור שם תהלים, נמתין לישועה שתבוא,  ואולי תבוא היא באמצעותי". עלה החוכר לחדרון, ובעיניים נוטפות דמעות קרא פרקי תהלים. יומיים תמימים ישב שם, והישועה עדיין לא באה.  ביום השלישי נקלעה כרכרה הדורה רתומה לסוסים אבירים לקרבת ביתו של ר ' משה הגבוה - שקעה שם בבוץ סמיך ואחד מציריה נשבר. יום חורף גשום היה אותו יום ובתוך הכרכרה השבורה ישבו הפריץ ובתו הצעירה ורעדו מקור. שעות ארוכות ישבו כך, ואיש לא בא לעזרת ם. היום ירד ומבעד לחרכי הכרכרה הבחין הפריץ באור חלוש, הבוקע מעליית גג סמוכה. בלית ברירה עזב הפריץ את הכרכרה ופנה אל עליית הגג לבקש עזרה. הוא הקיש על דלת העץ, והחוכר, ששלושה ימים אומר תהלים בעלייה, ניגש לדלת ופתחה. מצמץ החוכר מול פני הפריץ, אדם רע מעללים שנשלו מפרנסתו. אולם הפריץ לא הכירו ושטח בפניו את הבקשה: "עזרו לי, כרכרתי נשברה , ואיננו יכולים להיחלץ מן הבוץ".  פנה החוכר להעיר את ר ' ' משה הגדול ' ולספר לו על האורח. הלה ניגש והזמינו ללגום כוס תה חם. עד מהרה הובאה לבית גם בת הפריץ והשניים נהנו מהכנסת האורחים. הם אכלו ושבעו, לנו את שנתם, ובבוקר תוקנה הכרכרה והייתה נכונה לצאת לדרך. בטרם יצאו, ניגש הפריץ וביקש לשלם. "לא אקח כסף ממך", סירב 'משה הגדול'. "יהודי אינו מכניס אורחים תמורת בצע כסף. אולם אם באמת ברצונך לגמול עמי טובה - תוכל לעשות זאת: אחד מידידיי חכר את השדות והפונדק שלך בעבר. אתה נישלת אותו מתפקידו, והאיש נותר ללא פרנסה. מצבו אינו קל.  עליו לפרנס אישה וילדים. השב לו את השדות ואת הפונדק - ויהא זה חסדך עמדי!" . מסכים אני", התלהב הפריץ אסיר התודה. "ויותר מכך: את הפונדק אתן לידידך במתנה!". ואכן, החוכר חזר אל שדותיו והפונדק הפך לנחלתו. עתה הבין כי רבנו ידע, כמובן, את אשר הוא כותב על מעטפת המכתב, ולא היה לו להרהר על כך...

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

מנכ"ל ארגון "אורי עוז-הפקות"חבר בעמותות "רוח טובה" "החוויה היהודית"מנהל קשרי חברה וקהילה ב"קמפוס מופת למדעים",אחראי על מיזמים חינוכיים ,קשרי קהילה ומשימות לאומיות בפרוייקט "מצליח" -מצויינות לימודית חברתית, מנהל אתר "תורה" http://www.torah.in/he1

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת דוד דרומר

מאת: דוד דרומריהדות17/12/1710 צפיות
חנוכה הוא חג של פרסום הנס. כשאדם שמח, באופן טבעי, הוא רוצה לשתף גם אחרים בשמחתו. כשיש לאדם חתונה, והוא עצמו מקור השמחה, הוא מזמין אחרים. כך בח־ נוכה אנחנו רוצים לפרסם את הנס, לשתף אחרים .

מאת: דוד דרומריהדות17/12/1711 צפיות
החלום הולך אחרי פתרונו, כמו שכתוב "ויהי כאשר פתר לנו כן היה" (ירושלמי מעשר שני פ"ד)

מאת: דוד דרומריהדות14/12/1740 צפיות
''חז"ל אמרו: 'מי שאמר לשמן וידלוק, יאמר לחומץ וידלוק'. גם מי שנחמץ חלילה יכול להיתקן בחנוכה ולהאיר באור הקדושה" (ה'שפת אמת')

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע14/12/1744 צפיות
לא פעם אנו עושים מעשים או פעולות אך איננו עושים אותם בהתלהבות המתאימה או שאיננו מבצעים אותם כראוי.

מאת: דוד דרומריהדות13/12/1754 צפיות
גישתה הבסיסית של תורת החסידות - היא לראות את הטוב שבכל אחד ואחד, להאמין בהשגחה העליונה המנחה אותנו, לשמוח על כל רגע של נחת ועל הטוב שניתן לנו מאת הבורא .

מאת: דוד דרומריהדות12/12/1757 צפיות
כתוב במדרש כשבאו לאסור את שמעון לא היו יכולים כל גיבורי מצרים להתגבר עליו, עד שבאו מנשה ואפרים

מאת: דוד דרומריהדות11/12/1766 צפיות
''הרצון להיות טוב לכל, בלי שום הגבלה. לא בכמות המוטבים ולא באיכות הטוב, זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמת ישראל'' (הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ''ל)

מאמרים נוספים בנושא יהדות

מאת: דוד דרומריהדות17/12/1710 צפיות
חנוכה הוא חג של פרסום הנס. כשאדם שמח, באופן טבעי, הוא רוצה לשתף גם אחרים בשמחתו. כשיש לאדם חתונה, והוא עצמו מקור השמחה, הוא מזמין אחרים. כך בח־ נוכה אנחנו רוצים לפרסם את הנס, לשתף אחרים .

מאת: דוד דרומריהדות17/12/1711 צפיות
החלום הולך אחרי פתרונו, כמו שכתוב "ויהי כאשר פתר לנו כן היה" (ירושלמי מעשר שני פ"ד)

מאת: דוד דרומריהדות14/12/1740 צפיות
''חז"ל אמרו: 'מי שאמר לשמן וידלוק, יאמר לחומץ וידלוק'. גם מי שנחמץ חלילה יכול להיתקן בחנוכה ולהאיר באור הקדושה" (ה'שפת אמת')

מאת: דוד דרומריהדות13/12/1754 צפיות
גישתה הבסיסית של תורת החסידות - היא לראות את הטוב שבכל אחד ואחד, להאמין בהשגחה העליונה המנחה אותנו, לשמוח על כל רגע של נחת ועל הטוב שניתן לנו מאת הבורא .

מאת: דוד דרומריהדות12/12/1757 צפיות
כתוב במדרש כשבאו לאסור את שמעון לא היו יכולים כל גיבורי מצרים להתגבר עליו, עד שבאו מנשה ואפרים

מאת: דוד דרומריהדות11/12/1766 צפיות
''הרצון להיות טוב לכל, בלי שום הגבלה. לא בכמות המוטבים ולא באיכות הטוב, זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמת ישראל'' (הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ''ל)

מאת: דוד דרומריהדות10/12/1777 צפיות
בספרים הק' מפרשים, כי כאשר מסיים האדם את תפקידו בעולם, כבר אין סיבה שיישאר בעולם, ומסתלק לעולם הבא. אלא שהקב"ה ברוב רחמיו מוסיף לו תפקידים כדי להאריך את ימיו שימשיך לעבוד אותו בעולם

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica