איך אומר ה' למשה ולאהרון בפרשתנו: יַען לא הֱאַמְנתם בי - לַהקִדישִני. למה אתם לא מקדישים את ההקדשה הזו לפחות לאלה שהם מובנים מאליהם והם, אולי, המים החיים שלכם? אולי הם שומרים פה על החיים שלכם ופתאום, כשהם נעלמים... (הרבנית ימימה מזרחי)
אנחנו בזמנים יקרים כל כך. צריך לדעת, שכשם שתמוז ואב הם חודשי חורבן, כך הם גם חודשי בנין, מפני שבשורש אפשר לתקן ולפיכך, היכן שיש חורבן, מושרשת ההזדמנות לבניין.
"אשֵריָ אָדםְ מַפֵחדָּ תִמיד". "אדם מפחד תמיד" - ראשי תיבות: אמ"ת. (השפת אמת)
במוצאי שבת הגעתי לשבוע הספר לחתום על הספרים שלי. ומישהי הגיע ואמר: "תכתבי הקדשה לאשתי". ומישהו אמר: " תכתבי הקדשה לבת שלי". ואז הגיע מישהו ואמר: "אני רוצה הקדשה למורה של הבת שלי" וזה ריגש אותי כל כך, כי אנחנו בקושי נזכרים לקראת סוף השנה להגיד למורות הגדולות האלה, לפני שהן מסתלקות: "וואו, כמה הייתן מדהימות". הנטייה היא לבקר את המורה, לומר עליה "היא לא מספיקה" ואם היא בסדר אז שותקים, פשוט כי היא שם. ותָּמת שם מְרָּים ותָּקֵבר שם והנה , היא נעלמת. ופתאום את מבינה מי היא הייתה.. (הרבנית ימימה מזרחי)
אם בחקתי תלכו... ונתתי..." [כו, ג]. (אחת שאלתי).
ביארו המפרשים, שבשכר העמל והיגיעה בתורה, יזכה הלומד שיסורו מעליו כל המפריעים, ומן השמים יאפשרו לו להמשיך לעסוק בתורה בתנאים נאותים.
מעשה שהיה באברך יקר, שבנו הקטן נפצע במהלך משחק, והוזקק לטיפול בבית החולים. האב שהה עם בנו בבית חולים במשך כל שעות היום, ולקראת ערב שוחררו לביתם. חשב האברך בליבו, 'במשך כל היום לא התאפשר לי ללמוד בצורה מסודרת ולשקוע בתלמודי, ולכן ראוי שהלילה, שהוא ליל שישי, אעשה 'משמר', ואלמד עד הבוקר בבית המדרש'. ביקש אפוא רשות מאשתו ללכת וללמוד בבית המדרש כל הלילה, והיא הסכימה לכך בחפץ לב.
האברך הלך לבית המדרש, פתח את הגמרא והחל ללמוד במרץ רב. אך לא עברו דקות ספורות, והוא נרדם על גבי השולחן. התעורר וניסה להמשיך ללמוד, ושוב נרדם. 'מה שנחוץ לי כעת - חשב בליבו - זה כוס קפה חם. על ידי הקפה אתעורר בעזרת ה' ואוכל להמשיך ללמוד במרץ '. והנה, בכניסה לאותו בית מדרש, ישנה מכונת קפה אוטומטית, שלאחר שמשלשלים לתוכה את התשלום , יוצא כוס קפה מוכן, עם חלב! מיודענו האברך ניגש אל מכונה, מכניס ידו לכיס כדי להוציא את הארנק, ולהפתעתו הוא מגלה, ששכח את הארנק בבית... 'אם אשוב לביתי - הרהר בליבו - אני עלול להישאר שם וללכת לישון...'. אולם לאחר כמה שניות החליט לאזור מותניו; 'וכי יעלה על הדעת שכל הלימוד שלי תלוי ועומד על כוס הקפה ?! - אמר לעצמו - אלך ו'אשבור' את השינה בלימוד מתוך התלהבות!'...
האברך עמד על רגליו, והחל ללמדו בניגון ערב במיוחד. היצר הרע ניסה לשכנעו שהוא לא יחזיק כך מעמד זמן רב, ולכן כדאי להפסיק את הלימוד כבר עכשיו, אך הוא לא וויתר, 'כל עוד אני מחזיק מעמד, אמשיך ללמוד, וה' יעזור הלאה...' לא חולפות דקות אחדות, ולפתע דלת בית המדרש נפתחת. בחור לא מוכר נכנס לבית המדרש, כשכוס קפה מהביל בידו. האדם היחיד שנכח באותה שעה בבית המדרש היה האברך שלנו, וכעת פונה אליו הבחור ושואל: " אולי תרצה לשתות כוס קפה חם ?". האברך היה כבר בטוח שמדובר ב...אליהו הנביא. "מה פתאום החלטת להביא לי כוס קפה?!", תמה בפניו. האורח משיב ומספר לו: "זה-עתה חזרתי מחתונה, וחפץ הייתי ללגום כוס קפה חם. הכנסתי את המטבעות למכונה, והנה יוצא הקפה עם החלב. אבל פתאום נזכרתי, שבחתונה אכלתי מנה בשרית, ועדיין אסור לי לשתות את הקפה החלבי... חבל היה לשפוך את הקפה החם, ולכן נכנסתי לבית המדרש, על מנת לחפש מישהו שאוכל לתת לו את הקפה... והנה לפניך כוס הקפה המהביל מוכן לשתייה"! האברך המשתאה הודה לו עמוקות, ובירך בהתרגשות על כוס הקפה 'שהכל נהיה בדברו', והמשיך ללמוד ברעננות ובשקידה מופלאה עד לאור הבוקר.
מהמעשה המופלא נוכל ללמוד על דרכו של האדם בשקידת התורה ובעבודת הבורא; כשגומר האדם בדעתו שהוא באמת רוצה ללמוד, ואינו מוותר, מיד מסייעים אותו מן השמים, כי בדרך שאדם רוצה לילך, בה מוליכים אותו (מכות י':), והבא ליטהר, מסייעים אותו (שבת ק"ד.)!
החוויה היהודית
http://h-y1.coi.co.il/
http://dosanova.co.il/