להוכיח שיש אלוקים - מביצה! חלק ב'
מנין יודעת התרנגולת לדגור על ביציה?
בכתבה הקודמת למדנו על המנגנונים הרבים בביצה:
1 .עוביה המדויק, 2 .החלמון שמשמש לאפרוח כמזון, 3 .כיס אשפה, כעת נמשיך לסעיף 4.
האינסטינקט לדגור.
כל בעלי החיים קיבלו תכונות מולדות במוחם, המלמדות אותם כיצד לטפל בצאצאיהם. פקודות
אלה שמורות כקוד בדנ"א שלהם, אך לא מדובר רק בקוד אחד, אלא בקודים רבים בכל בעל חיים.
אצל עופות מים כמו אווזים וברווזים לדוגמה, קיים אינסטינקט המורה להם למרוט את נוצות החזה
שלהם כדי שעורן יבוא במגע עם הביצה ויחמם אותה. חום הגוף לא תמיד מספיק לחימום הביצה
כולה, לשם כך בעופות רבים קיים האינסטינקט להפוך את הביצים פעמיים ביום, כדי לחמם את
הביצה מכל צדדיה!
הציפורים יוצרים קן, בונים אותו במשך ימים רבים מזרדים, בצורה ובגודל המתאים - תהליך כזה
דורש פקודות רבות בדנ"א.
אינסטינקטים מרשימים נמצאים גם בזוחלים. נקבת האיגואנה היבשתית של איי הגלאפגוס עוברת
מסלול ארוך וגדוש סכנות בן קילומטר, במטרה להטיל את ביציה באפר החם של אדמה וולקנית,
המשמש לביצים אינקובטור. האיגואנה חופרת קן במשך ימים ארוכים, ומטילה בו כעשרים ביצים.
לאחר שהיא מסתירה את הביצים היטב - היא שומרת עליהן במשך מספר ימים מפני חיות.
האינסטינקטים מהווים הוכחה למציאות הבורא בשל רמת דיוקם, והעובדה הפשוטה שכל שוני
בהם היה מוביל להכחדה.
מספר האפשרויות לאינסטינקטים נראה אינסופי. התרנגולת היתה יכולה באותה מידה להתעלם
מן הביצה, לדרוך עליה, לבעוט בה, לגלגל אותה למים או אפילו לנקר אותה ולאכול את תוכנה.
נדרש קוד מסוים מאוד כדי ליצור דווקא את תהליך הדגירה, ועוד שורות קוד נלוות לכל פרטי
הדגירה והשמירה על הביצים.
מה שאומר שעוד בצב הבראשיתי, ובעוף הבראשיתי, נקבעו כל הפקודות הנצרכות להישרדותם
בטבע. אין כאן מקום לאפשרויות ומזל, זה או הכול או לא כלום. ללא הדגירה בשלב הראשון, לא היו
כיום תרנגולות בעולם. ללא קן, ביצי הציפורים היו נופלות מן העץ ומתרסקות.
5 .כיצד זוכה האפרוח לחום?
מצד אחד התרנגולת דוגרת על הביצה כדי לספק לה חום, אך האם ידעתם שגם התא המתפתח
לאפרוח נע לכיוון מקור החום? הוא אינו עושה זאת באופן עצמאי, קיים מנגנון אוטומטי בתוך
הביצה שמבטיח זאת.
אולי שמתם לב לכתם לבן וקטן הנמצא בחלמון הביצה, חדי העין שבכם ודאי הבחינו כי במהלך
הטיגון, הכתם הלבן הזה צף כלפי מעלה, על גבי החלמון. כתם זה מכיל את התא. כאשר הקליפה
שלמה, לא משנה לאיזה צד תסובבו את הביצה, החלמון שבפנים יסתובב תמיד כך שהתא יהיה
נוטה כלפי מעלה, לכיוון מקור החום של האם הדוגרת!
זהו מנגנון טכני: החלמון שבתוך הביצה תלוי על שני חוטי חלבון לוליינים דמויי ספירלה. כך החלמון
יכול להסתובב, אך תמיד יישאר במרכז הביצה. שני החבלים הלוליינים הם שדואגים לכך שהתא
המתפתח יהיה נוטה כלפי מעלה, לכיוון התרנגולת הדוגרת. הביצה יכולה להסתובב בקן, אך התא
תמיד יזכה לחום הנדרש לו כדי להתפתח. מנגנון זה הוא קריטי, בלעדיו לא היה מתפתח התא
לאפרוח.
6 .כיצד ייצא הגוזל מן הביצה?
הגיע רגע האמת, הגוזל הרך בריא ושלם, ומנסה לצאת אל אויר העולם, אך כיצד יעשה זאת? לשם
כך חנן אותו הבורא ב"פותחן שימורים" - ציפורן קטנה ומיוחדת, המכונה שן בקיעה, מצויה על גבי
מקורו כדי לשבור את קליפת הביצה מבפנים! מאוחר יותר, שן זו מתמזגת עם מבנה המקור
ונעלמת לחלוטין.
אין צריך להאריך במובן מאליו, שעוד בביצה הראשונה, באפרוח הראשון, היתה צריכה להימצא
ציפורן זו, בלעדיה היה האפרוח מת בביצה, ותרנגולות היו נכחדות מן העולם. יצורי הים קיבלו
מעבדה כימית לשם כך, הם משתמשים בחומרים מיוחדים כדי למוסס את הקליפה ולצאת החוצה.
תהליכים מובנים אלה חייבים היו להתקיים עוד בביצה הבראשיתית, ולא יכלו להופיע ב'שלבים'.
הם מעידים על בריאה מתוכננת מראשיתה, אפילו ביצה מוכיחה שיש בורא לעולם.
מדענים מתחבטים בשאלה זו:
"לכל מוטציה בפני עצמה אין ערך סלקטיבי. לדוגמא: כיבוש היבשה על ידי החולייתניים החלה עם
התפתחות הזוחלים מדו-חיים פרימיטיביים. אלא שהמעבר לחיי יבשה חייב שינוי קיצוני ודרמטי
בתכונות ביציהם. בהיותן חשופות לאוויר הן היו צריכות לפתח קליפה שתמנע את איוד הנוזלים
מתוכן. הן היו צריכות להיות מצויידות בחלמון ובאלבומין לאספקת מזון ונוזלים לעובר, בכיס אשפה
פנימי לאגירת הפסולת של חילוף החומרים (בביצי היצורים הימיים הפסולת מופרשת הישר למים).
בקרן עוברית לפיצוח הקליפה (העוברים הימיים מפרישים לצורך זה חומר כימי) וכו'.
עכשיו, שינויים אלה, אם אינם מתואמים ואם אינם מתרחשים בעת ובעונה אחת - אין בהם
תועלת. יתירה מזאת, כל אחד מהם בנפרד עלול להיות קטלני לעובר (כמו קליפה קשה בלי קרן
לפיצוחה). אך להיות מתואמים מראש, משמעו ליחס לאבולוציה מגמה מתוכניות קבועות מראש,
הפסולות מכל וכל על ידי האבולוציה הדרוויניסטית. מצד שני, להניח אפשרות שכל המוטציות
הללו התרחשו בו-זמנית ובמקרה, היא בלתי אפשרית מבחינת ההסתברות הסטטיסטית". (IBM
מחשבות, 1981" ,סוציוביולוגיה - הטבע שבאדם", עמוד 31.(
מנגנונים מורכבים נמצאים בביצים שונות, באלפי מינים שונים, ככל אחד מהם מעיד על תכנון
מובנה מראשיתו. מי שאינו מסיק את המסקנה המתבקשת, יאלץ להאמין בבלתי אפשרי. שמעתי
פעם משפט יפה מידידי היקר ר' שמעון כהן הי"ו: אילו הלא-מאמין היה יודע במה הוא צריך להאמין
בתור לא-מאמין, הוא היה הופך למאמין!
נכתב ע''י דניאל בלס
המאמר הוגש בחסות זוהר מתוק מדבש