חפש מאמרים:
שלום אורח
08.12.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

סדר ותכנון - אשליה או מושכל רציונאלי?

מאת: בתיה כץיהדות12/11/201990 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

סדר ותכנון - אשליה או מושכל רציונאלי?

מאת דניאל בלס

- מסודר או רק נראה מסודר?

מאמר זה ידון ב-סדר, ארגון, הרכבה, עקביות ובמה שרק נראה כסדר, ארגון, הרכבה, עקביות. במאמר זה נתייחס לדעה הסוברת שאין כל דבר מסודר ביקום

סטיבן הוקינג:

''If the rate of expansion one second after the big bang had been smaller by even one part in a hundred thousand million million, the universe would have recollapsed before it ever reached its present size.''

Stephen Hawking, A Brief History Of Time, Bantam Press, London: 1988, p. 121-125

דוגמאות רבות לסדר ותכנון ניתן לקרוא

במאמרים העוסקים בהוכחות למציאות הבורא.

- חוקי הטבע, אפשר להסביר אותם?

פרופסור יהודה לוי מביא בספרו "מול אתגרי התקופה" אנקדוטה מענינת מימי לימודיו באוניברסיטה: "זכורני היטב כאשר התחלנו באוניברסיטה את הקורס במכניקה. ישבנו בכיתה ונכנס הפרופסור ושאל: "גוף נע ממשיך בתנועה אחידה כל עוד אין כח פועל עליו. למה?" לא ידענו להשיב. למה באמת כאשר אני זורק כדור הוא ממשיך בדרכו גם אחרי שעזב את ידי?

חשבנו וחשבנו. התפרץ אחד וקרא: "זהו החוק הראשון של ניוטון!"

ענה הפרופסור: "אמנם כן. אבל למה עשה זאת הגוף לפני שניוטון קבע את החוק שלו?"

המשכנו להתאמץ. השאלה נראתה כל כך פשוטה, אך לא הצלחנו למצוא לה תשובה. ואז אמר הפרופסור: "דעו לכם שאין בפיסיקה תשובה לשאלה זו, היא מחוץ למסגרת המדע. זוהי שאלה פילוסופית ובכעין זה לא נעסוק כאן". קצת קשה היה לקבל זאת, אבל בסופו של דבר הוא צדק."

- זה פשוט כאן!

נשיא המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, פרופ' צ'ארלס. מ. וסט מלמד אותנו בדו"ח שלו לשנת 1995, ש"חוקי הטבע" אינם אלא שמות נרדפים לאותו כח מסתורי שאנו מכנים "הרצון האלוקי". וכך הוא כתב: "איננו מבינים איזה מנגנון מחולל מסה באבני הבנין הבסיסיות של החומר" ובמילים אחרות: אין לנו מושג מהי כבידה, כיצד מושך כדור הארץ את הירח והירח את כדור הארץ, למרות הריק המוחלט הקיים בין שניהם, הרי אין כל חוט או מוט מחובר ביניהם. מהו הדבר המסתורי הגורם שכל חומר יכול להשפיע ולמשוך את רעהו ללא כל מגע ביניהם?"

- הטעם של התפוח הוא אשליה, האם גם עבורנו?

בן אדם אוכל תפוח, הוא יכול לומר שיש לתפוח טעם "חמוץ מתוק". נניח שאדם אחר לא היה מסוגל לטעום, ופנה לאדם הראשון ואמר לו "מה הטעם של תפוח?"

מה היית עונה? חמוץ-מתוק, לא? אז חסר הטעם היה אומר "אני לא יודע מה זה חמוץ מתוק. הסבר לי." אך בפועל איננו יכולים להסביר לו את ההרגשה והתחושה של טעם התפוח. אתם בודקים את התפוח במעבדה ורואים את כל החומרים שבו אך לא מבחינים בשום דבר שיאפשר לחסר הטעם להבין מהו "טעם התפוח, חמוץ ומתוק".

פיזיולוגית, יאמר חסר הטעם, המח שלנו מזהה את התפוח ובוחר לגרום לאדם לחשוב שהוא טועם טעם מסויים, כאשר הטעם אינו באמת קיים. המח שלנו משדר לנו תחושות מסויימות (שאגב, בהשפעת סמים יכולות להתעוות). אם כך "חמוץ מתוק" אינו באמת קיים.

אך עבורנו הוא קיים ונמשיך להנות מטעם התפוח ולדבר על טעם התפוח במקרה הצורך. אנחנו מסוגלים לטעום את התפוח ומי שלא יהיה מסוגל לטעום את התפוח, נאמר שהבעיה היא אצלו. לתפוח יש טעם. עבורנו יש לו טעם.

- איך אפשר להסביר לו מה זה רעב?

אדם אשר מעולם לא הרגיש תחושת רעב, כיצד נוכל להסביר לו מהו רעב? נאמר לו שהקיבה ריקה. אז הוא שואל "אז מה? אז מה אם היא ריקה, מה כל כך לא נוח בזה?" ועדיין, איננו יכולים להסביר לו מהו רעב, על אף שנשתמש ברעב לחיותנו.

וזה בדיוק מה שאמר דקארד, במילים אחרות "אני מטיל ספק, משמע אני קיים". האדם לא יכול להוכיח לזולת שהוא קיים, אך הוא יודע שהוא קיים. אבל, ואבל גדול, האדם מתייחס לכל הסובב אותו כקיים. מדוע האדם אינו מטיל ספק בקיום הזולת? התשובה לכך היא שבתור אדם, הוא חש ומבחין בזולת. לכן הוא מגדיר אותם כקימים גם אם יכול להיות שהם רק אשליה. לכן האדם ימשיך להנות מן התפוח ולהתייחס לרעב כאל דבר אמיתי ומוחשי.

- יש כאן אש! אבל אולי זה רק נדמה לי?

אם אדם יראה אש מתפשטת בחדרו, הוא לא יחשוב לשניה אחת "אולי האש היא לא באמת אש אלא אשליה". האדם אפילו לא יחשוב אם יש סיכון בכך שאולי מדובר באשליה או שלא. האדם מיד יתייחס לאש כאל דבר מוחלט המסכן את חייו ויברח מפניה. מדוע? מדוע האדם לא מטיל ספק? התשובה היא שוב, אלו כליו של האדם. ולא משנה כמה ננסה להסביר כלים אלו, אלו עדיין יהיו הכלים היחידים בהם הוא יוכל להשתמש כדי להקרא ריאלי ורציונאל.

אדם אשר ישרף למוות בגלל שהחליט שהסכנה של האש היא רק סיכון אחד מתוך האפשרות שהיא אשליה או משהו אחר, הוא יקרא שוטה ולא רציונאלי.

כיום אנו בטוחים שהעולם עגול, אך יתכן שהוא אינו עגול. יתכן שמדובר בקונספירציה אנושית המרמה אותנו שהעולם עגול כשהוא למעשה שטוח. מדובר בספק. אך משום מה איננו לוקחים את הספק הזה בחשבון. אנו בטוחים במיליון אחוז שהעולם עגול, ואם יאמר לנו מישהו שהוא שטוח, נתייחס אליו כאל שוטה. מדוע זה כך? כי זהו האדם, זהו ההגיון היחיד והרציונאל היחיד. זהו המושכל הראשון וזוהי האמת האבסולוטית.

אבל רגע אחד, יאמר הקורא, ומה לגבי האמונה הנושנה שהעולם שטוח? ובכן, אמונה זו התנפצה לרסיסים, הלוא כן? והתשובה היא אחת: אנו שינינו את האמונה שלנו מעולם שטוח לעולם עגול בגלל שבחרנו ברציונאל. אם מישהו מן המאה האחת עשרה היה מחליט בוקר בהיר אחד לטעון על איזה אי שטוח שהעולם עגול, לא היינו מתייחסים ברצינות לדבריו או אל הספק שאותו אדם היה מטיל. למעשה, לא היינו מתייחסים לדבריו בכלל כאל ספק אלא כאל דמיון בעלמא. המסקנה שקיבלנו בזמנו שהעולם שטוח והמסקנה שקבלנו היום שהעולם עגול מבוססות על אותו הגיון אנושי, על אותו רציונאל ועל אותה ראליות.

- אנו חייבים להקשיב להגיוננו!

אם כך, במה הדבר צריך להיות שונה כאשר אנו טוענים לסדר ואי-סדר? אנו בהגיוננו מבחינים במשהו עקבי, במשהו מסודר, ובמשהו שהוא אינו עקבי ובמשהו שהוא אינו מסודר. יכולים להטעות את חוש הטעם שלנו ויכולים להטעות את האינטואיציה שלנו לסדר. אך בכל אופן אנו נהיה ריאלים, נהיה רציונאלים ונבחר תמיד באפשרות ההגיונית ביותר והריאלית ביותר. סדר מורה על מסדר.

אם אזרוק קוביה שש פעמים על הרצפה, אזי יצאנו מנקודת הנחה שאני עשיתי את הפעולה (זריקת הקוביה) ואם המספר שיתקבל יהיה תמיד המספר שש, כל בר-דעת יסיק שמעורבות אנטלגנטית כלשהי היתה בכך (אם מדובר בקוביה שעוצבה כדי שתפול על הספרה שש, או שמא מדובר במקצוען היודע לזרוק את הקוביה באופן מסויים בו תפול על הספרה שש). הרי מיליוני אנשים בעולם שחקו ומשחקים בקוביה ויתכן מצב כזה, שבאחת הפעמים, יפלו הקוביות על אותה ספרה כשש פעמים רציפות.

- רמאי, הקובייה מזוייפת!

אך בינינו, מה בדיוק יקרה למישהו שיכנס לבאר וישחק עם כמה בריונים בקוביה שהביא מן הבית, ומבקש בשש הפעמים הקרובות לשחק על הספרה שש. לבריונים האחרים בבאר אין בעיה לעשות כן, כי יש להם כחמש מספרים אחרים לבחור. ובכן, זורקים את הקוביה, ואיזה מזל, יצאה הספרה שש. זורקים את הקוביה שוב, ושוב נפלה על הספרה שש. זורקים את הקוביה שוב, ושוב היא נופלת על המספר שש, וזורקים את הקוביה שוב, ו... היא שוב נופלת על הספרה שש. זורקים את הקוביה פעם נוספת, ו.. איזה פלא - היא נפלה על הספרה שש, ועוד פעם אחת זרקנו ו... היא כמובן נפלה על המספר שש.

המוח האנושי מזהה פעולה עקבית ואחידה ואינו מזהה אותה כמזל וכצירוף מקרים - ברוב הפעמים. לכן אני מניח שגם צרי שכל כאותם בריונים במעשיה, יבינו גם יבינו ש- שכל היה מעורב בכך - מזל מתוכנן, זריקת קוביה בחישוב מסויים, או קוביה מזוייפת.

כעת הבה נרד ממחוזות הרפש של הבארים דרגה אחת נמוך יותר - מקרה רצח. נניח שהיו שני שכנים בריונים עצבניים אשר פרצה ביניהם מריבה קשה, שנגמרה באיומי רצח. וממש במקרה עבר אחד אחד מהם, מסיבה כלשהי, בסמטה חשוכה בחצות. ומה רואות עיניו שם - את שכנו השנוא, שרוע ושותת דם על הרצפה הקרה.

- הוא הרים סכין מגואלת בדם!

הוא מרים משהו לא ברור מן הרצפה, ולתדהמתו מגלה כי הוא הרים סכין מגואלת בדם, באמצעותה נרצח שכנו. בסתר הבחינו במקרה כמה אנשים והמשטרה הגיעה, ומה היא רואה? אדם המחזיק סכין מגואלת בדם אדם השרוע על הרצפה, בסמטה חשוכה. לא קשה לדמיין כיצד הבריון התמים וחמום המח ינסה להסביר לשופט את הסיטואציה המוזרה אליה הוא נקלע.

ובכן, מה היה קורה לו אתה היית השופט? אחרי הכל, יתכן שממש, ממש במקרה, נוצר מקרה מתואם היטב בו האשם חף מפשע, כשכל הראיות מצביעות לעבר "פשעו". אבל במחשבה שניה, אם נשחרר אותו, נאלץ לשחרר כל פושע, רוצח, אנס ובריון חמום מח הטוענים כי הם חפים מפשע ורק במקרה כל הראיות מצביעות על "פשעם". הרציונאל והמושכל הראשון היו אוסר את הנאשם, ולא משנה אם אפשרי הדבר סטטיסטית או אם לאו.

- לקבל תמיד את האפשרות ההגיונית יותר!

אם יש לנו נתונים המצביעים על עובדה מסויימת, נאמין בקיום העובדה עד שיוכח לנו אחרת. כך היינו מאמינים בעבר שהעולם שטוח, וכך אנו מאמינים כיום שהעולם עגול (גם אם לא טיילנו בו או מחוצה לו). תמיד יכולים להטעות ולרמות את חושינו, אך ההכרח הרציונאלי הוא תמיד לקבל את האפשרות הסבירה ביותר, ההגיונית ביותר, שבמקרה זה - הן מה שרואות עינינו.

אם כן, מדוע לנסות ולהסביר סדר כאי-סדר, ככאוס, או כמשהו שרק נראה כסדר והוא לא באמת מסודר? כמה זמן יקח עד שאנשים יודו כי השמש זורחת באמת ולא רק נראית כזורחת?

- אין לנו, אלא את מה שרואות עינינו!

פרופ' עמנואל קאנט :

"קיים אלוקים הואיל והטבע אף בתוהו ובוהו אינו יכול אלא לנהוג באופן מסודר כהלכה ... כל היצורים קשורים בסיבה אחת, שהיא תבונתו של אלוקים. לכן אין ביכולתם לגרור תוצאות שונות מאלו המביאות לתפיסת השלמות של אותו מושג אלוקי עצמו." (תורת הטבע הכללית ותורת השמים) .

לוגיקה: הצבת סיטואציות במשווה לוגית זהה.

כעת ננסה לעשות מעט סדר בכל מה שאמרנו כאן, ונסכם מקרים שונים בשיטת המושכלים, כדי לראות כיצד הרציונאל יתמודד עימם:

סיטואציה א.

1. אנו חיים לפני אלפי שנים ומבחינים בעולם שטוח ללא קצוות.

2. אין לנו כלים לבחון את גודל וצורת העולם.

3. אנו יכולים לסבור שהעולם שטוח, מרובע, עגול, עומד על צב מעופף.

4. אין לנו כלים לבחון את גודל וצורת העולם, אך אנו סוברים שהעולם שטוח כי זה מה שרואות עינינו.

מסקנה: הבחירה הרציונאלית ביותר היא לסבור שהעולם שטוח, מכל סך האפשרויות, מכיוון שזה מה שכרגע מקנה לנו ראייתנו השטחית.

- המשוואה הלוגית במבחן של סכנת חיים!

סיטואציה ב.

1. אנחנו בבית ורגילים לחיות בו חיים שקטים. לפתע פורצת בו דליקה.

2. אין לנו כלים לבחון אם מדובר באש אמיתית או באש מזוייפת.

3. אנו יכולים לסבור שהאש אמיתית ומסוכנת, שהיא תעלול טלויזיוני, או שהיא חלק מחלום.

4. אין לנו כלים לבחון אם האש תהרוג אותנו או לא, אך אנו סוברים שהיא תפגע בנו כי זה מה שרואות עינינו (כי כך אנו מכירים את האש).

מסקנה: הבחירה הרציונאלית ביותר היא לסבור שהאש אמיתית, מכל סך האפשרויות שמנינו, מכיוון שזה מה שכרגע מקנה לנו ראייתנו השטחית.

- המשוואה הלוגית בבחירת האמת!

סיטואציה ג.

1. אנו חיים ביקום מופלא שאיננו יודעים מהי רמת הסדר שבו.

2. אין לנו כלים לבחון אם הסדר אמיתי או רק נראה ככזה.

3. אנו יכולים לסבור שהיקום מסודר, או רק נראה כמסודר.

4. אין לנו כלים לבחון אם היקום באמת מסודר, אך אנו סוברים שהיקום מסודר מכיוון שזה מה שרואות עינינו (כי כך אנו מזהים סדר).

מסקנה: הבחירה הרציונאלית ביותר היא לסבור שהעולם מסודר, מכל סך האפשרויות, מכיוון שזה מה שכרגע מקנה לנו ראייתנו השטחית.

* הצבה: פה אנחנו רואים - יקום מסודר.

שלוש הסיטואציות זהות מבחינה לוגית, ולהוציא את מעורבותנו הרגשית בכל אחת מהסיטואציות, המסקנה הלוגית המאולצת היא לקבל את "הבחירה הרציונאלית ביותר", אחרת לא נהיה רציונאלים.

- אי אפשר להתכחש!

מי שהוא ריאלי ורציונאל (וכמובן מעז לשאול שאלות אלו ברצון לאמת) יבחר בהגיונו, בדיוק כפי שהוא מקשיב להגיונו בכל מישור אחר בחייו.

העולם והחיים מסודרים לעינינו. נקודה. סוף פסוק. סגור עניין.

אנחנו יכולים לדמיין מהיום ועד מחר אלף ואחד תסריטים אחרים, ספיקות שונות לגבי מהות ההבחנה בין סדר לאי סדר, אך אף אחת מהן לא תהיה רציונאלית או ראלית. בפועל אנו מקשיבים להגיוננו ומבחינים בסדר ואי-סדר בחיינו. אדם הטוען אחרת על העולם עושה שקר בנפשו.

וכעת נשאל שאלה משונה. את השאלה הבאה אינני שואל כדי להפחיד או כדי להטיף. את השאלה הבאה אני כותב אך ורק כדי לבחון את הישרות של האדם בחקר העולם.

- מה אם הבורא ישאל אותך, למה כפרת?

ושאלתי היא כזאת: במקרה בו יש בורא ויש לו עניין שהאדם יכיר בקיומו (שימו לב כי מדובר כעת בתסריט ולא בטענה), ובורא זה שואל את האתאיסט אחרי מותו "מדוע לא קבלת את עובדת קיומי? האם העולם שבראתי לא היה מספיק מורכב כדי שתבחין שבראתיו? האם השכל וההגיון והרגשות ששמתי בך לא למדו אותך דבר על תכליתך?" ואולי אף היה אומר לו "כיצד העזת לפרש את כל המאמץ השכלי בו השקעתי כצירוף מקרים וסדר מדומה ותו לא?"

אין תשובה לשאלה הזאת, בגלל שכמו הבורא בתסריט, גם אנחנו מסוגלים להבחין באותו סדר בדיוק ולראות בו כסדר. אך לשם כך דרושה ישרות ועזיבת כל הדעות הקדומות.

תסריט זה כפי שאמרתי, לא נועד להטיף או להפחיד אלא רק לשאול שאלה אחת רציונאלית: עד כמה האתיאיסט יכול להיות ישר באידיאולוגיה שהוא בחר לעצמו? הרי האתיאיסט לא יוכל לתרץ לפני בורא עולם מדוע כפר בקיומו.

- אהא.. אהא.. העולם לא היה... מסודר?

יאמר לו האתיאיסט שהעולם לא היה מסודר, אך בפועל האתיאיסט הבחין בסדר שראה בעולם ואף השתמש בו כל חייו.

יאמר לו האתאיסט שסדר אינו דבר מוחלט ולכן לא היה מסוגל להבחין בו, אך בפועל האתאיסט ידע היטב להבחין בחייו בין מוצר מסודר ומוגמר לבין מוצר מפוזר או אקראי.

מכאן ההוכחה ששיטתו של האתאיסט איננה רציונאלית או ריאלית. הוא אינו יכול להיות ישר עם עצמו. ההגיון של האתאיסט, אותו הגיון אנושי בו הוא משתמש בכל שטח ומישור בחייו, אותו הגיון ממש, מלמד אותו שלעולם הזה יש מטרה ותכלית.

גם אם רוב בני האדם בעולמנו לא יבינו בדיוק מה אמרתי עכשיו (או לא חשבו על זה מעודם), עדיין הם מסיקים בהגיונם האנושי שישנה כוונה ושישנו סדר.

- בחן את עצמך!

האמת האבסולוטית היא האמת הריאלית והרציונאלית אשר מושגת בישרות והצדק. אדם אמיתי שיעשה חשבון נפש, יראה את הדברים הכתובים כאן ויסתכל בעין אחרת על הבריאה, בעין ישרה, בעין הגיונית - והמסקנה הרציונאלית המתבקשת ברורה ומובנת.

צא גם אתה לחצר ביתך ושאל את עצמך בחשבון נפש של ממש, כאדם חדש בעולם חדש: "האם אני מבחין כאן בחוכמה וב-סדר".

בברכה,

דניאל בלס.

מאמר זה הוגש בחסות זוהר עם פירוש מתוק מדבש

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

לקבלת קורסים חינם במייל בנושאים: חינוך ילדים, זוגיות ומודעות עצמית

כנסו לקורסים מעניינים

מעונייינים בזוהר מתוק מדבש

כנסו לקישור

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת בתיה כץ

מאת: בתיה כץתאולוגיה03/12/1943 צפיות
תיאורית האבולוציה סוברת שבעלי חיים מתפתחים מבעלי חיים פרימיטיביים מהם, בתהליכים איטיים ובמשך מיליוני שנים. למשל, שדג מסוגל להפוך לזוחל וזוחל לציפור או יונק וקוף פרימיטיבי לאדם החושב. אנו נבחון את התיאוריה לפי סעיפים, ונענה על כל ראיה שהללו מציעים לתיאורית ההתפתחות ההדרגתית.

מאת: בתיה כץתאולוגיה03/12/1938 צפיות
במאמר על התנין וציפור התנינן הצגנו סימביוזה בין התנין לציפור המקננת בתוך שיניו כדי לאכול את שאריות המזון. האם אבולוציה מסוגלת ליצור סימביוזה בין בעלי חיים, או שרק תכנון עומד מאחורי הדברים? יהיו אנשים אשר ינסו לבטל את הסימביוזה שבין התנין לתנינן בטענה שעדיין מדובר במקרה נדיר. אך אין זה אומר ששיתוף פעולה קיצוני בין בעלי חיים בטבע הוא נדיר. למעשה, מקרים רבים של שיתוף פעולה קיצוני בין טורף לנטרף מתועדים בטבע.

מאת: בתיה כץבעלי חיים - כללי03/12/1935 צפיות
אך מה יהיה ניתן לומר על מנגנון המשלב בו מספר חלקים מופרדים הפועלים בתיאום? הרי כדי שאבולוציה תשמור מקרה כלשהו, עליו לתת יתרון הישרדותי משמעותי בו ברגע, אחרת היצור לא "ישרוד יותר טוב מאחיו". מסתבר שקיימים מנגנונים בטבע המראים של"אבולוציה" ניחנה גם בראיית העתיד, או במילים אחרות, עובדה נוספת לקיומו של גורם אינטלגנטי חיצוני.

מאת: בתיה כץתאולוגיה03/12/1941 צפיות
מתוך מיקרוסקופ או אפילו באמצעות עין בוחנת, יתגלו טביעות האצבע כבקעים בתוך העור, רכסים ועמקים מסוטטים, קוים עמוקים המקבילים אלה לאלה. הן גורמות לכך שהידיים שלנו מחוספסות קמעה. הסיבה לכך היא גאונית.

מאת: בתיה כץמדעי הטבע - כללי03/12/1937 צפיות
תיאוריה זו התבססה על הרעיון של מישהו בשם לאמרק, אשר טען כי היצורים משתנים והופכים מותאמים לסביבתם הודות לשינויים הסביבתיים והמאמצים שהם עושים לשם כך. לפי תיאוריה זו סברו שבני האדם העתידיים יהיו נמוכים ובעלי אצבעות ארוכות...

מאת: בתיה כץתאולוגיה02/12/19876 צפיות
לפני פחות ממאה שנה היו מלמדים בבתי הספר כי הג'ירפה מתחה את צווארה ולכן נולדו צאצאיה עם צוואר ארוך יותר. כמו כן היו מספרים כי הדג במים הרדודים רצה מאות ללכת על החוף, ולכן צאצאיו נולדו עם סנפירים-רגליים. זו היתה תיאוריית האבולוציה של פעם, אך עד היום הזה יש אנשים החושבים שזה מה שהאבולוציה טוענת.

מאת: בתיה כץתאולוגיה02/12/1935 צפיות
חלק מהתומכים בתיאורית האבולוציה, מנסים לטעון שהסיכוי שהחיים נוצרו בעצמם הוא יותר טוב מהגרלה בלוטו,

מאמרים נוספים בנושא יהדות

מאת: בתיה כץיהדות01/12/19967 צפיות
האם יש פסוקים בתורה שבכתב המדברים על תורה שבעל פה?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/1941 צפיות
טענות של דתות אחרות. ומאין לנו שהיה זה באמת אלוקים שנתן את התורה לישראל?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/1940 צפיות
בתורת ישראל. בכל דת תמיד היתה שגורה האמונה במנהיג אחד שרק אליו התגלה האל וכל מי ששכל בראשו יבין מיד שקל לשקר ולהמציא תורה באופן כזה. לעומת זאת, בתורת ישראל אנו רואים התגלות לאומית לעם שלם, מעמד הר סיני.

מאת: בתיה כץיהדות01/12/1942 צפיות
מאין לנו שיש תכלית לחיים שלנו ולא באנו הנה רק כדי ליהנות.

מאת: בתיה כץיהדות01/12/1949 צפיות
לאלוקים אין בורא. משום שאלוקים הוא היוצר את התהליך של "בורא ונברא"/"נולד ומוליד", הוא עצמו אינו שייך לתהליך אותו יצר. עצם זה שאלוקים יצר את כח המשיכה לא אומר שאלוקים עצמו כפוף אליו. האם יש הסבר "מדעי" יותר מדוע לאלוקים אין אלוקים?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/1944 צפיות
אם לא ניתן לדמיין את האלוקים אז איך ניתן להאמין בו? מהו בעצם אלוקים אם כך?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/1940 צפיות
המדע כידוע לכל, משרת אותנו בטכנולוגיה, מציאת תרופות למחלות, וביחוד נוחות. זאת הסיבה שרוב האנשים החליטו לבחור ולדבוק במדע ובממסד המדעי, כי הם ראו בו את המייצג הבלעדי של הידע והקידמה המשרתים אותנו בחיינו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica