דע את עצמך

נשים וגברים עמם נגשתי בעבר במסגרת עבודתי בתור שדכנית, הופתעו מאוד כשהצגתי בפניהם כבר לאחר דקה-שתיים שתי שאלות עקרוניות. האחת: האם קיימת בתוכם באמת ובתמים מוכנות ונכונות ליצירת קשר אמיתי עם בן או בת זוג. השנייה: האם הם מוכנים להשקיע בחיפוש אחר קשר כזה, לפחות באותה מידה שהם נוהגים להשקיע בעבודתם.

ואסביר. רוב רובם של בני האדם, נשים וגברים, מבוגרים וצעירים, מודעים היטב לכך שכל אחד זקוק לאדם קרוב כדי לחלוק איתו את רגשותיו. איש אינו חולק גם על כך שחשוב לכל אחד מאיתנו שיהיה לצידו את אותו מישהו או מישהי, עמם נוכל לעבור את התקופות הטובות וגם הקשות. אותו מישהו או מישהי, עמם ניתן גם ליצור אינטימיות זוגית.

ערכים אילו אולי נחשבים מיושנים משהו, אולי אפילו לא רלבנטיים. האומנם? להערכתי ועל סמך ניסיוני הנרחב בתחום של שידוכים והיכרויות, אני עדיין בטוחה ומשוכנעת שרוב רובם של הנשים והגברים שבעולם, גם אם אולי לא יודו בכך בפומבי, לא רק מאמינים בסתר ליבם בערכים אלה, אלא גם מייחלים ליצור מערכת יחסים המושתתת על כל אותם ערכים שציינתי.

ולכן, עוד טרם עשיתים צעד כלשהו, עשו "רגע חושבים" ונסו לברר ביניכם לבין עצמכם, היכן אתם עומדים בנושא הזה. חשבו היטב: מה אתם רוצים באמת בנקודת זמן ספציפית זו? הדגש, בכל מקרה, היא כמובן על המילה: אתם.

עצתי היא, לקחת לעצמכם יום חופש מכל טרדות היום, לתפוס פינה שקטה במקום כלשהו (עדיף בחוץ- בחיק הטבע או על שפת הים) ולעבור בשקט ובריכוז את מה שאני מכנה "תכנית שלושת השלבים להכרה עצמית טובה יותר". שבו בנחת ובלי לחץ, כאילו יש לכם את כל הזמן עלי אדמות, ונסו לתת לעצמכם מענה לשלוש השאלות הבסיסיות:

1.      מהן "המטרות" שאתם שואפים להגיע אליהן בעתיד הקרוב?

2.      באיזה שלב בחייכם, מבחינה רגשית, אתם נמצאים?

3.      מהן הפעולות השונות שביצעתם במהלך השנה האחרונה כדי לפגוש ולהכיר בני זוג?

בשאלת הבסיס הראשונה, נסו למנות את כל מאווייכם ומשאלותיכם בכל מישורי החיים, כולל, כמובן, בתחום הרגשי. לאחר נכן, דרגו את הרשימה שהכנתם: האם שיפור המצב הכלכלי נמצא אצלכם בראש הרשימה? האם מצב בריאותו של בן משפחה ניצב, בפרק זמן ספציפי זה, בראש מעייניכם? האם הטיול שתכננתם למזרח הרחוק או שמא לדרום אמריקה הוא שתופס אצלכם כרגע את המקום הראשון. ואולי הקידום המקצועי הוא שכרגע מעסיק אתכם יותר מכל?

ועתה, עברו שוב על הרשימה והביטו היכן מיקמתם את הנושא האישי – רגשי: האם הוא נמצא בשלב זה בראש סולם "המטרות"? במקום טוב באמצע? או שהוא נמצא,  וזה בהחלט קורה, אי שם בתחתית הרשימה?

מיותר להסביר, שאם הנושא הרגשי-אישי משתרך לו אי שם בתחתית הרשימה שהכנתם, הסיכוי ליצירת קשר אמיתי ומשמעותי הוא נמוך ביותר. בשלב זה בחייכם, כפי שאתם מבינים לבד, יש לכם סדרי עדיפויות – "מטרות" – אחרים לחלוטין. אני האחרונה לומר לכם לוותר מראש, אבל להערכתי ועל סמך הניסיון הארוך שלי בתור שדכנית, אני מאמינה שהסיכוי שלכם ליצור מערכת יחסים אמיתית ועמוקה קלושים ביותר. זה קורה, זה קרה, ואני בטוחה שבמהלך הזמן זה ישתנה.

נעבור לשאלה השנייה, זו שבאה לבחון את מוכנותכם הרגשית-נפשית ליצירת קשר. "האופציות" העומדות בפניכם כדי לענות על שאלה בסיסית זו ידועות ומוכרות: האם אתם מחפשים אהבה? האם אתם מתפסים בשלב זה בפלירט בלתי מחייב? האם אתם פתוחים רגשית באמת לקשר עמוק ומשמעותי? האם בנקודת זמן זו עדיף מבחינתכם איזה סטוץ חד-פעמי, או אולי איזו הרפתקה בלתי מחייבת?

אם אינכם בקטע של מוכנות ונכונות נפשית לקשר עמוק ורציני, כזה שאולי יוביל בסופו של דבר לאהבה גדולה (ואולי אפילו נישואין), אתם יכולים לעצור את הקריאה בשלב זה. אני בטוחה ומשוכנעת שתוכלו להסתדר גם בלעדי כשאתם מחפשים ריגוש כזה או אחר – זו בהחלט זכותכם.

אבל, מי שאינו מסתפק בריגושים מזדמנים, מי שמאמין שהבדידות אינה דבר טבעי, מי ששואף לחזור הביתה ולמצוא בו אדם קרוב, עמו יוכל לחלוק את רגשותיו (ולא רק את החתול...), מי שמאמין שמערכת יחסים טובה ובריאה היא מתכון לחיים מאושרים, ומי שמאמין ששני לבבות טובים מלב אחד – מוזמן להמשיך לקרוא.

לאחר שעברנו את שתי השאלות הבסיסיות הראשונות והבנו את סדרי העדיפויות שלנו בנקודת זמן זו, והיכן אנו נמצאים בנקודת הזמן מבחינה רגשית, ובהנחה שהנושא הרגשי-אישי נמצא בצמרת סולם העדיפויות שלנו, ואנו שואפים ליצור קשר עמוק ורציני – בואו נעשה צעד אחד נוסף קדימה.

בואו נתמקד בשאלה: מה עשיתם במהלך השנה האחרונה כדי לפגוש והכר בני זוג פוטנציאליים? ושאלה אחת נוספת: האם אתם מוכנים להשקיע בחיפוש אחר קשר כזה – לפחות באותה מידה שאתם נוהגים להשקיע בעבודתכם?

מה לעשות? לעשות!

מהיכרותי עם הנושא וע"ס הניסיון הרב שרכשתי במהלך השנים בתור שדכנית, אני באמת ובתמים סבורה שחיפוש אחר קשר, על אחת כמה וכמה כשמדובר בקשר שמוביל אולי אפילו אל נישואין, הוא פועל יוצא של "עבודה". ליתר דיוק: נכונות ומוכנות להשקיע בסוג כזה של עבודה.

אין מה לעשות, אם אתם רוצים באמת ליצור  קשר רציני, לבנות מערכת יחסים מתמשכת ומשמעותית, עליכם להקדיש לכך זמן. הרבה זמן אפילו. יש לתת לנושא הזה את מלוא החשיבות וההתייחסות – כמו לכל נושא, הנמצא בראש סדר העדיפויות שלכם. אסור בתכלית האיסור להתייחס אליו בקלות ראש, כמשהו שולי שניתן לטפל בו "על הדרך", דרך אגב.  ההיפך הוא הנכון – יש להתייחס אליו בשיקול דעת ובצורה מאורגנת. שבו עם היומן האישי שלכם והכינו לעצמכם טבלה ובה פירוט של הפעילויות השבועיות השונות שביצעתם – עבודה, נסיעות, ספורט, בילויים, פגישות עם בני משפחה, פגישות עם ידידים, שינה, צפייה בטלוויזיה, גלישה באינטרנט וכו'.

עכשיו, לצד כל אחת מהפעילויות הוסיפו עוד נתון – משך זמן הפעילות. דהיינו, כמה זמן  אתם מקדישים במהלך השבוע  לכל אחת מהפעילויות. ועתה, הוסיפו נתון שלישי: נסו להעריך – במשך זמן – את הפוטנציאל להיכרות עם בני ובנות זוג חדשים בכל אחת ואחת מהפעילויות השונות.

רבים מבין הפנויים והפנויות, שהתבקשו על ידי לספר לי על סדר היום השבועי שלהם, נדהמו בעצמם לגלות, שלמרות מה שסברו, הזמן שהקדישו במהלך שבוע לפעילות בה קיים פוטנציאל להכיר ולפגוש אנשים חדשים, היה מצומצם ביותר.

הנה לפניכם,טבלא המאפיינת את דפוס ההתנהלות השבועי של חלק נכבד מקהילת הפנויים והפנויות (הצעירים) בישראל:

מבט על הטבלה מלמד, כי מתוך 167 השעות השבועיות העומדות לרשותם, מקדישים הפנויים והפנויות, במודע ושלא במודע, רק כ-25 שעות לפעילות, בה קיים פוטנציאל להכיר ולפגוש אנשים חדשים. במצב כזה, באופן הכי טבעי שבעולם, הסיכוי להכיר ולפגוש בני ובנות זוג חדשים, הוא נמוך ביותר.

מה עושים? עושים! אם הקטע הזה של קשר רגשי חשוב לכם באמת, שנו את סדרי העדיפויות בלוח הזמנים השבועי שלכם! קבלו החלטה לצמצמם עד כמה שניתן את כל אותן פעילויות, בהן פוטנציאל ההיכרות נמוך, ולהעדיף את אותו סוג של פעילות בו פוטנציאל ליצירת קשר הוא גבוה.

לדוגמא: וותרו על מספר שעות צפיית שעות בטלוויזיה לטובת שעות גלישה באינטרנט. או למשל: וותרו על מספר שעות שינה, לטובת יציאה לבילויים. או: וותרו על משך זמן האכילה, לטובת עיסוק באחד מהתחביבים שלכם.

אך לא רק זאת  - בחנו את לוח הפעילויות שלכם ונסו למצוא אפשרויות טובות יותר מאלה הקיימות, כאלה בהן פוטנציאל ההיכרות הרבה יותר גבוה.

למה כוונתי? ובכן, אם לדוגמא את חברה במכון כושר, שהרוב הגדול של מנוייו הוא נשים, כדאי היה שתעברי למכון כושר בו למין הגברי יש נוכחות גדולה יותר. ואם לדוגמא אתה נוהג פעם בשבוע לשחק טניס עם אחד מידידיך הקרובים, באחד ממגרשי הטניס במתנ"ס העירוני, וכבר "אין חדש תחת השמש" בכל הקשור לפנים חדשות בשטח – כדאי היה שתעתיק את ההתמודדות הספורטיבית לאתר אחר.

אין כמו לוח הזמנים כדי להעיד על האדם ועל סדר העדיפויות שלו בחייו, ומכאן גם החשיבות הגדולה שלנו ללוח הזמנים האישי. בחינה שקולה ועניינית של לוח הזמנים, תוך שינויים רלוונטיים מתבקשים, יכולה לאפשר לכם לשפר את הסיכויים להיכרויות חדשות. כשתתחילו לבחון מחדש את לוח הזמנים שלכם במונחים של פוטנציאל היכרויות, ההחלטות שתקבלו יהיו כבר "על אוטומט".

למה,לדוגמא, כל הפגישות עם ההורים חייבות להיות אצלם בבית. פגישה בבית קפה או במסעדה יכולה לתת תוספת שבועית של חצי שעה, אולי אפילו שעה שלמה,של סיכוי לפגוש ולהכיר מישהו או מישהי חדשים. ולמה חייבים להגיע שוב ושוב לאותו בית קפה, או לאותו פאב, או לאותו מועדון? כפי שנאמר כבר: "משנה מקום, משנה מזל".