|
שם חוקה יפול על כל הישרה או הנהגה שתכלול קבוץ רב מן האנשים,הין בתהיה כוללת חוקים רבים כמו''כל יודעי דת ודין''[אסתר א' י''ג ]או ציווי אחד כמו ''ותנתן דת בשושן'' [שם י''ד ט'] והן שתהיה אלהית כמו מימינו אש דת למו [דברים ל''ב] או נימוסית ''כדת מדי ופרס''[דניאל ו' ט'] והחוקה על שלשה אופנים א, טבעית ב, נימוסית ג, אלהית
למאמר המלא...
|
|
הנה אלה השלש ידיעות בשלשת העניינים הנזכרים הם שראוי לכל חכם שיחקרם בכל יכלתו, והם שכל החכמות מיוסדות עליהם. וכל מי שיודע יותר מהם במה שראוי לדעתו על דרך החיובי בחיובים, ומה שראוי לדעתו על דרך השלילי בשלילות. והוא אשר אמת כל מה שראוי לאמתו, והכחיש כל מה שראוי להכחישו במופתים. הוא האיש שיאמר עליו שהוא יותר חכם ויותר שלם ממי שלא ידע זה משאר בני אדם כלם
למאמר המלא...
|
|
פרוייקט חלק החוקה השלישית אשר הוא לטווח הרחוק הכולל עניין בית מחוקקים עליון שלישי האמור לייצר תכנית כללי פסיקה לא פסיקה בפועל לבית העליון השני ובזאת יושלם עניין קביעת זהות המדינה ע'י שלושת החוקות בשלשת הבתי מחוקקים תוך כדי מתן מרווח לכל אוכלוסיה למצוא את מקומה ושיטה זו היא הדמוקרטיה המתאימה לצורן המביא בחשבון כמה מאות שנים בעתיד הרחוק ויתחייב משינוי החוקים החדשים עניין נוסף מעבר להחיאת השפה העברית .חידוש הלשון מצד מהותו, עם היותה נמשכת אחר הקודמת מצד צירוף האותיות המוטבעות במבטא.והוא בחיבור אותיות חדשות שלא חברם הראשון
למאמר המלא...
|
|
הנה אלו הן החסרונות שיש בחוקה הנימוסית, ועוד נוסף עליהן כהנה וכהנה. ומכללם שהנימוס האנושי אי אפשר לו להניח עונשים אלא על הנגלה ולא על הנסתר, כי האדם יראה לעיניים, והתורה האלוהית תניח עונשין גם על הנסתר, כי השם יראה ללבב..א/לסיכום נמצא כי השיטה הדמוקרטית-אריסטו-סוקרטית פוטרת אותנו מכל ההגבלות הנ'ל ,ולא זו בלבד אלא שמניחה פלטפורמה בזירה הבינ'ל במימד פאראדיגמת שלשת החוקות מצד השוויון המשפטי המקביל
למאמר המלא...
|
|
בחלק השלישי של "המדינה" אפלטון מבקר את סוגי הממשל השונים.[גורם מונע לתופעה זו היא מימד ההשפעה של החוקה ה2 כלפי החוקה ה1 דהיינו בית המחוקקים התחתון] הוא מתחיל מהתנגדות לטימוקרטיה, סוג של ממשל אוטוריטי, בדומה במקצת לדיקטטורה צבאית של היום. אפלטון מציע הסבר פסיכואנליטי של ה"טימוקרט" כאדם שראה את אמו משפילה את אביו ולכן הוא רוצה להתנקם בשם "הגבריות".
למאמר המלא...
|
|
הארט (1907-1992)- פוזיטיביסטם מתון המשולב עם משפט הטבע - אוניברסיטת אוקספורד. תורתו הפוזיטיביסטית המתונה של הארט מהווה כמעיין תגובה ופיתוח של התיאוריות של אוסטין, בשונה ממנו הוא מיקם את מע' המשפט במרכז ולא את הריבון. כפוזיטיביסט הארט דחה את קיומו של קשר הכרחי בין מוסר למשפט, אם כי הכיר בהשפעה שהייתה מאז ומעולם על התפתחות המשפט.
למאמר המלא...
|
|
משוואת אקווינס מקבלת מצב לפיו יהיו מס' חוקים שלא עומדים בקנה אחד עם המשפט הטבעי אך בשל כך שכל מע' המשפט כן כפופה למשפט הטבעי אז יש חובה לציית מחשש שהמע' תאבד את יציבותה ותוקפה. אקווינס יוצר הבחנה בין חוק שאינו מוסרי ונוגד את החוק האלוהי ואסור לציית לו. לבין חוק שאינו מוסרי ונוגד את חוקי הטבע וצריך לציית לו במצב שבו המע' המשפטית אינה נוגדת בכלליות את חוקי הטבע ויש חשש ליציבות המע' (כמו כן חוקי הטבע נמוכים מחוקי האל).
למאמר המלא...
|
|
המשפט הטבעי סיפק את הצידוק המוסרי לקיומן של מערכות חברתיות ומשפטיות. הטענה הבסיסית הייתה שהמשפט מבוסס על איזשהו ערך עליון שאחד העקרונות המרכזיים בתוכו הוא עקרון התבונה (Reason). התומכים במשפט הטבעי טוענים שהאישור המוסרי למשפט הפוזיטיבי מגיע מערכים עליוניים של המשפט הטבעי. במילים אחרות, הגשר שמקשר בין ה"יש" ל"צריך להיות" הוא המשפט הטבעי.
למאמר המלא...
|
|
אפלטון - תלמידו של סוקראטס. נון-פוזיטיביסט (מכונה גם משפט טבע) רציונליסט. מפתח תורת האידאות - ( מודגם במינוס או על החוק ). אריסטו - תלמידו של אפלטון. נון - פוזיטיביסט. חיבוריו הוצגו כסיכומי הרצאותיו באוניברסיטה. ממציא תורת 4 הסיבות. אוסטין פילוסוף אנגלי מהמאות ה-18 19. אבי היורופרודנציה האנליטית. אוסטין מנסה לנתח מושגים משפטיים. פוזיטיביסט קיצוני.
למאמר המלא...
|
|
המשפט מורכב מנורמות משפטיות- אוסף של כללים ונורמות חברתיות מכוונות התנהגות, חלקן מטילות חובות, אחרות מעניקות זכויות וכוחות וכו'. הכרעה בשאלת נורמטיביות פעולה מסוימת תתבסס על מע' נורמטיבית שלמה שהיא חלק ממדרג נורמטיבי ובה יש תלות נורמטיבית בין הנורמות. ישנם נורמות כלליות ופקודות פרטיקולאריות, מה מבדיל בין השניים
למאמר המלא...
|