דין המהפך בחררה שייך לתחום המציאה והמתנה, במקרים בהם צד ג לא יכול להשיג חררה אחרת במקום אחר או שהוא יכול להשיגה בהפסד מרובה. נושא זה היה מושא לויכוח נוקב בין רש"י לר"ת. לדעת רש"י דין זה חל גם על מציאה ומתנה ולעומתו ר"ת (בתוס' ד"ה עני המהפך) הוכיח מהסוגיה בב"מ י, א שדין זה חל רק על מכר ומקח, מכיוון שהחיים הם מלחמת קיום מתמדת בין אדם לחברו ומלחמת קיום זו לגיטימית "כל הזריז לקדום ולזכות בה מותר" (רא"ש קידושין נט א סי ב).
למאמר המלא...
|
מספר פוסקים עסקו בעקרונות הנוגעים בהגבלות על "תחרות בתצרוכת", וניסו לאזנה עם קיום "תחרות חופשית" שמגינה על הסוחרים, הם החילו את ההגבלות על כל הליכות המסחר, וקבעו שורה של הלכות הקובעות סייגים ל"הסגת גבול מסחרית" (לדוגמא, ב"ב כ"א, ע"ב). עקרונות "זכות הקדימה בין קונים" נוגעות בסוגיית "עני המהפך בחררה" שמובא במשל הרב גידל בקידושין נ"ט ע"א, ההגיון המשפטי ממנו נגזר דין זה הוא ככל הנראה "קנייני ביסוד" (שו"ת דברי ריבות, שצ).
למאמר המלא...
|
ג'ון אוסטין היה פילוסוף בן המאה ה-17, אשר עמד מאחורי פיתוח יסודות הפוזיטיביזם (השם "פוזיטיבי" נגזר מהמילה האנגלית "פוזישן" שפירושה עמדה, כלומר יש לנותן עמדת כוח מסוימת ביחס למקבל). הוא גרס כי עניינה של תורת המשפט היא אך ורק טיבו ועניינו של החוק הפוזיטיבי. מטרתו של אוסטין היתה להבין את מרכיבי מערכות המשפט ותיאוריות המשפט הקדומות ולמצוא בה פגמים על מנת להרחיב את ההבנה במערכת המשפט.
למאמר המלא...
|
במאמרו, מסביר סמית את הביטוי "חובה לכאורה" כמצב בו לאדם כלשהו במצב מסוים יש חובה לכאורה לבצע פעולה מסוימת, וזאת רק כאשר יש סיבה מוסרית לאותו האדם לבצע את פעולה, עד שתהיה לו סיבה מוסרית שלא לעשות את הפעולה וסיבה זו תהיה חזקה לפחות כמו הסיבה שלו לבצע את הפעולה, ואז, אם הוא לא יבצע את הפעולה, הוא יהיה לא צודק. ניתן לומר כי התפישה המקובלת כיום היא חובת הציות באופן רך וכי חובה זו היא החובה לכאורה, דהיינו, חובה יחסית, שלא גוברת על כל אינטרס
למאמר המלא...
|
קיימת היררכיה מהותית במשפט הבינ"ל. ברמה העליונה, קיימות נורמות מוחלטות או יוס קוגנס. אלו הנורמות העליונות ביותר במשפט הבינ"ל, והן מחייבות את כל העולם, גם מדינות שהתנגדו להן. לא ניתן להפר אותן או להתנות עליהן. ניתן לשנותן רק ע"י יצירת נורמה חדשה במשפט הבינ"ל-בעלת אותו המשקל. נורמות אלו שומטות למעשה את בסיס ההסכמה שהינו אבן הבוחן המבסס את המשפט הבינ"ל. ס' 53 ו 64 לאמנת וינה קובעים כי אמנה תהא בטלה מעיקרה (void) באם תהא מנוגדת לנורמה מוחלטת במשפט הבינ"ל, בין אם הנורמה המוחלטת קדמה לאמנה או שהינה מאוחרת לה.
למאמר המלא...
|
\\והתבונן אתה המעיין וראה שהנה יצא דרך עיון עמוק מאוד,וזה שאלו קצת צייורים יאמר איש שהם ציורים שכליים,ואחר יאמר כי הם צייורים דמיוניים,ונרצה שנמצא דבר אחד יבאר לנו המושכלות מן המדומות [כלומר מחוייב שימצא דבר אחד וכו'],וזאת גירסת האבן תיבון כמדומני שהרב י' ק'אפח לא ירד לעומקן של דברים
למאמר המלא...
|
המשמעות: כל רעיון הפרדת הרשויות (הקיים מהמאה-16) -מושג שקרס. המערכת המשפטית של מ"י מכתיבה ענייני ביצוע וחקיקה. היום כל דבר - שפיט, נגיש ויכול להגיע לבג"ץ ß ובסופו של דבר מסתדר ע"פ דרכו של העליון.
"זכות" - המושג הבסיסי, החשוב והמהותי בפילוסופיה של המשפט
\לעומת הגדרה זו יש לעיין במונח-"הכישוף הפרוצדורלי"
למאמר המלא...
|
אמנם אם נוכל לשלב את ההקדמה העשירית[ההיתכנות
לשיטת המותכלמין]שלא דחה אותה הרמב'ם אפשר יהיה לבאר את שיטת המזרח הרחוק
על פי שיטת שפינוזה באופנים שונים והבט וראה מעתה כמה הועיל לנו שיטת
הרמבם בפרק ע'ג אמנם העניין לא יהיה אלא מצד הפלטפורמה המשותפת הדרושה
לצורך פארדיגמת המשפט הנבדל הכולל את כלל התרבויות המונותאיסתיות ואלו
שאינן תחת שיטה כל שהיא המגדירה אותן וזה מסיבות שונות שלא נפרטן
למאמר המלא...
|
הענין שצריך שיובן תחילה כדרך הענין שזכרנו לעיל באופן הלשונות שצריך להשיבן אל חמרם הראשון וכו' כן ממש הוא הענין בין החוקה השמית הקדומה ובין התורה שהיא אחר הצירוף .בשילוב השיטה הבלגית וכו' ויתחייב משינוי החוקים החדשים עניין נוסף מעבר להחיאת השפה העברית .חידוש הלשון מצד מהותו, עם היותה נמשכת אחר הקודמת חוקה זו באה כנדבך נוסף בשלבי ההתהוות החברה המדינית אחר שהורגל כבר למציאות חוקה וחוק] ולכך תהיה מתאימה לחברה מפותחת יותר ואולי שם נמצאת גם הדמוקרטיה האמיתית לא כפי שהורגלנו לחשוב שהדמוקרטיה היא מעין ברירת מחדל של ההנהגה האנושית
למאמר המלא...
|
ובכאן יתבאר חלקה השני של האמנה החברתית,אמנם יש לישב שיטה זו עם תורות המזרח הרחוק בעניין האחדות אולם להקניית מעמד משפטי מגדיר לצורך החלת תוקף משפט חוזי בינ'ל כפי שנתבאר אפשר לישב את שיטתם כפי שהצענו בשילוב הפנאנתאיזם בשילוב שיטת האצוליין[המותכלמין]
למאמר המלא...
|