|
משלחים בינלאומיים נשכרים על ידי לקוחותיהם לצורך טיפול בשינוע סחורות מנקודה אחת לנקודה שניה. לעיתים, תוך כדי ביצוע תפקידו מבצע המשלח הבינלאומי מטלות נוספות עבור הלקוח, מעבר לעניין השינוע. נשאלת השאלה, האם המשלח הבינלאומי נושא באחריות למתן השירותים הנוספים במידה ואלה לא צלחו לשביעות רצון הלקוח?
למאמר המלא...
|
|
בסקירה זו נתאר את הכרעת בית המשפט העליון בעתירה שהגישה יבואנית בעלי חיים נגד משרד החקלאות בנוגע לנוהל הקצאת מקומות ותחנות הסגר למקנה מיובא.
בית המשפט קבע כי בהיעדר חקיקה מפורשת, לא ניתן לכפות על תחנת הסגר פרטית להעניק שימוש שוויוני ליבואני בעלי חיים, ויש צורך בהסדרת הנושא בחקיקה, תוך מתן תקופת התארגנות למדינה.
למאמר המלא...
|
|
בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.
למאמר המלא...
|
|
מחלוקות בין יבואנים לבין רשות המכס בנושא גילוי מסמכים במהלך ניהול תביעה משפטית, הן נפוצות ומתקיימות כדבר שבשגרה.
לרוב, מתגוננת רשות המכס בטענה של חיסיון או מעלה טענה לפיה המסמך מהווה תרשומת פנימית שאין לגלותו, ומנגד, היבואן טוען כי מדובר במסמך החיוני לצורך ניהול תביעתו, ובית המשפט נדרש לבצע איזון ולקבוע זכותו של מי גוברת.
למאמר המלא...
|
|
בסקירה זו נתאר מקרה שבו מדינת ישראל הגישה תביעה בגין הוצאות שהוציאה לצורך פעולות הצלה, חיפוש אחר נעדרים ואיתורם, לאחר תאונה ימית שארעה בשנת 2007. התביעה הוגשה נגד מספר נתבעים, וביניהם בעלת האוניה וסוכן האוניה.
למאמר המלא...
|
|
מערכת היחסים בין סוכן המכס ולקוחו היבואן מעלה לעיתים את השאלה, באיזה שלב מפסיק סוכן המכס להיות שלוחו של הלקוח ואינו חב באחריות מכוח כובעו זה?
פעמים רבות, כאשר מתברר כי היבואן (הלקוח) חב כספים הנוגעים לייבוא טובין, בין אם למשלח או למוביל, ולא ניתן לגבות ממנו את החוב, פונה בעל החוב בדרישה לסוכן המכס.
למאמר המלא...
|
|
בסקירה זו נתאר מקרה בו מוביל לא מסר סחורה במקום המקורי שסוכם מול היבואן, אלא הוביל אותה למקום אחר, לפי טענתו, לבקשת היבואן.
לאחר שנטען כי הסחורה לא הגיעה ליעדה, היבואן תבע את חברת ההובלות, ובית המשפט החליף את סדר הבאת הראיות וקבע כי חברת ההובלות היא זו שתחל בהבאת ראיותיה ולא היבואן התובע.
למאמר המלא...
|
|
פעמים רבות מגיעה לפתחו של בית המשפט תביעת תחלוף (subrogation), במסגרתה חברת ביטוח אשר פיצתה את המבוטח בגין נזק למטען, נכנסת לנעליו ותובעת את הגורמים בשרשרת ההובלה שלשיטתה אחראים לנזק, כמו למשל: נמל, מוביל ימי, מוביל אווירי, מחסן, משלח בינלאומי וכו'.
למאמר המלא...
|
|
לחברות, ארגונים ולכל גורם עסקי, יש אפשרות לפנות להנהלת רשות המסים בבקשה להיות גורם כלכלי מאושר (AEO -Authorized Economic Operator), מעמד אשר מקנה להם יתרון עסקי ועדיפות בטיפול במשלוחיהם ומטעניהם במהלך פעילות היצוא/יבוא/שיגור שהם מבצעים בנמלים. יחד עם זאת, מעטים הם הגורמים העסקיים אשר קיבלו עד היום מעמד של גורם כללי מאושר. מדוע כדאי להיות גורם כלכלי מאושר, למה דווקא עכשיו ואיך עושים זאת? לכך נתייחס במאמר זה.
למאמר המלא...
|
|
בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.
למאמר המלא...
|