חפש מאמרים:
שלום אורח
03.04.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

תאונה בבית במהלך עבודה מהבית. האם תוכר כ"תאונת עבודה", מתי?

מאת: עוזיאל לוידיני עבודה10/03/2010869 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

עבודה מהבית הפכה בשנים האחרונות נחלת חלק נכבד משוק העבודה.

מעטים יודעים מה דעתו של בית המשפט על תאונה שקוראת במהלכה של עבודה מהבית, והאם ניתן להכיר בה כ"תאונת עבודה" לכל דבר ועניין.

המאמר מבחין בין ענינו של עובד שכיר, להבדיל מעובד עצמאי.

מסתבר שחבות המעביד כלפי עובד שכיר העובד מהבית – ומכאן גם זכאותו של העובד לתגמולי הביטוח הלאומי - , קיימת וחלה באותה מידה על עבודה מהבית כמו על עבודה מהמשרד, בכפוף לנטל ההוכחה החל על העובד להוכיח את שני הרכיבים הנדרשים על פי הפסיקה כפי שיפורט להלן:

1. "תוך כדי העבודה"

2. "עקב העבודה"

נטיית הפסיקה היא להרחיב את הכללת המושג "תאונת עבודה" גם על עבודה מהבית / עבודה מרחוק, וזאת נוכח השימוש הנפוץ בעבודה מסוג שכזה לאור  ההתקדמות הטכנולוגית ויכולות התקשורת הנוחה והטובה יחסית למשרד באמצעות אינטרנט וכו'.

בשורה התחתונה, על המעסיקים והעובדים כאחד להקפיד על ניסוח הסכם העבודה באופן שיגדיר מפורשות את ההרשאה לעובד לעבוד מהבית / מרחוק, על מנת שלא יהיו חילוקי דעות בעניין זה (לטובת העובד).

נטל ההוכחה

נטל ההוכחה שהתאונה חלה תוך כדי עבודה ועקב העבודה - חלה על העובד.

על פי הפסיקה, אין להחזיק את שני המבחנים "תוך כדי" ו "עקב" במדורים נפרדים, ויש למזגם במושג אחד של "קשר לעבודה" (ראה: דב"ע לב/0-69 המוסד לביטוח לאומי נ' רבקה סימני פד"ע ג' 386; דב"ע נא/0-144ברונו שפירא נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כד 283).

בבחינת השאלה האם התאונה היא בגדר "תאונת עבודה", ישאל בית המשפט את השאלות הבאות:

  1. האם השעות שבהן הנפגע רשאי להימצא בביתו או בכל מקום אחר - הינן שעות עבודה הכלולות במסגרת הזמן שרואים אותן "תוך כדי עבודה"?
  2. האם לפעולה שביצע הנפגע בשעה שנפגע או שגרמה לפגיעה, יש קשר ישיר או נלווה באופן סביר לעבודתו?
  3. האם התאונה הייתה מוכרת כתאונת עבודה אילו התרחשה במשרד / במקום העבודה. (ראה עב"ל 104/99 ברדה נגד המוסד לביטוח לאומי פורסם בנבו), שם נאמר בין היתר:

"הנה כי הן, בחינתנו את התאונה כ"תאונת עבודה" תיעשה, לא על פי זירת התרחשותה של התאונה או מיקומה, כי אם לנוכח נסיבותיו הספציפיות של המקרה הקונקרטי וקביעת קיומו - או אי קיומו - של הקשר הסיבתי בין אירוע התאונה לבין עיסוקו של המבוטח. "

במקרה לעיל דובר על עובד עצמאי, ובתי המשפט נוטים להחמיר יותר בנטל ההוכחה בדבר קשר הדוק בין העיסוקים שבמהלכם אירעה התאונה – לבין משלח היד. שהרי בין כתלי הבית הפרטי – לא אחת מתערבבים התחומים זה בזה ולא תמיד יהיה זה קל להציב את התחום בין עיסוק פרטי לבין עיסוק הקשור למשלח יד.

לעניין עובד שכיר:

ההלכה היא כי עובד אינו מבוטח בשעה שהוא מכין את עצמו לעבודה בביתו, ואין לפרש את המונח "ממעונו" שקבוע בסעיף 80(1) לחוק, ככולל את הכנות המבוטח לצאת מביתו. מטרת הסעיף אינה לבטח את העובד מהרגע שהוא קם בבוקר ומתחיל להכין את עצמו לצאת לעבודה, שכן בשעה זו קשה להבחין אם העובד הנמצא בביתו נפצע במהלך ההכנות ללכת לעבודה או במהלך ביצוע פעולה שאינה קשורה לעבודתו.

יחד עם זאת בתי משפט הכירו בתאונות הקורות לשכיר במתחם הביתי, בנסיבות מסוימות, כבתאונת עבודה.

כך בפסק דין עב"ל 376/03 יפה אלגרסי נ. המל"ל (פס"ד מיום 6.4.05) קבע כב' השופט צור, בדעת רוב, כי תאונה שארעה לעובדת שכירה בביתה בעת הליכתה אל עמדת העבודה בסלון הבית, תוכר כתאונת עבודה.

וכך נקבע שם:

"כך, למשל, תאונה שארעה בנקודת העבודה או בהליכה לקראת נקודת העבודה תחשב כתאונה בעבודה, בעוד שתאונה שארעה - באותו מקום - תוך כדי ביצוע פעולה "ביתית" (כגון- הכנת אוכל לילדים או תליית כביסה) לא תחשב כתאונת עבודה.

לדעתי, יש לבחון את אירוע התאונה בגישה גמישה ופונקציונלית ולא בגישה מקובעת ופורמליסטית."

לסוגיה זו כדאי לבחון את חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה 1995, סעיפים 79-81 ו 92(א)

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד עוזיאל לוי, משרד בחיפה העסק בתחום האזרחי, מסחרי-עסקי, דיני משפחה, הוצאה לפועל, פשיטות רגל וכו'. עוזיאל לוי הוא בוגר הטכניון, בעל תואר שני במערכות מידע, ועורך דין מוסמך מטעם מכללת נתניה.

ליצירת קשר פנה לטלפון 054-4417527

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עוזיאל לוי

מאמרים נוספים בנושא דיני עבודה

מאת: רונית בילרדיני עבודה14/03/18432 צפיות
חוק פיצויי פיטורים קובע, כי עובד אשר פוטר ממקום עבודתו לאחר שנת עבודה זכאי לפיצויי פיטורים מהמעביד. כמו כן, קובע החוק, כי בנסיבות מסוימות זכאי עובד לתשלום פיצויי פיטורים אף לאחר התפטרותו מעבודה. (הרעת תנאים, התפטרות לצורך טיפול בילד, מעבר מגורים לצורך עבודתו של בן הזוג ועוד).

מאת: tiloniדיני עבודה07/09/17791 צפיות
לעיתים, כמו בכל משפחה, יכולים להתגלע ויכוחים וחילוקי דעות, אולי אפילו להיאמר מילים קשות אך במקום העבודה, בניגוד למקרים דומים בתוך המשפחה הקרובה או לחברים הקרובים, עלול הצד השני לראות בדברים אלו כהוצאת לשון הרע בעבודה ולתבוע את אומרם בבית המשפט תחת חוק ""איסור לשון הרע התשכ"ה- 1965"

מאת: שירה אלהדיני עבודה20/12/16720 צפיות
במסגרת עבודתו, זכאי העובד לזכויות שונות, כגון חופשה שנתית, דמי הבראה, גמול שעות נוספות ועוד.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה01/08/161708 צפיות
אישור מרופא תעסוקתי המורה כי אין העובד מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת, או מצב הזהה לה, וזאת בשל תפקוד לקוי של אחד מאברי הגוף. עובד הסובל מבעיות בריאותיות ומציג מסמכים מרופא מומחה, המציין את הלקות בכושר עבודתו ומגבלותיו הרפואיות בעבודתו. עובד הסובל ממגבלה בריאותית ומבצע עבודה אשר אינה מתאימה ליכולותיו הרפואיות עקב מצב בריאותי לקוי.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה02/06/162316 צפיות
החובה לשלם שכר בחגים לעובדים, עולה מתוקף צו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי. בהתאם לכך, עובד חודשי ועובד שכר (בתנאים הרשומים להלן) זכאים לשכר רגיל, אף בימים אשר לא עבדו בהם בשל היותם ימי מנוחה בחגים.

מאת: אבי דוידידיני עבודה23/05/162414 צפיות
בקצרה על הרעת תנאים בעבודה לאלו המחליטים להתפטר ולאלו המחליטים להישאר במקום העבודה.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה22/05/162497 צפיות
חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן יקרא: "החוק"), קובע את הזכאויות העומדות לנשים כזכויות קוגנטיות (ר' מאמרי: חוקים קוגנטיים, חוקים דיספוזיטיביים – ד"ר איתמר כוכבי). מטרת החוק וייעודו הינו הבטחת הזכויות וההגנה על הנשים בעבודה

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica