לזמר זוהר ארגוב לא היו חיים קלים. הוא נולד כזוהר עורקבי בשיכון מזרח בראשון לציון בשנת 1955 כבן בכור במשפחה קשת יום עם תשעה אחים ואחיות. אביו, כמו גם סבו לפניו, היה אלכוהוליסט. זוהר ארגוב עצמו פרש מבית הספר בגיל שלוש עשרה ועבד כטייח. בגיל חמש עשרה פגש את ברכה, התחתן בגיל שבע ועשרה ובנו גילי נולד לו כשהיה בן שמונה עשרה. צבא הוא לא עשה, בכל זאת אב לבן. בגילל עשרים ושתיים נכנס לראשונה לכלא באשמת אונס. ברכה, אשתו, התגרשה ממנו בתקופה זו. הוא ישב בכלא קרוב לשנה ולאחר השחרור הצטרף כנהג לג'קי מקייטן ולהקתו. יהודה קיסר היה גיטריסט בלהקה הזו. באחת האירועים בבאר שבע עלה זוהר ארגוב להופיע עם שיר אחד "ברצלונה" וכבש את הקהל. קיסר הקליט את הזמר המוכשר שהתגלה בהופעה במועדון הברווז, וראובני, מפיק מוסיקה ים תיכונית גדול באותם הזמנים, ששמע את ההקלטה לקח אותו תחת חסותו ולאולפן, להקליט גירסה קצת יותר מאורגנת של אותו אלבום ראשון. כך נולד האלבום "אלינור".
העלייה לכוכבות של זוהר ארגוב הייתה מהירה מאד. בן לילה הפך לזמר מועדונים וארועים מבוקש, ותוך שנתיים הוציא עוד שני אלבומים "היו זמנים" ו"נכון להיום". באלבום השלישי כבר נכתבו החומרים עבורו. ניצחון בפסטיבל הזמר המזרחי הביא עם השיר "הפרח בגני" וכתבה בעקבות הזכייה אותה עשה יואל אסתרון הביאה אותו לתודעת הציבור הרחב.
בתחילת 1983 יצא לסיבוב הופעות בן שלושה חודשים בארצות הברית וחזר משם מסומם לאחר שגילה שם את הסם קראק. השפעות השימוש בסמים אותן צרך זוהר ארגוב בכמויות אדירות היו מיידיות אף הן. כזמר ארועים ומועדונים מבוקש לוח הזמנים שלו היה צפוף, אך עקב השימוש בסמים הוא החל להבריז מארועים אליהם הוזמן, איחר לאחרים והיה עולה להופיע מסומם. הביקוש להופעותיו עקב כך הלך וירד.
הסמים פגעו לא רק בהופעות. אם לפני השימוש בסמים היה נכנס ומקליט שיר מתחילתו עד סופו, עושה שני טייקים והיה לוקח אחד לאלבום, בהקלטות הבאות בהן כבר היה מכור והיה מקליט משפט, שומר, ונח. לוקח מנה בין לבין, הולך להקיא, מקליט עוד משפט. גם קולו השתנה עקב השימוש בסמים וכן איכות שירתו. ובכל זאת הקליט עוד שלושה אלבומים לפני מותו בטרם עת בשנת 1987, בעת שהיה עצור, על גניבת נשק משוטר, כנראה תחת השפעת הסמים. מותו נודע כהתאבדות אם כי ייתכן ונגרם מתוך כוונה למשוך תשומת לב בשילוב מסוכן של שימוש בסמים, ולאו דווקא מתוך רצון למות. ב- 1987 ירד המסך על המלך הלא מעורער של המוזיקה המזרחית, ואומרים שעדיין לא קם לו יורש.