חוקרים טוענים כי הקונפליקט הוא חלק בלתי נפרד מדינמיקה בקבוצות וטיפול קבוצתי מאחר ואנשים צריכים לחלוק משאבי זמן וחלל אחד עם השני. יש הסבורים כי חוסר קונפליקט מצביע על הפחתה בהתפתחות הקבוצתית. נוטים לחשוב כי הקונפליקט צומח מהביזוי של האחר, שהינו לרוב השלכה של הבזות העצמית של האדם. מקור נוסף של קונפליקט הוא האינדבדואליות של אחד החברים הסותרת את הנורמות הקבוצתיות, כמו גם קיומה של תחרות החברים על אהבתו ותשומת ליבו של המטפל.ניכר כי קונפליקט יופיע לאחר שחברי הקבוצה חשפו את העצמי שלהם, ולאחר בדיקה כי המנחה יוכל ל'החזיק' את הסיטואציה התוקפנית. כדי שקונפליקט יידון יש צורך בד"כ בהכרה ראשונית בנושא על מנת שיידון אישית וקבוצתית.
בקבוצות טיפוליות בנושא של בעיות פריון ו הורות הקונפילקט עלול להיות מועצם פי כמה מונים, מאחר וקבוצה על פי רוב נתפסת כשיחזור של סיטואציה משפחתית. המנחה מייצג את ההורה, והמשתתפים משולים לאחים. אמנם תפיסה זו מסייעת לפתרון קונפליקטים מאחר והיא אמתחזקת אקלים העברתי המסייע בהעלאת התכנים, אך כאשר האוכלוסיה של הקבוצה היא לא אחרת מאשר קבוצה המחפשת את דרכה להקמת משפחה חדשה , נושא המשפחה יהיה מורגש יותר בקבוצה.
רוב התיאורטיקנים טוענים כי יש חשיבות רבה לעבוד עם ה'כאן' ו'עכשיו' המנוגד לבעיות שהמטופל מגיע איתן, אך בנושא זה, החפיפה בין ההורות אליה שואפים, לבין ההורות של הקבוצה עלולה לתסכל רבות את המשתתפים, במיוחד אם טיפולי פריון או אפשרויות אימוץ קטנות. עם זאת, הקבוצה- והמנחים בראשה מייצגים מעין הורות אחרת שיכולה לסייע למשתתפים לעבד את החוויות הלא פשוטות הכרוכות בניסיון להקים משפחה.