פסילת תשובות
שיטה מוכחת לעזרה בפתרון שאלות אמריקאיות בכלל ובתאוריה בפרט, היא פסילת תשובות (אלימינציה). מכיוון שלשאלה ניתנות ארבע תשובות בלבד מהן ניתן לבחור את הפתרון הנכון היחיד, מן הסתם שיהיו שלוש תשובות לא נכונות. לעתים גם אם לא נדע בוודאות את התשובה הנכונה, נוכל לצמצם את האפשרויות לשלוש או אפילו שתי תשובות, מהן נוכל לבחור על ידי פסילת התשובות שלא נראות לנו נכונות.
מוחלטות
בתאוריה מופיעים ביטויים רבים המציינים מוחלטות כגון: תמיד, לעולם, אף פעם. ביטויים אלא מחייבים לכל מקרה, ללא יוצא מן הכלל. על מנת לפסול מקרה זה, מספיק להביא דוגמא אחת נגדית ובכך המשפט מוכח כלא נכון. במקרים שמזהים ביטוי המציין מוחלטות, כדאי לבדוק האם ארבעת האפשרויות לתשובה מתקיימות בכל מצב, או שמא יש מצב בו הן מתבררות כלא נכונות, ובכך לפסול את התשובות שלא מקיימות מוחלטות.
הגודל כן קובע
התשובה הנכונה ברוב המקרים תהיה ציטוט ישיר של החוק כפי שהוא כתוב בדיני התעבורה של מדינת ישראל. מעצם היותו חוק, בדרך כלל יכתב בשפה רשמית יותר, מנוסחת היטב, ובצורה ארוכה שמותירה כמה שפחות מקום לספקות. את האפשרויות האחרות המופיעות כתשובות בתאוריה, כתבו הוגי התאוריה, ולא כותבי החוק, ולכן ברוב המקרים התשובה הלא נכונה תהיה קצרה יותר.
ניתן לראות זאת ממאגרי השאלות המצויים בשפע לחזרה על החומר שעליו נבחנים במבחן תאוריה. לכן בכל פעם שאתם לא בטוחים בתשובה הנכונה, תבחרו את המשפט הארוך ביותר.
המחמיר צודק
מטבעם של חוקים בכלל, וחוקי תנועה בפרט, ניסוחם ומהותם להחמיר עם הנהג. במידה של ספק או התלבטות בין שני חוקים, החוק המחמיר יהיה לרוב החוק הנכון.
הימור
גם אם לא הצלחתם לפסול אף תשובה, ניתן להמר על התשובה הנכונה. היחס די טוב – 1:4.