מאפייניה של התופעת הלאומית המודרנית:
הלאומיות היא אידיאולוגיה פוליטית אשר החלה בתחילת המאה ה-19,כלומר לפני כמאתיים שנים.
זוהי תופעה חדשה יחסית. הלאומיות היא תחושת שייכות קולקטיבית של היחיד לעם מסוים ולארץ ספציפית
יחד עם שאיפה לעתיד משותף. בבסיסה, קיים רגש עמוק להשתייכות האומה. הלאומיות היא צירוף בין הרגש
הלאומי (התודעה הלאומית): תחושת ההשתייכות ללאום והדבקות בו לבין התביעה למסגרת לאומית מדינית-פוליטית.
מרכיביה העיקריים של התופעה הלאומית:
1. טריטוריה : הא העם בונה את חלומותיו לעתיד. במידה מסוימת זו חופפת לארץ הישנה (המולדת) אשר
הייתה קיימת לפני עידן הלאומיות,זו שייכת לכולם,נאהבת על ידי כולם מוגנת על ידי כולם.בקבוצה שמהווה
את הרוב הדמוגרפי באזור מסוים נוצר רקע טבעי לצמיחת לאומיות. בטריטוריה זו נוצרת זהות לאומית וקריאה
להשגת שטח שייקרא "המולדת" אשר מייצגת את כלל רגשי השייכות שלהעם יחד עם התרבות וההיסטוריה שלו.
2. לשון : שפה משותפת, כלי המלכד את הקבוצה שדרכו ניתן להנחיל אידיאולוגיה (השקפת עולם ורעיונות),
תרבות ומסורת אשר מיוחדים לקבוצה הלאומית.
3. תודעה לאומית: גיבוש הזהות הלאומית סביב מרכיבים ששיכים ללאום : כמו סמלים ודגל, המנון, מיתוסים,
היסטוריה, פולקלור וזיכרון משותף אשר גורמים לשייכות לקבוצה.
מאפייני התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה:
א. מטרה : המטרה של התנועות הייתה להשיג עצמאות ללאום שלהן בטריטואיה מסוימת. המטרה לוותה
במאבק בשלטון זר תמיד.
ב. הנהגת התנועות הלאומיות : ההנהגה התפתחה במאה-19 ואופיינה במנהגים פוליטיים כריזמטיים כמו
ביסמארק,ראש ממשלת פרוסיה,ג'וזפה מאציני וקמילו קאבור מאיטליה. מנהיגים אלו האמינו שיש בכוכם
לשנות את מציאות הכיבוש ולגייס ההמון בדרך לעצמאות. המנהיגים נשנענון בעיקר על בני המעמדות
החברתיים והכלכליים אשר התפתחו במהפכה התעשייתית.בנוסף,המנהיגים ניסו לטפח תודעה לאומית בקרה
הלאום שלהם, להאדיר את מורשת העבר (לאומיות אתנית לרוב).
ג. דרכי המאבק : דרכי המאבק של כל תנועה הושפעו מגורמים מקומיים בעיקר. לרוב התנועות נאבקו בשחרור
משלטון זר ממולדתם, ביסוס שפה רשמית במדינה, קביעת מטבע יחיד ויצירת איחוד פוליטי עם מרכז
שלטוני אחד.
ד. השפעת המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון : תנועות הלאומיות הושפעו מהמהפכה ורעיונותיה והתודעה
הלאומית שלהן התחזקה בזמן כיבושי נפוליאון.
* לאומיות אתנית : התפתחה בהשפעת הכיבוש הצרפתי .בעיקר במרכז אירופה ובמזרחה. זו מדגישה את
התכונות התרבותיות כמו : שפה, דת, מנהגים ,קרבת דם מוצא ומולדת היסטורית. כל אלו בונים השתייכות
מיוחדת אשר מבוססת על מוצא קודם שאיננו ניתן לבחירה. מרכיבים אלו הם הדבק המלכד בין האנשים
בקבוצה ויוצר את הזהות הלאומית החזקה.
* לאומיות אזרחית : הדגשפה הוא על לאומיות פתוחה פלורליסטית התנדבותית שבה היחיד יכול לבחור
האם מעוניין להצטרף אליה. מילת המפתח פה היא הבחירה יש ביטוי לרצון ובחירה משותפת של מרבית
הקבוצה.יש פה התעלמות מן התרבות ומאפייני קבוצות שוליים בחברה ושל המעוטים.לאומיות זו משמעותה
אומה שאזרחיה מאוחדים על סמך זכותם ליצור מסגרת מדינית ולחיות את חייהם על פי חוקיהם בטרטוריה
משלהם ללא קשר לסוגי הקבוצות האתניות,לעבר ההיסטורי, לתרבות ולאומנות המשותפות.מכאן שלאומיות
זו, מבוססת על תפיסה ליברלית של חופש בחירה וחופש הצטרפות לאומה.