השיניים התותבות המוכרות לנו אינן יציבות. הן זזות מהמקום וגורמות פעמיםרבות למבוכה, לדיבור לא ברור ולקשיים באכילה. בשיטה החדשה מקבעים אתהתותבת בלסת לצמיתות, כך שכל התופעות שנלוות לתותבות הנשלפות אינן. השיטהקיימת בישראל מזה שנים מספר ובוצעה בהצלחה בעשרות מקרים.
השתלת שיניים הינו פתרון המוצע במקרים של חוסר בשיניים או במקרים בהם ישצורך בשיקום ושחזור השן. למרות שמדובר במסע לא קל, החדרת שתלים הינה השיטההנפוצה ביותר לטיפול בנזק בלתי הפיך בפה ואם מקפידים לעשות אותה נכון,התוצאה דומה מאוד למקור, גם במראה וגם בתחושה.
חשוב לדעת:במקרים רבים אפשרי להציל את השן בעזרת טיפול שורש ולאחריו כתר, לא תמיד ישלבצע השתלה.
היתרונות בשתלים למול שיניים תותבות רבים. בראש ובראשונה היתרון הואהדמיון לשן טבעית. שתלים מאפשרים הפעלת כוח לעיסה רב יותר מאשר בתותבת ללאשתלים, חוץ מזה שתלים איכותיים שהוכנסו כראוי מחזיקים מעמד כ-15 שניםבממוצע רק אם השתלת השיניים נעשתה בלי קיצורי דרך המהווים רווח בטווח הקצרונזק בטווח הארוך, אם המטופל מקפיד על ביקור קבוע אצל שיננית אחת לשלושהחודשים ועל מעקב אצל רופא שיניים, מומחה לשתלים.
לבחירה בשתליםקבועים קיים יתרון ברור נוסף הקשור דווקא להיבט פסיכולוגי. העובדה כימדובר בשתלים קבועים לטווח ארוך, מאפשרת למטופל להמשיך בחייו כמעט מבלי לתתדעתו על ניתוח השתלים ובכך למעשה נמנע ממנו חוסר הנוחות בתפקוד היום יומיכתוצאה מתותבות. עקב כך, בטחונו העצמי והמראה החיצוני של המטופל משתפריםפלאים וכך גם תחומים אחרים בחייו. קיומם של השתלים כיום מהווה פריצת דרךמשמעותית בתחום רפואת השיניים והם מהווים פתרון טוב יותר לאנשים שנאלצולהסתפק בתותבות.
שתלים דנטליים הם ברגים גליליים המוחדרים לעצם הלסת ומשמשים כעוגןלשחזור פרוטטי. ניתן לבנות על שתלים שן אחת או את כל מערך השיניים לפיהצורך. השתלים עשויים טיטניום ומעובדים בעיבוד שבבי ממוחשב לצורתם הסופית.יש חשיבות רבה לצורת עיבוד והכנת פני שטח השתל הבאים במגע עם העצם. השתליםבצורתם הנכחית נוסו בהצלחה בארבעים השנים האחרונות ושימשו לשיקום מיליונישיניים במיליוני מטופלים בהצלחה רבה. הנתונים המספריים מצביעים על מעל 95%הצלחה ונאמר כי ניתן לחזות את מידת הצלחת הטיפול בצורה טובה מאוד.
בהשתלתשיניים מוצלחת יש תקופת המתנה של שלושה עד שישה חודשים, הזמן הדרוש לעצםלהיבנות בין הברגים. בתקופה זו קיים פתרון זמני שמאפשר למטופל חיים תקיניםואינו פוגע בשחזור השן.
יש כמה שיטות של שתלים דנטליים.
מפורטוגלמגיעה שיטה חדשה שבה, המטופל מגיע למרפאת השיניים, והרופא שולף מפיו אתהתותבת ומעביר אותה לסריקת סי.טי. במקביל, עושים סי.טי. גם ללסת. המחשבמכמת את התוצאות של שתי הסריקות ו'מניח' את התותבת שעל גבי הצג של הדמייתהלסת. הרופא צופה במתרחש על המסך, וקובע את מיקומם האופטימלי של השתלים,שיוחדרו לעצם הלסת דרך התותבת, לשם קיבוע. לאחר שהרופא ממקם את השתליםבמחשב, הוא שולח את הסריקה לשבדיה, שם היא מועברת לשבלונה. רופא השינייםבישראל מקבל את השבלונה המדוייקת שנבנתה מנתוניו של המטופל - תותבת ובהארבעה עד ששה חרירים, שמיועדים לשתלים (ברגים). בשלב הבא, מצמיד הרופא אתהשתלים, שמורכבים בה לחניכיים. הטיפול מתבצע בהרדמה מקומית, ובמהלכו'מלביש' הרופא את השבלונה על הלסת, ובזכות השתלים היא הופכת לקבועה.
דברחדש נוסף בשיטה הוא החדרת השתלים אל הלסת באלכסון. עד לפני זמן לא רב,הדעה הרווחת בקרב קהילת רופאי השיניים הייתה, שצריך להחדיר השתלים ישר, כיהאלכסון יפעיל עליהם עמוס יתר, ויגרום להשתלה להיכשל. אבל הניסיון שנצבר עדכה מהשיטה החדשה, גרם לרופאים להבין שהם טעו בהנחת היסוד שלהם.
שיטה זוחוסכת את הצורך בפתיחת החניכיים. כשמדובר בלסת עליונה, הגישה החדשה גםחוסכת את הצורך בהרמת סינוס, עם כל הכרוך בכך. ולכן, התותבת לא כוללת חךמפלסטיק שמונע מהמטופל דיבור ברור ואכילה נוחה. התחושה בפה היא טבעיתלחלוטין, ומתאימה גם למי שסובלים מספיגה חלקית של עצם הלסת.
אךאל לנו לשכוח כי לא בכל מקרה ניתן להשתמש בשתלים לצורך שיקום שיניים חסרות.קיימות סיבות שונות שעשויות למנוע מהמטופל לעבור השתלה:
חסרה עצםמתאימה מבחינה איכותית וכמותית. ניתן להשתמש בתהליך של השתלת עצם לצורךעיבוי העצם הקיימת על כך.
בעיות רפואיות כגון סכרת, ספיגת סידן מואצתבעצמות, סרטן, מטופלים המקבלים טיפול תרופתי עם סטרואידים, ועוד. חולי לבהמקבלים טיפול תרופתי עם נוגדי קרישת דם כגון קומדין ,הפרין או אספיריןאינם מהווים בעיה כיוון וניתן להפסיק את הטיפול התרופתי עד לתיקון קצבואיכות הקרישה ואז לבצע את ההשתלה. חולים שעברו טיפולי הקרנה לאזור הראשוהצוואר בחמש השנים שקדמו להשתלה מנועים מלקבל שתלים דנטליים.
מעשנים.נמצא כי אחוז ההצלחה במעשנים יורד בכ30%.
ולבסוף, אסור לשכוחאת הסיכונים הקיימים בהשתלה. החדרת שתל דנטלי היא חדירה לעצם ולחניכייםועשוי להגרם נזק לעצב או לכלי דם. פגיעה בעצב עשויה לגרום לאובדן תחושהבאזור המעוצבב באופן זמני או קבוע (פראסטזיה). סיבוך זה יכול להגרם גםכתוצאה מעקירה של שן בינה או שן אחרת וגם מניתוח חניכיים פשוט או אף טיפולשורש. ניתן להפחית את הסיכון על ידי ביצוע טומוגרפיה ממוחשבת של העצםשנועדה למפות את העצבים במרחב ולהכין את הכירורג טוב יותר לקראת הכניסהלעצם. גם נפיחות וכאב עשויים להופיע לאחר הניתוח, סיכון שקיים בכל ניתוחבחלל הפה. בהשתלה בלסת עליונה עשויים להיפגע רצפת האף והסינוס המקסילרי.כמובן שהכנת המקרה באופן יסודי וניסיון רב של המבצע מפחיתים את הסיכוילסיבוכים.
קיימים גם סיבוכים מכנים הנובעים משבירת ברגים, שתלים וחלקיעל. ברור שהבחירה בשתל הנכון, מיצרן מוכר וידוע, תפחית את הסיכון .
סיבוכיםפתולוגיים לאחר ההשתלה ואף לאחר ההעמסה כגון דלקת חניכיים סביב השתלעשויים להופיע והם תלויים בהרבה משתנים. אין בשתלים עששת והנטייה לדלקותסביב שתלים היא נמוכה מאשר סביב שיניים, אבל תמיד צריך להקפיד על הגיינהועל תחזוקה נכונה.
יש שלושה סוגי שתלים עיקריים: שתלים ישראלים,אמריקאים ואירופאים. המחיר משתנה בהתאם לשתל וכל רופא ימליץ על סוג אחר שלשתל.
יש כמה דברים שתמיד חשוב להקפיד עליהם:
1.ודא שהרופא שלך משתמש בשתלים מאושרים יל ידי הFDA ושיש עליהם מעקב ארוךטווח.
2. אל "תחסוך" במספר השתלים, שחזור יציב דורש כמות שתלים מספקת.
3.הקפד לקבל חלקי שיקום מקוריים של אותם שתלים שהושתלו אצלך.
4. ודאשהרופא שלך עבר השתלמויות ושהוא מיומן בתחום השתלים. שאל אותו על אחוזיההצלחה האישיים שלו והיכן הם פורסמו.
5. לאחר סיום השיקום- בקש מהרופאפרוט של סוג השתלים ושל חלקי השיקום שבוצעו אצלך.
ד"ר דורון פדהצור | שיניים 24 שעות , רפואת חרום , רופא שיניים