חפש מאמרים:
שלום אורח
09.08.2022
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

פורום קיסריה 2010: העסקת עובדים זרים

מאת: Efratפוליטיקה 08/06/20102219 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

הצוות המכין

ראש הצוות: פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל

חברי הצוות:
יוסי אדלשטיין, ראש אגף זרים, רשות ההגירה
שרון גמבשו, סגן הממונה על אגף התקציבים, משרד האוצר
אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל
קרן טרנר, רכזת פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר
פרופ' ערן ישיב, אוניברסיטת תל אביב; בנק ישראל
יהודה (יוד'קה) שגב, מנכ"ל התאחדות התעשיינים

עוזר מחקר: אור נוריאל, המכון הישראלי לדמוקרטיה; בנק ישראל

תקציר המלצות הצוות

מסמך זה מציג את ההשפעות הכלכליות–חברתיות של העסקת עובדים לא ישראלים זמניים על התעסוקה, על השכר ועל העוני של ישראלים. כן מתאר המסמך את המצב הנוכחי בישראל, מבחינת העסקת לא ישראלים, משווה אותו למצב במדינות מפותחות נבחרות ומעלה המלצות וכיווני חשיבה למדיניות בתחומים שעדיין אינם מטופלים במלואם.

השכר ורמת החיים במדינות המתפתחות נמוכים משמעותית מאלו שבמדינות המפותחות; לפיכך המדינות המפותחות מושכות את תושבי המדינות המתפתחות לחפש עבודה בהן, ולו ארעית. שכר המינימום במדינות המפותחות גבוה בהרבה מהשכר המקובל לעובדים בענפים רבים (בינוי, חקלאות וסיעוד) בארצות המוצא של המהגרים. ההיצע הגדול של עובדים אלו בארצות המוצא מאפשר לברור עובדים שכישוריהם עולים על אלה של העובדים המקומיים הלא מיומנים.

הגדלת ההיצע של עובדים בעלי מיומנויות נמוכות ששכר הסף (reservation wage)  שלהם נמוך במיוחד יוצרת לחץ מידי להורדת השכר לעובדים דומים וכן לעובדים בעלי מיומנויות נמוכות יותר. יכולתם העדיפה של המהגרים והיעדר הגישה שלהם לשירותי רווחה דוחפת עובדים מקומיים, בצורה רוחבית ובענפים הדומים, לתעסוקה בעבודות בשכר נמוך וכן אל מערכת הרווחה המקומית המוציאה את חלקם משוק העבודה. כפועל יוצא מתרחבים ממדי העוני והאי–שוויון בהכנסות של התושבים המקומיים.

שוק העבודה הישראלי מתאפיין זה זמן רב בשיעורי תעסוקה נמוכים של פרטים חסרי מיומנויות מקצועיות ובשכר נמוך של עובדים לא משכילים. כתוצאה מכך, ובגלל גורמים נוספים, כהעסקה המונית של עובדים לא ישראלים, ממדי העוני והאי–שוויון בהכנסות בישראל הם גבוהים יותר מבכל מדינות OECD.

העסקת עובדים פלסטינים בישראל החלה מיד לאחר מלחמת ששת הימים (1967). במחצית הראשונה של שנות התשעים, בעקבות אירועים ביטחוניים, הוחל במקומם בהעסקה נרחבת של עובדים זרים. כיום מועסקים בישראל כ–77 אלף עובדים זרים בעלי היתרים (חוקיים) וכ–125 אלף עובדים זרים ללא היתרים (לא חוקיים), ויש עוד עובדים זרים רבים המעוניינים לעבוד בישראל. מספר ההיתרים לעובדים פלסטינים בתחומי הקו הירוק עומד על 28,600, ולפי אומדני הלמ"ס מועסקים עוד כ–25 אלף פלסטינים ללא היתר. העסקת עובדים לא ישראלים בהיתר נפוצה בעיקרה בענפי החקלאות, הבינוי והסיעוד.

ממדי ההעסקה של לא ישראלים בשוק העבודה הישראלי גבוהים בהשוואה בין–לאומית. השוואות בין–לאומיות הן בעייתיות עקב הגדרות שונות של עובדים זרים, אולם כאשר מתמקדים בעובדים לא מקומיים זמניים בלבד, נמצא שהשיעור אצלנו כפול מהמקובל בעולם המערבי, ואף יותר מכך אם משווים רק עובדים לא משכילים (להרחבה ראו דוח אקשטיין 2008). העסקת עובדים זרים בהיקף גדול אינה תומכת ביתרונה היחסי של מדינת ישראל - ידע וחדשנות. היא מובילה לייצור עתיר עבודה זולה, שבו התפוקה לעובד נמוכה, וכך תורמת להישרדותם של מקצועות וענפים שלולא העסקת עובדים לא ישראלים הם לא היו יכולים להתקיים במשק הישראלי. כיוון שהנפגעים העיקריים מהעסקת לא ישראלים הם בעלי מיומנויות נמוכות והנהנים העיקריים הם המעסיקים ועובדים מיומנים המשתייכים לשכבות החזקות, העסקת עובדים לא ישראלים מרחיבה את הפערים בהתחלקות ההכנסות במשק.

להעסקת עובדים לא ישראלים בהיקף כה נרחב יש גם השלכות ארוכות טווח על החברה. תהליך זה מעורר סוגיות חברתיות, מוסריות ומשפטיות בתחום ההגירה, אשר משפיעות על גיבוש המדיניות כלפי עובדים זרים. לכך משמעות ייחודית במדינה שבה ההגירה של מי שאינו יהודי או בעל זיקה מידית לתושב מקומי אינה מותרת על פי חוק.

ממשלת ישראל מתמודדת עם מציאות ההשלכות הכלכליות והחברתיות של העסקת עובדים לא ישראלים בצורה אינטנסיבית מאז תחילת העשור לפחות. התמודדות זו כוללת שינויים רבים במספר ההיתרים; שינויים בשיטות ההעסקה, במיסוי ובאגרות לעובדים; הקמת משטרת הגירה (2003); והקמת רשות הגירה ואוכלוסין (2009). המדיניות בתחום העסקתם ושהייתם של עובדים לא ישראלים לוקה בחסר בעיקר בתחומים האלה:

  1. מניעת הפגיעה בשכר ובתעסוקה של ישראלים בעלי מיומנויות דומות לאלה של עובדים לא ישראלים זמניים המקבלים היתר תעסוקה.
  2. אכיפה של הסדרי העסקה וחיים נאותים לבעלי היתרי עבודה זמניים.
  3. מניעת העסקה וכניסה של עובדים לא ישראלים ללא היתר עבודה.


כיום פועלות מספר ועדות העוסקות בנושא העובדים הזרים על כל היבטיו: סוגיית ילדי העובדים מטופלת בוועדה בין–משרדית, בראשות יוסי אדלשטיין מרשות ההגירה; ועדה בין–משרדית, בראשות משרד האוצר, עוסקת בהסדרת העסקת העובדים הזרים בענף הסיעוד; ועדת אקשטיין מטפלת בנושא העובדים הפלסטינים; ועדת שרים בראשות שר המשפטים עוסקת בנושא חוק ההגירה למדינת ישראל, על שלל היבטיו.

במאי 2009 נחתם הסכם בין הממשלה לחקלאים שהושתת על מסקנות והמלצות ועדת אקשטיין בנושא העובדים הזרים בחקלאות. ועדות אלו פעלו ופועלות על רקע דוח ועדת אקשטיין לתעסוקה (2008). במסמך שלהלן ינוסחו ההמלצות ודפוסי החשיבה. מטרתו: לשמש בסיס רעיוני ולספק דרכי פתרון לבעיות שעסקה בהן כל אחת מן הוועדות.

תמונת המצב של העסקת עובדים לא ישראלים על פי ענפים:

  • בינוי. בשנים האחרונות פחת מאוד מספר ההיתרים לעובדים זרים בענף הבינוי. על פי החלטות הממשלה מספרם יֵרד לאפס בשנת 2012 (כיום מספר ההיתרים הוא 8,000, וביולי השנה הוא יֵרד ל–5,000). ישנם כ–25 אלף היתרים לפלסטינים, נכון לשנת 2009, ובמסגרת הוועדה לבחינת תעסוקת פלסטינים נידון גם היקף תעסוקת עובדים לא ישראלים בענף. נראה שיש בענף העסקה ללא היתר בהיקפים גדולים ביותר.
  • חקלאות. ביום 12.05.2009  נחתם הסכם בין הממשלה לחקלאים להפחתת מספר ההיתרים לעובדים מ–26 אלף כיום ל–18,500 בשנת 2015 תוך סבסוד מיכון וטכנולוגיה חקלאית וכן סבסוד חלקי של עובדים ישראלים בענף. על פי הבנות ההסכם, בימים אלה יוצא לדרך פיילוט עובדים זרים עונתיים. אין כנראה העסקה ללא היתר בהיקפים גדולים בענף החקלאות.
  • סיעוד. בהתאם לנתוני מת"ש, נכון לפברואר 2010 יש למעלה מ–44 אלף עובדים זרים בענף, ומספר הזכאים להיתר גדולה אף יותר - למעלה מ–100 אלף זכאים בתום שנת 2008. שיטת ההעסקה אינה מטילה שום רף עליון על הכמות; זו נקבעת לפי מספר הפרטים המקבלים זכות לעובד סיעוד. על עובדי הסיעוד מוטלות מגבלות רבות, כגון האיסור להקים בישראל משפחה וללדת ילדים. הנושא נמצא כיום בטיפול ברשות צוות בין–משרדי אשר מטרתו להסדיר את הנושא בהתאם למקובל במדינות המפותחות. העסקה ללא היתר קיימת כנראה בהיקפים לא גדולים, אך מענף זה רבים עוברים לתעסוקה לא חוקית במשק בית, בטיפול בילדים ועוד.
  • שירותי אירוח ואוכל, תעשייה ושירותים עסקיים אחרים. ישנם היתרים במספרים קטנים. יש כנראה העסקה ללא היתר בהיקפים גדולים בענפי המלונאות, המסעדות ושירותי הניקיון, במיוחד באמצעות חברות לכוח אדם.
  • עובדים לא ישראלים ללא היתר (לא חוקיים). היום שוהים בישראל ללא היתר כ–125 אלף עובדים זרים ועוד כ–25 אלף פלסטינים. נוסף על אלה ישנם כ–24 אלף איש שהסתננו לישראל ממדינות אפריקה דרך גבול מצרים. רובם המכריע נמצאים בישראל במעמד של מבקשי מקלט או שוהים לא חוקיים. מספר קטן מתוכם מוגדר פליטים. הם מועסקים בעיקר בענפי השירותים והמלונאות. בהחלטת ממשלה בינואר 2010 הוגברו הקנסות והאכיפה על מעסיקי עובדים לא ישראלים ללא היתר או שלא בהתאם להיתר שברשותם. כמו כן ניתנו הנחיות לתיאום נתונים בין רשות ההגירה והאוכלוסין לרשות המסים כדי למנוע ניכוי מס למעסיקי עובדים ללא היתר.


על רקע המצב הזה מצאנו לנכון לנסח המלצות בתחומים שבהם נדרשים, להערכתנו, תיקונים או הערכה מחודשת. כיוון שחלקם כבר נמצאים בטיפול הממשלה ובוועדות, החלטנו לחלק את המלצותינו לפי נושאי הטיפול של הוועדות.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת Efrat

מאת: Efratקניות 09/04/137574 צפיות
באירועים כמו חתונה ובת או בר מצווה, חלק חשוב בארגון האירוע הוא בחירת מתנות לאורחי המסיבה. יש שבוחרים מחזיקי מפתחות, פרחים או תמונות מגנטיות אך חולצות עם הקדשה או הדפסה הומוריסטית גם מהוות מתנה חביבה וגם יוצרות שיח משעשע בין האורחים.

מאת: Efratקניות 09/04/137618 צפיות
באירועים כמו חתונה ובת או בר מצווה, חלק חשוב בארגון האירוע הוא בחירת מתנות לאורחי המסיבה. יש שבוחרים מחזיקי מפתחות, פרחים או תמונות מגנטיות אך חולצות עם הקדשה או הדפסה הומוריסטית גם מהוות מתנה חביבה וגם יוצרות שיח משעשע בין האורחים.

מאת: Efratצרכנות09/04/137687 צפיות
ישנן חנויות ש"מגהצות" את סמל בית הספר שמשורטט בגלופה על פני החולצה – ואז הוא בדרך כלל בולט ממנה ומתבלה במהירות, וישנן חנויות שמדפיסות את הסמל באופן מיידי על פני החולצה. אצל אורי עצמון עובדים בשיטת הדפסת משי או על חיתוך של טפט במכונת הפלוטר.

מאת: Efratחקירות09/04/137615 צפיות
חידוש שמצאה דנה תדמור הוא מתחום מכשירי הבילוש הקטנים הוא עטי הפטנט שמצד אחד הן עטים תמימות למראה אך מצד שני הן יכולות להכיל בתוכן מצלמה או אמצעי הקלטה של קול שמסוגל להקליט מקרוב שיחה שלמה

מאת: Efratאופנה09/04/137574 צפיות
אתרי האינטרנט מייצרים יתרון למי שאינו יכול להגיע לחנות ומעוניין בהזמנה של הפריט – גם ישירות לכתובת אחרת, ופעמים רבות מייצרת גם הנחה והשוואת מוצרי תינוקות בקלות.

מאת: Efratביגוד והנעלה09/04/137159 צפיות
מדובר על חולצות טי מודפסות עם כיתוב משעשע אשר לרוב לובש החתן, האבות של שני הצדדים ולעיתים גם השושבינים. החולצה מהווה גם לבוש פחות מחייב וגם הפתעה לכל האורחים שמחכים לראות מה יהיה כתוב על החולצה. לעיתים חולצות מעין אלו גם מחולקות לאורחים כמזכרת חתונה.

מאת: Efratאירועים וחתונות – כללי05/02/136844 צפיות
האורחים המשתתפים באירוע מתחילים לדמיין אותו כבר מהרגע שבו מזכירים את התאריך, שמוסרים את ההזמנה ולדלות עליו מעט יותר פרטים. יד הדמיון ממשיכה לצייר את האירוע המצופה בצבעים המדומים, אולם מי שבאמת נותן את משיכת המכחול הנכונה היא חברת הפקות אירועים – אותו גוף שאמון על החוויה הצרופה לאותו המפגש. כאשר מדובר על אירוע לעובדים, המעסיק לא צריך לשבור

מאמרים נוספים בנושא פוליטיקה

מאת: אדיר בנימיניפוליטיקה 18/01/191287 צפיות
הרפורמה בדמות הגבלת כהונת ראש הממשלה היא עוד אחת מיני רבות שהמחוקקים שלנו מנסים לייבא מארה"ב, מבלי להבין את שיעור הנזק שנגרם מערבוב של מין שאינו עם מינו. דוגמאות בולטות מן העבר: "שיטת הפריימריס" ו"החוק לבחירה ישירה של ראש ממשלה". אם הייתה כאן דאגה אמיתית לאיכות השלטון בישראל היו המציעים מתמקדים בקידום הצעת חוק להגבלת קדנציות לראשי ערים. ברשויות המקומיות זה הרי ממש מתבקש. שם הבעיה הרבה יותר חמורה.

מאת: אדיר בנימיניפוליטיקה 18/08/181100 צפיות
העיסוק המדיני-פוליטי, על פי גישתו של אריסטו היא "האומנות השלטת" על כל האומניות האחרות; ברגע שמקבלים את ההנחה כי העיסוק הפוליטי הוא בגדר מעשה אומנות, הרי שמתוקף כך גם מתחייבת המסקנה שהכישרון לעסוק בתחום, אינו נרכש, אלא בהכרח מולד.

מאת: חגי הופרפוליטיקה 10/01/162395 צפיות
הימין מחזיק באידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה שהובטחה לאבות, והשמאל מחזיק באידיאולוגיה של הישמעות לחוק הבינלאומי המורה להשיב שטחים כבושים ולחובה המוסרית שלכל אדם יהיו זכויות בסיסיות, שכוללות גם זכות בחירה וייצוג, אבל אלה ואלה מכופפים את האידיאלים הנעלים שלהם בפני המציאות והריהם ריאליסטים-פרגמטיסטים.

מאת: חגי הופרפוליטיקה 05/07/152345 צפיות
ראשית אומר כי איני חושב שבדברים הבאים אחדש הרבה, שהרי הסכסוך הישראלי-פלסטינאי כה ממשוך שהכול כבר נאמר עליו ותמונת המצב ידועה. ובכל זאת.

מאת: אברהם פכטרפוליטיקה 12/12/137707 צפיות
בכנס, במכללה האקדמית נתניה, שעסקה בנושא של החלטת בג"צ, להדיח ראשי עיר מכהנים, עקב חשדות למעשי עבירה שנעברו לכאורה בתפקידם, השתתפו פרופ' פרידמן, שר המשפטים לשעבר, והשופט העליון אליהו מצא לשעבר. שניהם היו בדעה כי בג"צ הלך רחוק מדי, מעבר לסמכויותיו וגילה אקטיביזם שיפוטי מנוגד לחוק הכנסת. לדעתי – כשנוצר וואקום או לאקונה בחוק או איחור וגמגום מצד הכנסת, יכול בג"צ למלא את החור השחור בהתנהלות הציבורית ובמלחמה בשחיתות בפסיקה אקטיביסטית עד לחקיקה בכנסת.

מאת: אברהם פכטרפוליטיקה 16/05/131584 צפיות
שלטון חזק, שלטון בעל יכולת פעולה רחבה ללא סחיטה ואיומים מצד רסיסי מפלגות, הוא לטובת העם עם ארגז כלים דמוקרטי לשלטון יציב. אחוז חסימה של 4% - אינה המצאה רגעית וכבר דנים בסוגיה זו, מזה שני עשורים. חסימה של מפלגות קטנות – אינה פגיעה במיעוט ולא פגיעה בחופש ההתארגנות או הבעת דעה ועמדה. כדי להתמודד ולהשפיע, אפשר להתאחד, אפשר להתאגד ואפשר גם להצטרף כסיעה למפלגות קיימות. משילות טובה ונמרצת – היא גם צורך וגם הכרח.

מאת: ענת רובינרפוליטיקה 29/03/131806 צפיות
מאות לוביסטים פועלים בכנסת. האם פעולתם טובה היא או רעה?

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica