חפש מאמרים:
שלום אורח
05.12.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

הסכסוך הישראלי-פלסטינאי – תמונת מצב

מאת: חגי הופרפוליטיקה 05/07/20151788 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

הסכסוך הישראלי-פלסטינאי – תמונת מצב

"רק שיתוף פעולה ישיר עם הערבים יכול ליצור קיום בעל ערך ובטוח... מעציב אותי פחות שהיהודים אינם חכמים מספיק כדי לתפוש את זה מאשר שאין בהם מידה מספקת של צדק כדי לרצות את זה" (אלברט איינשטיין במכתב מ-19 יוני 1930).


ראשית אומר כי איני חושב שבדברים הבאים אחדש הרבה, שהרי הסכסוך הישראלי-פלסטינאי כה ממושך שהכול כבר נאמר עליו ותמונת המצב ידועה. ובכל זאת.

בעיניי, אין פה בכלל שאלה. יש פה כמה מיליוני בני אדם שאין להם כל מעמד. אז צריך או לספח אותם ולתת להם אזרחות או לתת להם מדינה. מכיוון שאת האפשרות הראשונה גם הם וגם אנחנו לא רוצים (אנחנו - מטעמים דמוגרפיים), נשארה האפשרות השנייה. צריך רק לראות איך מיישמים אותה על הצד הטוב ביותר. אלא שבינתיים שלטון הליכוד לא מציע כלום. לטווח הקצר, לכן, המצב לא נראה טוב.

אני חושב שאפשר להגיע להסדר עם הכוחות המתונים אם רק יהיה מספיק רצון, משני הצדדים, ואם רק ננהג בתבונה ולא נפעל מהבטן. הטענה החוזרת היא שדווקא הם לא מסכימים למה שמציעים להם. זו חזרה על הטענה ההיסטורית הידועה ש"ברק הציע להם הכול והם לא רצו", שבזמנו התייחסתי אליה במאמר, שבינתיים אבד, ורק אחזור משם על הטענה כי ברק לא הציע "הכול" אלא רק 97%, ואולי זה לא היה מספיק. ואולי את גישתו המתנשאת אפשר לראות בתמונת דחיפתו הידועה את ערפאת בדלת בעת המפגש עם נשיא ארה"ב. ברק גרם נזק עצום וייאש את אזרחי מדינת ישראל מהשלום. גישתו הייתה חדה ואנליטית ולא התאימה למנטאליות הערבית העגלגלה יותר.

ומילה על שרון. שרון היה ראש הממשלה הנורא ביותר, בולדוזר דורסני. בתקופתו הייתה האינתיפאדה השנייה, הרצחנית כל-כך. לא יודע עד כמה אפשר להאשים אותו בה, אך יש להודות שההתמודדות עימה הייתה נוראית. מאבטחים פוזרו בכל רחבי הארץ והתנפלו על כל מי שנראה "חשוד". זה אמנם כביכול היה מוצדק, שכן היה צריך לעצור את הפיגועים הרצחניים, אבל זה יצר פה משטר של פחד, טוטליטארי ורודני. בין לבין, נעשו אין ספור עוולות ופשעים כנגד הערבים. אני זוכר היטב את כתבותיו המזעזעות של גדעון לוי בעיתון הארץ. אך תושבי המדינה בחרו להזדעזע מלוי האיש במקום מתוכן כתבותיו. אף אחד (בהכללה גסה) לא שאל את עצמו, איך הגענו למצב כזה בו יחס שונה על רקע גזעי הוא דבר שבשגרה. גם בארה"ב התחזקו מגמות הביטחון הקודם לכל, קודם לזכויות האדם, בשם המלחמה בטרור, וזאת לאחר אסון התאומים, ה-9/11. הרבה תיאוריות קונספירציה צצו מסביב לכך, ובעקבות התוצאות אינך יכול שלא לחשוב אולי יש בהן משהו.

דבר שני שעשה שרון הוא ההתנתקות מעזה ועקירת גוש קטיף. אני תמכתי בכך, אף שחשבתי שזו פעולה לא טובה, מכיוון שהיא חלקית ומכיוון שהיא חד-צדדית. שרון עשה זאת לדעתי משום שהוא ראה שעם שליטה בעזה הוא לא יוכל לעמוד בלחץ הבינלאומי. או כפי שהוא אמר – "דברים שרואים מכאן לא רואים משם", כלומר לראש הממשלה יש ראייה קצת רחבה יותר. אלא שעזה הפכה לבעיה של טילים הנורים משם, באופן הגורר מבצעים ואבדות, כפי שידוע לכולם. בהתאם למה שאמרתי קודם זה מובן לחלוטין. אלא שבעיני תושבי ישראל, ובעיקר הימנים שבהם, זו ההוכחה לכך שויתורים אינם גוררים שקט. גם בתחום הזה, אם כך, שרון גרם נזק.

ומה היה אח"כ? אולמרט, שבינתיים הורשע בפלילים. כמו כן, יש אישום נגד רב ראשי, ניצבים במשטרה, פרקליטה מחוזית, נשיא אנס ועוד היד נטויה. השחיתות פשטה בכל, כיצד זה קרה? זוכרים את הביטוי הישן והטוב "הכיבוש משחית"? במקור הכוונה, כמדומני, אחרת, אך יתכן שהוא משחית אף את אמות המידה המוסריות שאינן קשורות אליו ישירות. אפשרות אחרת היא הקפיטליזציה הגוברת, הגוררת את אובדן הסולידריות החברתית, וכן את אובדן הבושה (ועל מחאת האוהלים דיברתי במאמר אחר [1] – בסקירה על ספרו של יוסי יונה). ואפשרות אחרונה מתחום אחר היא שאלה סימני משיח, שבא בדור ש"כולו חייב".

ואז הגענו לביבי – שגם לו הקדשתי מאמר נפרד בעקבות הבחירות האחרונות [2]. עיקר הדברים הוא שהוא מציע דברים מן השפה ולחוץ. לפני הבחירות אומר לישראלים שאינו מוכן לפשרות ושנאום בר אילן לא תקף, ולאחריהן אומר לאמריקאים שדווקא כן. אחרי כל אלה רק אומר – געגועי לרבין!

אך מה נאמר מבחינה פרקטית – ופרגמטיזם בונה הוא אכן מה שנצרך פה? כי באמת לערבים יש דרישות מוגזמות, כמו החלת זכות השיבה למיליוני פליטים (האומנם אי אפשר לפתור זאת?). לחלוקת ירושלים דווקא ניתן להסכים, היא מחולקת גם כך. אז ראשית, אני מאמין שעם רצון טוב, מול הזרמים המתונים, ניתן להתגבר על קשיים אלה. וכן על כל הקשיים המעשיים של הקמת מדינה בפועל. אך שנית, צריך לזכור את הרמה העקרונית – לפי החוק הבינלאומי אין לנו כל זכות על השטחים הכבושים. על כן אנו צריכים להתפנות משם בהקדם האפשרי, גם אם ההסכם שמושג תוך כדי אינו מושלם. כמובן, לדעתי, לא צריך לעקור את גושי ההתנחלויות הגדולים וניתן להחליף שטחים.

אני מאמין שמהלך כזה יוביל לשקט, או לפחות לשקט יחסי. ומה אם לא? ומה עם המצב יהיה כמו עם עזה? אז לפחות נוכל להצדיק את עצמנו מול העולם, לרחוץ בניקיון כפינו באמת. העולם לא ימשיך להיות "נגדנו", כי – כפי ששמעתי בשבת – הוא לא היה כזה ב-48 ולא עד 67, אז אין סיבה לחשוב שיהיה כך בהמשך. ובכלל, צריך להפנים, היום העולם הנוצרי אינו נגד ישראל. אבל שוב, גם אם כן, נוכל להצדיק את עצמנו בפנינו, וזה מה שחשוב – "והייתם נקיים מה' ומישראל". "ובחרת בחיים".


[i] http://www.academics.co.il/Articles/Article85485.aspx

[ii] http://www.academics.co.il/Articles/Article84119.aspx

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

חגי הופר

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת חגי הופר

מאת: חגי הופראקטואליה04/03/161231 צפיות
עכשיו זו פרשת סתיו שפיר ואראל סג"ל, אך מחר זו תהיה פרשה אחרת עם אותו סגנון. כדאי שנלמד את המנגנון.

מאת: חגי הופרפילוסופיה24/02/165860 צפיות
למה לחיות? זו שאלה נצחית, אך דומה שעדיין לא מצאו לה תשובה מספקת. להלן אסקור כמה גישות בקשר אליה.

מאת: חגי הופרפוליטיקה 10/01/161731 צפיות
הימין מחזיק באידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה שהובטחה לאבות, והשמאל מחזיק באידיאולוגיה של הישמעות לחוק הבינלאומי המורה להשיב שטחים כבושים ולחובה המוסרית שלכל אדם יהיו זכויות בסיסיות, שכוללות גם זכות בחירה וייצוג, אבל אלה ואלה מכופפים את האידיאלים הנעלים שלהם בפני המציאות והריהם ריאליסטים-פרגמטיסטים.

מאת: חגי הופרספרות13/10/151247 צפיות
"איינשטיין" הוא ביוגרפיה רחבה הסוקרת את חייו ועבודתו של גאון המדע בן המאה העשרים, אלברט איינשטיין, והוא עושה זאת בצורה רהוטה ומעניינת מאוד. הנה מספר ידיעות מתוך הספר

מאת: חגי הופראקטואליה02/10/151052 צפיות
זה עתה (אתמול) נודע לנו על מותם המצער של הזוג הנקין בפיגוע ירי, כאשר הם משאירים אחריהם ארבעה יתומים. כל לב דואב לנוכח ידיעות אלה. אך אי-אפשר להתעלם מתגובותיהם של ימנים רבים לאירוע. בצד הכאב, באה גם האשמה. אני מצאתי שני סוגים עיקריים שלה:

מאת: חגי הופרדייטינג14/08/151103 צפיות
ומהי מטרתי? לדעתי אפשר להפיק מכאן עצה טובה לזוגיות, כלומר יש לנסות לחקות את האלה בשלוש התכונות האלה: קיים, יכול וחכם

מאת: חגי הופרספרות13/06/151059 צפיות
סקירת שלושה ספרים: גברים ממאדים נשים מנגה, התאהבות, אהבה זה כל הספר

מאמרים נוספים בנושא פוליטיקה

מאת: אדיר בנימיניפוליטיקה 18/01/19456 צפיות
הרפורמה בדמות הגבלת כהונת ראש הממשלה היא עוד אחת מיני רבות שהמחוקקים שלנו מנסים לייבא מארה"ב, מבלי להבין את שיעור הנזק שנגרם מערבוב של מין שאינו עם מינו. דוגמאות בולטות מן העבר: "שיטת הפריימריס" ו"החוק לבחירה ישירה של ראש ממשלה". אם הייתה כאן דאגה אמיתית לאיכות השלטון בישראל היו המציעים מתמקדים בקידום הצעת חוק להגבלת קדנציות לראשי ערים. ברשויות המקומיות זה הרי ממש מתבקש. שם הבעיה הרבה יותר חמורה.

מאת: אדיר בנימיניפוליטיקה 18/08/18453 צפיות
העיסוק המדיני-פוליטי, על פי גישתו של אריסטו היא "האומנות השלטת" על כל האומניות האחרות; ברגע שמקבלים את ההנחה כי העיסוק הפוליטי הוא בגדר מעשה אומנות, הרי שמתוקף כך גם מתחייבת המסקנה שהכישרון לעסוק בתחום, אינו נרכש, אלא בהכרח מולד.

מאת: חגי הופרפוליטיקה 10/01/161731 צפיות
הימין מחזיק באידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה שהובטחה לאבות, והשמאל מחזיק באידיאולוגיה של הישמעות לחוק הבינלאומי המורה להשיב שטחים כבושים ולחובה המוסרית שלכל אדם יהיו זכויות בסיסיות, שכוללות גם זכות בחירה וייצוג, אבל אלה ואלה מכופפים את האידיאלים הנעלים שלהם בפני המציאות והריהם ריאליסטים-פרגמטיסטים.

מאת: seoeyeפוליטיקה 12/09/141739 צפיות
סיקור פעילותה של רבקה פאלוך בשנים שהיתה יועצת ראש הממשלה שרון לענייני דת .

מאת: אברהם פכטרפוליטיקה 12/12/137174 צפיות
בכנס, במכללה האקדמית נתניה, שעסקה בנושא של החלטת בג"צ, להדיח ראשי עיר מכהנים, עקב חשדות למעשי עבירה שנעברו לכאורה בתפקידם, השתתפו פרופ' פרידמן, שר המשפטים לשעבר, והשופט העליון אליהו מצא לשעבר. שניהם היו בדעה כי בג"צ הלך רחוק מדי, מעבר לסמכויותיו וגילה אקטיביזם שיפוטי מנוגד לחוק הכנסת. לדעתי – כשנוצר וואקום או לאקונה בחוק או איחור וגמגום מצד הכנסת, יכול בג"צ למלא את החור השחור בהתנהלות הציבורית ובמלחמה בשחיתות בפסיקה אקטיביסטית עד לחקיקה בכנסת.

מאת: אברהם פכטרפוליטיקה 16/05/131053 צפיות
שלטון חזק, שלטון בעל יכולת פעולה רחבה ללא סחיטה ואיומים מצד רסיסי מפלגות, הוא לטובת העם עם ארגז כלים דמוקרטי לשלטון יציב. אחוז חסימה של 4% - אינה המצאה רגעית וכבר דנים בסוגיה זו, מזה שני עשורים. חסימה של מפלגות קטנות – אינה פגיעה במיעוט ולא פגיעה בחופש ההתארגנות או הבעת דעה ועמדה. כדי להתמודד ולהשפיע, אפשר להתאחד, אפשר להתאגד ואפשר גם להצטרף כסיעה למפלגות קיימות. משילות טובה ונמרצת – היא גם צורך וגם הכרח.

מאת: ענת רובינרפוליטיקה 29/03/131245 צפיות
מאות לוביסטים פועלים בכנסת. האם פעולתם טובה היא או רעה?

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica