חפש מאמרים:
שלום אורח
04.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

פוליטיקה כמעשה אומנות

מאת: אדיר בנימיניפוליטיקה 18/08/20181612 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

ראש ממשלת גרמניה, אוטו פון-ביסמארק (1815-1898), הוא אבי האמרה הידועה כי "הפוליטיקה היא האומנות של האפשרי". ביסמארק ביקש לסתור את ההשקפה כי בפוליטיקה קיימים יסודות של מדע.  מי שהקדים אותו בלא מעט דורות, אריסטו, כבר יצר את הזיקה בין האומנות לבין הפוליטיקה, כשכתב בספר ג' של "הפוליטיקה" את הדברים הבאים:

"בכל המדעים ובכל האומניות התכלית היא דבר טוב, ויותר מכול אנו מוצאים את הטוב הגדול מכול באומנות השלטת על כל האחרות, היא העיסוק המדיני. בתחום המדיני הטוב הוא הצדק, והצדק הוא תועלת הכלל, והכול סבורים שצדק הוא סוג של שוויון"[1].

העיסוק המדיני-פוליטי, על פי גישה זו היא "האומנות השלטת" על כל האומניות האחרות; ברגע שמקבלים את ההנחה כי העיסוק הפוליטי הוא בגדר מעשה אומנות, הרי שמתוקף כך גם מתחייבת המסקנה שהכישרון לעסוק בתחום, אינו נרכש, אלא בהכרח מולד. כאן באה הבחנה חשובה בין "ידע טכני" לבין "ידע מעשי". לימודים בפקולטה למדע-המדינה יכולים אולי לתת כלים טובים, וכמובן גם רקע חשוב, ברמה התיאורטית, אבל אין בהם כדי להכשיר אדם, ולהפוך אותו בהכרח לפוליטיקאי טוב. בוודאי לא להפוך אדם ל"אומן פוליטי" או למדינאי יוצא דופן.

מי שעמד היטב על חשיבות "הידע המעשי" בעיסוק הפוליטי, הוא הפרופ' הבריטי הנודע, מתחום מדע-המדינה, מייקל אוקשוט, במאמרו "הרציונליזם בפוליטיקה". במאמר זה קבע  אוקשוט כי לא ניתן להפריד את "הידע-הטכני" מן "הידע-המעשי" בשום תחום, ובוודאי לא בתחום הפעילות הפוליטית. את הידע הטכני, כך כותב אוקשוט, אין קושי "לנסח בכללים, בעקרונות, בהוראות ובמימרות", ולראיה "כאשר אומן כותב על אמנותו, הוא כותב רק על הטכניקה של האומנות". אין זה משום שההיבט האסתטי של האומן נבצר מבינתו, "אלא מכיוון שאת מה שיש לו לומר על זה הוא אמר כבר" בתוך מעשה (יצירת) האומנות שלו. בהקשר הזה מביא אוקשוט אנקדוטה מעניינת בדבר דו-שיח הממחיש סוגיה, בין הדוכס הואן מצ'י, לבין אדם שהתמחה בייצור גלגלים[2].

ברור אם כך שכל ידע טכני ניתן לשינון ולמידה, אך כפי שאוקשוט מציין "אי אפשר ללמד או ללמוד ידע מעשי, אפשר רק להנחיל ולרכוש אותו. הוא קיים רק במעשה עצמו[...] ניתן לרכוש אותו רק בשהייה ממושכת במחיצתו של אדם המיישם אותו ללא הרף"[3].

"אדם חדש" (novus homo) שנכנס לתוך העשייה הפוליטית, הגם שישתלם היטב בכל הידע הטכני הדרוש מבעוד מועד, ייבחן בסופו של דבר רק לאחר שירכוש לעצמו את אותו ה"ידע מעשי" הדרוש. רק לאחר שישתלם בו ניתן יהיה לעמוד על כישוריו ויכולותיו בתחום. השתלמות זו כוללת בין השאר הבנה מעמיקה של המערכת הפוליטית, ולכך דרוש הרבה ניסיון מעשי.

לא אחת נתקלתי, במהלך עיסוקיי בתחום הציבורי, בקשיים גדולים שמתגלים בפני גורמים חדשים שבאו למערכת הפוליטית כשהם חדורי אידיאלים ורצון לשנות ולהשפיע. הם צוברים לא אחת תסכול רב, מהאופן שבו המערכת מתנהלת. תופעה דומה זיהיתי גם אצל מי שהגיע מתחום ניהולי-עיסקי שם הדגש הוא בעיקר על עשייה פרודוקטיבית. המערכת הפוליטית היא מתישה מאוד, המרוץ בה הוא בהכרח לטווחים ארוכים, היא כוללת ישיבות אין סופיות, המלוות בהשחתת זמן רב ויקר לריק, כאשר הפירות המופקים הם בדרך כלל מועטים ביותר, ודורשים מאמץ ניכר.

בפרק הפותח של הסדרה המופתית של הבי.בי.סי "כן, אדוני השר", נותן, מנכ"ל המשרד לעניינים אדמיניסטרטיביים, סר האמפרי אפלבי, תדריך לשר הטרי שזה עתה מונה, ובין השאר אומר לו כי "ככל שרצונך לעשות פחות בעניין מסוים, כך תרבה לדבר עליו".

פוליטיקאים רבים עושים שימוש רב בכלי הזה, ולעיתים רבות, במהלך העיסוק בפוליטיקה, אתה מוצא את עצמך יוצא מישיבה ארוכה ורבת משתתפים, ושואל את עצמך "מה בסופו של דבר הוחלט?!"; לא אחת אתה למעשה מגלה, שכל אחד אמר שם את דעתו (ובהרחבה), ו"הוחלט שלא להחליט".

ז'אן דה לה-פונטיין, כתב על כך משל אירוני העונה לשם "ועידת העכברים",  ובנמשל הוא כותב "אני ראיתי עצרות בשפע, שמהן כלום לא צמח[...] המה לא יעשו מאומה, חוץ מלהצהיר. האולם כולו ישרוץ כולו, מקיר-עד-אלי-קיר, מומחים, יועצי סתר למכביר, אולם כשבא הצורך לערוך מבצע, שום איש בשטח, חפש - ולא תמצא"[4].

במסגרת התפקידים שמילאתי בשירות הציבור, נתקלתי בלא מעט עמיתים שגילו ייאוש, רק מהתופעה הזאת. אלה קוננו בפני על הקושי לקדם דברים באופן פרודוקטיבי. לא כל אחד בנוי לכך. בנקודה זו מתגלה בעיניי אותו מעשי האומנות הפוליטי, ביכולת של איש-הציבור להביא הישגים, על אף, ולמרות הקשיים ואבני הנגף שנמצאים בדרך. בזה בא לידי ביטוי הכישרון ואותו ידע מעשי הכרחי, שדרוש כדי להצליח בפוליטיקה.

עו"ד אדיר בנימיני

דוידוב-בנימיני ושות'

הערת שוליים:

[1] אריסטו פוליטיקה (תרגום: נורית קירש) תל-אביב: הוצאת רסלינג 2009, עמ' 150

[2] מייקל אוקשוט הרציונליזם בפוליטיקה (בעריכת: אפרים פודוקסיס; תרגום: ערן שעולי)ירושלים: הוצאת שלם 2011, עמ' 11

[3] שם, עמ' 12

[4] ז'אן דה לה-פונטיין "ועידת העכברים" מתוך: כל משלי לה-פונטיין בתרגומו של ראובן וימר  (הוצאת דורון ספרים) תשס"ז-2007, עמ' 79

 

 

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד אדיר בנימיני
חבר מועצת עיריית נתניה ה-13, ה-15 וה-16; סגן ראש העיר.

דיני תעבורהמשפט חוקתי ומשפט מינהלי

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת אדיר בנימיני

מאת: אדיר בנימיניפוליטיקה 01/07/231791 צפיות
הרצון לרצות את כולם, הוא באיזשהו מקום שאיפה טבעית של האדם, ובוודאי לכל נבחר ציבור, אשר רוצה לגייס סביבו תמיכה רחבה, אהדה גדולה, ולגלוש על גלי האהבה של ההמון (אלא אם מראש בחר לעצמו אג'נדה קונטרוברסלית בהגדרה). אך לעיתים, לא רק בפוליטיקה, גם בחיים, אחת ההחלטות הכי קשות שיש לקבל היא החלטה "איזה גשר לחצות ואיזה גשר לשרוף". המדובר לעיתים בהחלטה בלתי נמנעת.

מאת: אדיר בנימינידמוקרטיה ושלטון25/06/231882 צפיות
מידת ההשפעה של הרשתות החברתיות על אופן התנהלותם של נבחרי ציבור. אנחנו יודעים שהתופעה קיימת וגם ערים להשפעותיה. אך עד כמה שונה כיום הזירה הציבורית ביחס לעידן הקודם?

מאת: אדיר בנימיניחוק ומשפט - כללי25/06/231995 צפיות
ההנחה שבדרך כלל החזקים הם אלו שגוברים על החלשים מהם, גורמת לכך שכאשר הגורם החלש יותר זוכה למעט צדק, הדבר מעניק לנו תחושה של עדנה מסוימת. לכן נדמה ששמענו לא מעט סיפורים בהם הודות להתערבות חיצונית זוכה הגורם הנפגע לצדק מסוים, או לכל הפחות מסופר כי הגורם שעשה את מעשה העוולה נענש על כך.

מאת: אדיר בנימינימדעי החברה - כללי25/06/231733 צפיות
עושר אינטלקטואלי, רוחני, ידע בלתי מוחשי, לא בא לידי ביטוי בשום דבר בעל ערך חומרני.

מאת: אדיר בנימינישלטון מקומי27/02/222034 צפיות
מסיבות היסטוריות נוצר פער משמעותי בערים הותיקות בישראל בכל הנוגע לקריאת רחובות על שם נשים; בעיר נתניה אנחנו פועלים בנמרצות מתוך רצון לצמצם פער זה ככל שניתן, כל זאת למרות שגם היום מרבית הפניות המתקבלות בציבור הן הצעות להנצחת גברים ולא נשים.

מאת: אדיר בנימיניחברה ומדינה - כללי18/08/182055 צפיות
בתיאוריה הפוליטית שלו, שאף ז'אן ז'אק רוסו, ליישב בין האינדיבידואליזם הקיצוני שבו דגל, לבין השמירה על הסולידריות החברתית. רוסו האמין כי הרגש האנושי הטבעי הוא רגש של סולידריות בין בני אדם שהוא גם הבסיס לחיים בקולקטיב

מאת: אדיר בנימינישלטון מקומי01/03/171778 צפיות
בשלהי שנת 2016 חשף העיתונאי, גיא ליברמן, בעיתון "ידיעות אחרונות" מספר מקרים בהם הדיחו ראשי רשויות חברי מועצה מכהנים במועצת העיר של ישובם, תוך ניצול סעיף דרקוני וחסר מנגנוני פיקוח בחוק, המאפשר לראש הרשות להדיח חברי מועצה מכהנים בשל שורה של עילות המנויות בפקודת העיריות. המקרים הללו מייצגים היטב את הכשל המובנה בשלטון המקומי בישראל, המעניק עוצמה גדולה וסמכויות נרחבות מדי לראש הרשות המכהן.

מאמרים נוספים בנושא פוליטיקה

מאת: אדיר בנימיניפוליטיקה 01/07/231791 צפיות
הרצון לרצות את כולם, הוא באיזשהו מקום שאיפה טבעית של האדם, ובוודאי לכל נבחר ציבור, אשר רוצה לגייס סביבו תמיכה רחבה, אהדה גדולה, ולגלוש על גלי האהבה של ההמון (אלא אם מראש בחר לעצמו אג'נדה קונטרוברסלית בהגדרה). אך לעיתים, לא רק בפוליטיקה, גם בחיים, אחת ההחלטות הכי קשות שיש לקבל היא החלטה "איזה גשר לחצות ואיזה גשר לשרוף". המדובר לעיתים בהחלטה בלתי נמנעת.

מאת: חגי הופרפוליטיקה 10/01/162894 צפיות
הימין מחזיק באידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה שהובטחה לאבות, והשמאל מחזיק באידיאולוגיה של הישמעות לחוק הבינלאומי המורה להשיב שטחים כבושים ולחובה המוסרית שלכל אדם יהיו זכויות בסיסיות, שכוללות גם זכות בחירה וייצוג, אבל אלה ואלה מכופפים את האידיאלים הנעלים שלהם בפני המציאות והריהם ריאליסטים-פרגמטיסטים.

מאת: חגי הופרפוליטיקה 05/07/152751 צפיות
ראשית אומר כי איני חושב שבדברים הבאים אחדש הרבה, שהרי הסכסוך הישראלי-פלסטינאי כה ממשוך שהכול כבר נאמר עליו ותמונת המצב ידועה. ובכל זאת.

מאת: אברהם פכטרפוליטיקה 12/12/138092 צפיות
בכנס, במכללה האקדמית נתניה, שעסקה בנושא של החלטת בג"צ, להדיח ראשי עיר מכהנים, עקב חשדות למעשי עבירה שנעברו לכאורה בתפקידם, השתתפו פרופ' פרידמן, שר המשפטים לשעבר, והשופט העליון אליהו מצא לשעבר. שניהם היו בדעה כי בג"צ הלך רחוק מדי, מעבר לסמכויותיו וגילה אקטיביזם שיפוטי מנוגד לחוק הכנסת. לדעתי – כשנוצר וואקום או לאקונה בחוק או איחור וגמגום מצד הכנסת, יכול בג"צ למלא את החור השחור בהתנהלות הציבורית ובמלחמה בשחיתות בפסיקה אקטיביסטית עד לחקיקה בכנסת.

מאת: אברהם פכטרפוליטיקה 16/05/131962 צפיות
שלטון חזק, שלטון בעל יכולת פעולה רחבה ללא סחיטה ואיומים מצד רסיסי מפלגות, הוא לטובת העם עם ארגז כלים דמוקרטי לשלטון יציב. אחוז חסימה של 4% - אינה המצאה רגעית וכבר דנים בסוגיה זו, מזה שני עשורים. חסימה של מפלגות קטנות – אינה פגיעה במיעוט ולא פגיעה בחופש ההתארגנות או הבעת דעה ועמדה. כדי להתמודד ולהשפיע, אפשר להתאחד, אפשר להתאגד ואפשר גם להצטרף כסיעה למפלגות קיימות. משילות טובה ונמרצת – היא גם צורך וגם הכרח.

מאת: ענת רובינרפוליטיקה 29/03/132272 צפיות
מאות לוביסטים פועלים בכנסת. האם פעולתם טובה היא או רעה?

מאת: שמחה לוין פוליטיקה 23/01/138352 צפיות
לאחר תוצאות הבחירות, ולאחר שאנחנו כבר יודעים מי האנשים שהולכים לקבל החלטות חשובות וגורליות, בואו נביט לרגע מי הם האנשים האלו!

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica