התשובה לשאלה מי זקוק לקבלת טיפול פסיכולוגי נחקרה רבות. הבלבול הגדול נובע מהשאלה מי זקוק לטיפול פסיכולוגי לבין מי יכול להיעזר בטיפול. כל אדם סובל במידה זו או אחרות מבעיות נפשיות במהלך חייו – עקב טראומה, משבר אישי או דיכאון חולף.
פנייה לטיפול פסיכולוגי מתרחשת כאשר אדם השרוי במצוקה נפשית חש צורך לקבל עזרה. לרוב, המאפיין העיקרי לפנייה לקבלת טיפול פסיכולוגי הוא הקושי לקבל עזרה ממקור חיצוני וההתמודדות עם תחושת האכזבה העצמית הנובעת מחוסר היכולת להתמודד לבד. בד"כ נדרש טריגר (אירוע כלשהו) שיצית באדם את ההבנה כי קיימת בעיה ממשית שאינו יכול לפתור בעצמו.
לפיכך, קבלת התופעה היא שינוי מהותי בתפיסתו של האדם. כולנו סובלים מבעיות בתפקוד הנפשי, ובאופן תיאורטי כולם יכולים להפיק פוטנציאל תועלתי מטיפול פסיכולוגי, אולם רק מי שמוכן להודות בקשיים בפני עצמו ולשוחח איתם עם אדם אחר יכול באמת להסתייע בטיפול פסיכולוגי.
טיפול פסיכולוגי – כיצד הוא מועיל?
מרביתנו נוהגים לשתף את הסביבה הקרובה שלנו כאשר אנו חווים מצוקה, סבל או כאב – בן משפחה קרוב, בן זוג, מורה או ידיד טוב. הבעיה היא שסביבתנו אינה אובייקטיבית ואינה משוללת אינטרסים אישיים. זאת ועוד, מרבית האנשים חשים צורך לרצות את סביבתם הקרובה באופן אוטמטי ולכן אינם פועלים מתוך רצונות אישיים וכנים. באמצעות טיפול פסיכולוגי, יכול האדם לענות בכנות על השאלה המטרידה אותו (למשל: "מה אני באמת רוצה?"). פסיכולוג או מטפל הוא צד נטול אינטרסים ולכן יכול לכוון את המטופל ולשחרר אותו מאותן הגנות שמשמשות אותו בהתמודדות עם סביבתו הקרובה.
מצוקה – תנאי הכרחי לפנייה לקבלת טיפול פסיכולוגי
רק כאשר חש האדם מצוקה וסבל הוא יכול לפנות למסגרת טיפולית. אדם המצוי בהכחשה בנוגע למצבו, גם אם סובל מתפקוד נפשי לקוי לא יפנה לקבלת טיפול פסיכולוגי. אז מה "הפרופיל" של הפונה לטיפול פסיכולוגי?
1. אדם שחש מצוקה, מודה בקשייו ומגיע להכרה שאינו יכול להתמודד איתה בכוחות עצמו
2. אדם שמסוגל לתת אמון באחרים (במקרה זה – המטפל) ולשחרר מהגנותיו
3. אדם שאינו שבוי בסטיגמה השלילית של טיפול פסיכולוגי המיועד "למשוגעים" בלבד
טיפול פסיכולוגי (בלועזית: פסיכותרפיה) הוא טיפול במשברים, בהפרעות ובמצוקות נפשיות באמצעים פסיכולוגיים. רוב שיטות הטיפול נעשות באמצעות שיחות וקשר מילולי בין המטפל למטופל. המטפלים בטיפולים אלה נקראים פסיכותרפיסטים. פסיכותרפיסט יכול להיות פסיכולוג קליני, פסיכיאטר, עובד סוציאלי או בעל מקצוע טיפולי אחר.