החלטתם – מתגרשים. אתם אולי חשים הקלה מסוימת כיוון וזוהי החלטה לא קלה כלל וכלל,
אבל מה עם הילדים?
מה הם ירגישו?
ואיך מודיעים להם?
מה יקרה אחר כך וכיצד דואגים שהילדים לא ירגישו נטישה או אשמה?
חשוב להבין שלילדים גירושין הם חוויה קשה בדרך כלל ומשונה, אתם משנים את כל מהלך חייהם, ולכן רצוי להסביר להם מה קורה במקום לחשוב שהם ממילא לא מבינים (האמינו לי, ילדים, לא משנה באיזה גיל, מבינים הרבה יותר ממה שנדמה לנו), לכלול אותם בתהליך ולא להשאיר אותם מבולבלים ותוהים מה קורה.
מה יטריד ילד שהוריו מתגרשים?
בניגוד אליכם, שהגעתם להחלטה להתגרש אחרי תקופה ממושכת (יש לקוות), עבור הילד זו תקופה חסרת ודאות וחסרת ביטחון מה יקרה ואיך חייו הולכים להשתנות.
מה מעסיק את הילד בזמן הגירושין?
ילדים עלולים להאשים את עצמם בגירושין, שהם היו "ילדים לא טובים" וזו הסיבה בגללה ההורים החליטו להתגרש.
ילדי גירושין חוששים מפני העתיד; איזה קשר יהיה להם עם הוריהם, עם איזה הורה יגורו, מתי יפגשו את ההורה השני, אם יצטרכו לבחור בין ההורים ועוד.
עניין המגורים מעסיק הרבה ילדי גירושין, היכן הבית, אם יצטרכו לעבור דירה ולעזוב את חבריהם ואת הסביבה המוכרת וכו'.
ילדים בוגרים יותר עשויים לחשוש מהשלכות הגירושין על המצב הכספי המשפחתי למשמעותו לגביהם ולגבי חיי היומיום שלהם.
איך כדאי להכין את הילדים לגירושין?
כדי לייעץ להורים להתמודד עם הילדים ולילדים להתמודד עם המצב, ניתן לנסות טיפול אצל פסיכולוג ילדים על מנת לפתוח דיאלוג בין כל הצדדים המעורבים בתהליך, הורים וילדים.
אל מול איש מקצוע יכולות לעלות שאלות ודאגות שלא יועלו בפני ההורים כדי לא לגרום דאגה, או מפחד (כמו: אמא לא רוצה אותי יותר, אבא לא רוצה אותי יותא וכדומה).
טיפול משפחתי ייעשה במישורים מספר: מול ההורים; הדרכה לגבי התהליך ומה מומלץ לעשות, מול הילדים; הצפת בעיות ודאגות, כל המשפחה יחד או הורה וילד.
תקשורת תקינה והתנהלות נכונה יכולה להקל על תהליך הגירושין, מבחינת הילדים כמו גם מבחינת ההורים.
יש להודיע לילד על החלטתכם ברוגע ובצורה שקולה, כדאי ביחד כדי שהילד יראה שההורים עדיין מסוגלים לכך. רצוי לתת לילד זמן להסתגל ולא להעלם מהבית לפתע.
ציינו באוזני הילד מדוע אתם נפרדים בנעימות (מבלי להטיל את האשמה על אחד הצדדים) כדי שהילד לא יאשים את עצמו.
ודאו שהילד מבין שלגירושין אין קשר אליו או לאהבה שלכם כלפיו ושתמשיכו להיות הוריו בכל מקרה.
הסבירו לילד את השינוי הצפוי בחייו.
השאירו זמן לשאילת שאלות וענו עליהן כמיטב יכולתכם. אם הילד שואל משהו שאין לכם תשובה עליו, אמרו לו שאינכם יודעים עדיין והבטיחו ליידע אותו כשתחליטו.
נסו להשאיר את חיי הילד יציבים ככל האפשר מבחינה חברתית ומבחינת סביבת המחייה שלו.
ספרו לצוות החינוכי על התהליך ובקשו מהם להיות עירניים לילד וקשובים לשינויים פוטנציאליים.
אל תפצו את הילד במתנות, דבר כזה יכול לגרור בעיות אחרות ותחושת פגיעה עמוקה.
תנו לילד להתבטא. עזרו לו לבטא את רגשותיו והבהירו לו שזה לגיטימי להרגיש כעס ועצב.
מהן התגובות האופייניות אצל ילדי גירושין?
חרדת נטישה
תחושת אובדן
כעס
תחושת דחייה
תחושת אשמה
הרגשה של לבד
תקווה שהמצב יחזור לקדמותו
הפיכה לתחליף הורי עבור ההורה או האחים
שלבי ההתמודדות של ילדי גירושין
חזרה לשגרת החיים.
לחדול מתחושת אשם ומכעס.
לחדול מתקווה שההורים יחזרו לחיות ביחד.
הכרה במציאות הקיימת.
השלמה עם המצב המשפחתי החדש.