עתידה של ההשכלה הגבוהה בישראל
עתידה של ההשכלה הגבוהה בישראל - כמו של מוסדות רבים בארץ - אינו ברור. הגרעונות עמוקים, הבירוקרטיה חונקת, המכללות קורצות מכל כיוון, ומעל לראש מרחפת וועדת מלץ ומסקנותיה מרחיקות הלכת.
רגע לפני שהרפורמה נכנסת לאקדמיה ברגל גסה, התקיים בתל-אביב דיון על מסקנות הוועדה.
המשך הדיון וחילוקי הדעות בנושא הרפורמה העתידית במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, רחוקים מלהסתיים. בכינוס שנערך בחודש ינואר באוניברסיטת תל-אביב, בהשתתפותם של חברי הסגל האקדמי הבכיר ואישי ציבור, בלטו בהיעדרם שרת החינוך ושר האוצר שבחרו שלא להגיע למפגש החשוב הזה. גם בסיומה של הישיבה לא נפתרו חילוקי הדעות בין הנוכחים לגבי מידת תועלתה של 'המהפכה הארגונית' שנכפתה על המוסדות האקדמיים על ידי בית המחוקקים הישראלי.
הנה תזכורת, ומעט רקע למי שלא עקב:
בעקבות "השביתה הגדולה" של 1994 (ארבעה חודשים של בטלה...) יזם משרד האוצר (ב-97') את הקמת 'וועדת מלץ', וועדה ציבורית בראשותו של שופט ביהמ"ש העליון יעקב מלץ, לבדיקה ובחינה מחדש של המבנה הארגוני-מנהלי של מוסדות ההשכלה הגבוהה (או במילים אחרות: איך זה שיש שם כל-כך הרבה "ברדק"...), מתוך ההנחה ש-"המבנה ודפוסי העבודה הנהוגים באוניברסיטאות, אינם מאפשרים ניצול יעיל של המשאבים", כפי שפרסמה הוועדה בהמלצותיה שהוגשו לשרה בשנת 2001.
המלצות ועדת מלץ
הרפורמות שהוועדה מייעצת ליישם הן הבאות :
- ביטול משרת הרקטור - צעד שהוא חלק מהמעבר לדגם ריכוזי יותר בו לנשיא יש יותר סמכויות.
מי שנפגע כאן, הוא הרקטור שעד היום לא היה כפוף לנשיא ומעתה ייעלם, ובמקומו יבוא המשנה לנשיא. "המבנה הדואלי כיום הוא בלתי יעיל וייחודי לישראל", אומר פרפ' זאב תדמור, יו"ר מוסד נאמן מהטכניון. "ארגון זקוק לראש אחד, שידע לנווט ולהנהיג אותו קדימה. פיצול הראש הוא בלתי יעיל במקרה של ניהול ארגון", הוא אומר. את ההמצאה הזו, דרך אגב, הגה לא אחר מאשר פרופ' אלברט איינשטיין, שהיו לו כמה "יציאות" טובות יותר בקריירה.
קישורים בתחום:
המועצה להשכלה גבוהה
ועדת מלץ
לימודים