כדי לעמוד בפני ציבור ולשאת דברים, האדם זקוק למידה רבה של בטחון עצמי, קל וחומר אם אותו אדם הוא נער מתבגר חסר ניסיון שחובה עליו לשאת דרשה לבר מצווה. זהו אתגר רציני מאד. כל מי שחונך נער בר מצווה טוב יעשה אם יקפיד על מספר כללים בזמן ההכנות לנשיאת הדרשה.
היום בעידן המחשב הביתי מומלץ שכל דרשה לבר מצווה תהיה מודפסת בגופן גדול, ורצוי לנקד מילים שאותן מתקשה הנער להגות. מומלץ לערוך חזרות רבות על קריאת הדרשה עד אשר הנער ידע אותה בעל פה. הדבר יוסיף לביטחונו העצמי. רצוי שהנער יערוך חזרות מול המראה ובפני חברים קרובים.
בעת נשיאת הדרשה יש להקפיד לא רק על המילים אלא גם על קצב הקריאה, רצוי לבדוק את משך זמן הדרשה כך שלא תהיה ארוכה מידי אבל גם לא קצרה מידי. נשיאת הדרשה צריכה להעביר חוויה רגשית לציבור השומעים. הקריאה צריכה להיות מעניינת ולא מונוטונית. אפשר להשתמש גם בתנועות ידיים תוך כדי הקריאה, לבצע הפסקות קלות, ליצור קשר עין עם הציבור ובעיקר לחייך, ולחייך הרבה.
בעיקרה דרשה לבר מצווה מהווה טקס חניכה לנער וכרטיס כניסה לעולם המבוגרים. דרשה לבר מצווה היא הזדמנות מיוחדת שבה הנער עומד בפני ציבור בוגר ונושא אליו דברים כשווה אל שווים.
בזמן נשיאת הדרשה בדרך כלל ההורים, המורים והחברים מקשיבים קשב רב לכל מה שהנער אומר. כיוון שהקהל מקשיב גם לאמירה האישית של הנער לגבי זהותו היהודית, חשוב מאד שמי שעוזר לנער בכתיבת הדרשה יהיה מודע גם לנקודה זו.
נשיאת הדרשה יכולה להוות חלק נכבד מההתבגרות. בכוחן של המילים ללכד ולרתק את השומעים, כך שהדברים יישארו חקוקים בזיכרון האורחים במשך שנים רבות. בדרך כלל נושא הדרשה קשור לפרשת השבוע, ולתאריך הלידה העברי של בן המצווה. לפיכך, רצוי שהדרשה תחבר באופן חכם בין בן המצווה לבין הנושאים המופיעים בפרשת השבוע שלו. חיבור שכזה אוטומטית מציין את השייכות היהודית של בן המצווה לעולם התנ"ך העתיק ולמסורת היהודית. בכך נמצאת גם ההוכחה לשלשלת הדורות שממשיכה מתקופת התנ"ך ועד ימינו אלה.