ליסינג תפעולי ומיסוי

נושא ליסינג תפעולי הוא עניין אשר צובר תאוצה בשנים האחרונות. חברות רבות בוחרות להוציא את  נושא ציי הרכב ותפעולם כאאוטסורסינג לחברות ליסינג אשר מתחזקות את כל נושא  כלי הרכב - החל מהמשא ומתן המתנהל עם יבואני הרכב על רכישת כלי הרכב, חתימה על חוזים מול חברות הביטוח בכל הנוגע לביטוחם של כלי הרכב, התקנת ותחזוקת דלקנים בכלי הרכב, נושא הוצאת רישיון רכב, העברת טסט, טיפולי שוטפים ואף רחיצת כלי הרכב בחלק מן השירותים המוצעים. חברות מסוימות מציעות לעובדים רכישת כלי רכב באמצעות ליסינג תפעולי כאשר כלי הרכב הינו על שם העובד ואילו תחזוקת הרכב הינה על המעביד. מה הן משמעויות המיסוי לרכישת והחזקת רכב באמצעות ליסינג תפעולי?

על פי חוקי מס הכנסה, חברות ועצמאיים המנהלים פנקסים על פי שיטת החשבונאות הכפולה, יכולים לבקש הכרה בהוצאות הליסיניג (דמי השכירות המשולמים לחברת ליסינג תפעולי) ביחס לפחת של 75% מתקופת הפחת הרגילה, כלומר 60 חודשים במקום 80.

עבור עצמאיים אשר אינם מנהלים פנקסים בשיטת החשבונאות הכפולה, קרי מרבית העצמאיים, מס הכנסה מכיר בכל התשלומים לחברות הליסינג לאורך תקופת הפחת כולה, או במילים אחרות - כל ה- 80 חודשים. במקרה של מרבית העצמאיים-  הוצאות המימון מוכרות במלואן. כאשר כלי רכב נרכש שלא דרך חברת ליסינג,  מקבלים בעלי הרכב הכרה על 20% בלבד מהוצאות הרכב ממס הכנסה.

כחלק מההטבות אשר ניתנות לעובד בחברה, זכאים עובדים רבים לרכוש כלי רכב לשימוש פרטי באמצעות חברת ליסינג תפעולי אשר עובדת עם החברה בה העובד מועסק. במקרה כזה אשר העובד מוגדר כבעל הרכב ואילו החברה בה הוא עובד משלמת את הוצאות הרכב (ביטוח, דלק וכו'), החלק אשר נחשב כהטבה עבור העובד ובעבורו לא יזכה העובד לתנאים סוציאלים וישלם מס הינו תשלום התחזוקה בלבד וכן תשלום הפרש המחיר בין המחיר אותו יכול היה העובד להשיג בעסקת ליסינג ישירה מול חברת הליסינג לעומת גובה העסקה אשר סגרה מול חברת הליסינג החברה בה הוא עובד.

על מנת כי הוצאות הליסינג יוכרו כהוצאה מוכרת על עסקת הליסינג התפעולי לעמוד במספר תנאים והגבלים:

• מועדי התשלום נקבעו מראש בהסכם ליסינג תפעולי
• התשלומים קבועים. פרק הזמן בין תשלום לתשלום לא יעלה על תקופה של שלושה חודשים
• תקופת שכירות כלי הרכב תסתיים לא יאוחר משלושה חודשים ממועד התשלום האחרון