ההתפתחות המהירה של אמצעי התקשורת בעשור האחרון מאפשרת לעובדים רבים לבצע חלק מעבודתם הרחק מן המפעל או המשרד, בבתם הפרטי, שם קל יותר לשלוט בקצב העבודה. במקצועות מסוימים, כגון: אדריכלות, משפטים ורפואה יכלו בעלי המקצוע לעבוד תמיד בבתיהם. במקצועות אחרים, כגון: תפירה ונגרות, מקובלת העבודה הקבלנית.
האפשרות לעבוד ליד מחשב בבית, פותר הרבה בעיות לעובדים ולמעסיקים כאחד, להיות מעודכנים ולתאם את עבודתם ואף לבצע פרויקטים מורכבים מבלי להיפגש לעיתים קרובות.
את העובדים בבית ניתן לחלק לשתי קבוצות: עצמאיים ושכירים.אנחנו לצורך העניין נתמקד יותר בקבוצה השנייה.
עדיין לא הוכח שהעבודה בבית משפיעה ישירות על הגדלת פריון- עבודה, אך הושג פריון רב יותר בפרויקטים אלה, והעובדים עמדו בלוח זמנים. אולם, האנשים המעדיפים לעבוד בבית אינם רק נכים או אמהות צעירות, גם אחרים עשויים לבקש לעבוד בבית משום ששם יותר נוח להם להיות יצירתיים ולחשוב חשיבה עצמאית. הטיעון השכיח ביותר הוא: שהיצירתיות שלהם אינה מוגבלת לשעות העבודה הרגילות וחשוב להם מאד לעסוק בפיתוח רעיונותיהם בכל זמן ובכל מקום.
המעבר בין המקצוע והבית- הצורך בקיום היחסים עם בני המשפחה יוצר אתגר כאשר עובדים בבית. מי שעובד מהבית נושא עימו מסר כפול. מצד אחד הוא אומר למקום העבודה שלו כי עבודתו בבית מגדילה את תפוקתו משום שהיא מספקת לו את סביבת העבודה הטובה ביותר עבורו. מצד שני, הימצאותו בבית אומרת לבני המשפחה שהוא זמין יותר למילוי הדרישות בחייו הפרטיים. קשר כפול זה יוצר לעיתים קרובות מידה רבה של לחץ לבצע את המטלה לצד הפרעות מהמשפחה. החפיפה בין העבודה לבית מעמידה את האדם במצב של בחירה מתמדת שעלול ליצור חיכוך רצוף ועומס עבודה ה"שורף" את העובד.
תחליף והשלמה- העבודה בבית יכולה להיות לא רק תחליף לעבודה בארגון, כי אם כהשלמה לעבודה מחוץ לבית. נוהל זה עדיף לעיתים למנהלים הסבורים כי העבודה בבית נוחה יותר לביצוע מטלות הדורשות שעות רבות של ריכוז וחוסר הפרעה.
"רצועת ביטחון"- ההתמודדות עם המעברים המתוכננים המתרחשים בתחילת יום העבודה ובסיומו, חייבת להביא בחשבון את הצורך ה"רצועת ביטחון".עצם העברת העבודה הביתה עשויה להשפיע על תחושת העצמאות של האדם.העבודה בבית יכולה להיראות כהגדלת האוטונומיה של העובד, מאחר שהפיקוח עליו פוחת ונעשה עקיף. אולם, בפועל, ייתכן שפוחתת האוטונומיה האישית, בגלל דרישות המשפחה, הנובעות מהימצאות של העובד בבית.
נקודת הראות של המעסיק- העסקת עובדים בבתיהם מעניקה למעסיקים יתרונות כגון: חיסכון בהוצאות נסיעה, תשלום עבור הוצאות ניהול, חניה וכו'. אולם שחרור העובד מפיקוח על שעות העבודה שלו מחייב את ההנהלה להשיב על שורה של שאלות אחרות, כגון: איך יבוצע הפיקוח? איך תחולק העבודה? איך יחושב שכרו של העובד בבית.
מגרעות:
1. צמצום העבודה עם עמיתים. הגבלת מסגרת חברתית העניקה תחושת שייכות והיעדר מגע אישי, עלולה לגרום להקטנת תחושת המחויבות לארגון.
2. חשיפה מוגבלת לארגון. מה שמגביל את היכולת ללמוד מאחרים. העובד בבית ניצב לנוסח הבעיה של זהות עצמית. הוא עלול לחוש תחושת אלמוניות ושל התייחסות לעבודתו ולא לעצמו כאדם.
סגנון ניהול- ניהול עבודה באמצעות מחשבים מבוסס על סגנון אמון הדדי שהמעסיק מאמין שהעובד יבצע את המוטל עליו והעובד מאמין כי המנהל מעריך את עבודתו.
לסיכום, השימוש במחשב בבית מומלץ לעובדים שאינם זקוקים למידה רבה של התרועעות לצורך ביצוע עבודתם. מסתבר שהעדר מסגרת ארגונית המחייבת את נוכחותו של העובד דורש מן העובד אישיות בעלת משמעת עצמית רבה.